פרטים
אני בת 21 סטודנטית לאומנויות. אלו בהחלט סיוטים כי לעיתים אני מוצאת את עצמי מתעוררת בצרחות אימה וזיעה. ובעיקר כל בוקר תחושה רעה. לרוב אני זוכרת את חלומותיי. מדובר בשלל נושאים, החל מסיוטיים מיתיולוגיים כמו מפלצות (נדיר) או התמודדות עם אובדן (אבא, אמא, חבר). כשאני חושבת על זה, ייתכן שהסיוטים התחילו מאז שנודע לי שאבי חולה ויצטרך ניתוח. סבא שלי חולה בנפשו. יש לי חבר שאני אוהבת שאני פוחדת לאבד (אני סובלת מחרדת נטישה), על הכלבה המנוחה שלי, על חתול שאני פוחדת שיקרה לו משהו כי הוא יקר לי מחיי (החתול הקודם קפץ מקומה 7 ומת בעודו גור). חוץ מהראשון, כל שאר הדברים, לימודים וכסף, סבא ועינייני אהבה הם דברים שקורים לי כבר זמן מה והם בכלל לא חדשים. מילא אבא (אלו סיוטים הכי קשים), אבל למה יש לי סיוטים על כל השאר שהרי הם לא חדשים. הרי לכולם יש בעיות אך לא סיוטים כה תכופים. ייתכן שזה משהו כימי במוח? הפרעה?
