סיוטים ילד בן 3

  • פותח הנושא Eetux
  • פורסם בתאריך

Eetux

New member
סיוטים ילד בן 3

שלום, יש לי ילד מתוק ונבון ושמח ואנרגטי מאד בשעות היום. הוא בן שנתיים ו 11 חודשים. לפני כחצי שנה בערך הוא התחיל להתעורר בלילה ובזעקה איומה ומזעזעת וכמובן בבהלה ופחד. הוא אומר שיש ילדה בשם נועה שבאה אליו לחדר. אנחנו לא מכירים אף נועה. הוא לפעמים מספר שהיא באה ונגעה לו ברגל, שהיא נשכה אותו, שהיא באה ורק עומדת ולא עושה כלום, לפעמים הוא יכול לתאר איך היא נראת ולפעמים הוא אומר שאי אפשר לראות אותה רק להרגיש. הוא אומר שנועה לא באה ביום כשיש שמש היא באה רק בלילה כשחשוך. ניסיתי המון דברים, להרגיע אותו, לדבר איתו, להסביר לו את המשמעות של חלום ודמיון. קניתי לו בובה ענקית של ספיידרמן שתשמור עליו בלילה, ניסיתי פנס, להאיר אור, אפילו "התקשרתי" לאמא של נועה ואמרתי לה שלא תרשה לנועה לבוא אלינו יותר, הדבקתי איתו "אבקת קסמים שהבאתי מהקוסם" מסביב למיטה כדי שנועה לא תוכל להכנס לחדר. כלום לא עזר. עברנו לאחרונה דירה ואמרתי לו שנועה לא יכולה לבוא לבית החדש. זה לא עזר, היא באה... והשבוע כשלקחתי אותו לישון איתי במיטה בסופו של דבר אחרי חצי שעה הוא התעורר שוב ושאל "למה נועה באה לחדר שלך" אני לא יודעת איך לעזור לו...האם עליי לא לעשות כלו ולחכות שזה יחלוף? האם יש משהו שכדי לי לעשות על מנת לעזור לו? כיצד עליי להצמודד עם הסיטואציה? (יש לנו גם תינוק חדש בן 5.5 חודשים, אני לא יודעת אם זה קשור ואני לא זוכרת אם זה התחיל לפני או אחרי שהתינוק נולד) תודה רבה
 
היי

כשקראתי את הסיפור שלך, חשבתי בהתחלה ש"נועה" זה פשוט שם אחר ל"מפלצת" שהרבה ילדים בגיל הזה מדמיינים מתחת למיטה שלהם. והתלהבתי מהתגובות היצירתיות שלך לאותה "מפלצת". "היא לא יכולה לבוא אלינו לבית החדש?" אהבתי!
אבל אז שמתי לב ש"נועה" הפציעה בחייכם לפני כחצי שנה. והתינוק נולד לפני 5.5 חודשים.
אז אולי "נועה" היא לא מפלצת אלא... תינוק?
 

Eetux

New member
היי עופרה תודה על התגובה המהירה...אבל

הוא אומר שנועה היא ילדה קטנה ולא תינוק. הוא מבחין בהבדל. הוא גם ממש אוהב את התינוק, כל הזמן מחבק ומנשק אותו.ומתלהב ממנו הוא לא מפחד ממנו אבל מנועה הוא ממש חרד...מה עליי לעשות?
 
להתחיל להתייעץ עם מומחים

מתחום השינה.
ואחר כך מומחים בתחום הרגשי.
&nbsp
הדבר המוזר בכל הסיפור הוא שהילד זוכר את הדמות, הדמות חוזרת, יש לה שם וכו.
בד"כ כשיש ביעותי לילה, לא זוכרים תוכן אפילו שההתנהגות בזמן ביעותי הלילה יכולה להיות מאוד דרמטית.
&nbsp
לא יודעת מעבר לזה מה להגיד לך
 
כן...

גם לי לא ברור ממש מה הסיפור כאן.
אם כי אני לא בטוחה שעובדה שהילד אוהב את התינוק סותרת את זה ש"נועה" גם היא ייצוג של משהו שקשור בתינוק.
למשל של "מפלצת הקנאה".
אולי איזו חרדה מאובדן תשומת הלב בגלל התינוק?
החרדה באה אליו גם בבית החדש, וגם בלילה...
אני ממשיכה לחשוד בכיוון הזה, בגלל העיתוי.

בכל אופן, זה נשמע כמו סיוטים ולא כמו ביעותי שינה, כי את הביעותים לא זוכרים בבוקר.

אולי כדאי להתייעץ עם פסיכולוג של ילדים.
 

ommerl

New member
שלום לך

מה שאת מתארת זה הפרעת שינה. כדי לדעת איך לטפל חשוב להבין מה הפרעת השינה הזאת. קראת לזה "סיוטי לילה" אבל חשוב להבין שלא כל תגובה שנראית כמו פחד במהלך הלילה היא בהכרח סיוט.
&nbsp
-סיוטי לילה מופיעים בשנת חלום. שזה אומר- בסביבות ה-שעה אחרי ההרדמות.
בסיוטי לילה, כמו שכולם מכירים, יש חלום מפחיד שבדרך כלל מתעוררים ממנו ואת התוכן שלו הרבה פעמים זוכרים.
&nbsp
-ביעותי לילה מופיעים בשנת גלים איטיים. הרבה פעמים סמוך לשנת החלום (במעבר בינם). לכן בלי מעבדת שינה קשה להבחין ביניהם.
בכל מקרה, לפי התיאור שלך זה לא סביר שזה ביעותי לילה. אחד המאפיינים של ביעותי לילה הוא שהילד לא יודע שזה בכלל התרחש ולא חש מצוקה או פחד. אפילו אם הוא מתעורר הוא לא מתאר משהו מפחיד שיכל להסביר את זה, אם הוא מתאר משהו בכלל.
&nbsp
-הפרעת במערכת שיתוק השינה: אצל כולנו, במהלך החלימה המוח משתק את הגוף כדי למנוע מהגוף לבצע את החלום במציאות. כשיש הפרעה במערכת שיתוק השינה מה שקורה זה שהילד עדיין ער אבל מערכת שיתוק ההירדמות מתחילה להיכנס לפעולה.
&nbsp
מתלווים לזה בדרך כלל חזיונות שווא היפנגוגיים. חזיונות שווא היפנגוגיים זה למעשה חלום שמתחיל לך בזמן שאת ערה. ברוב המקרים מדווחים על חזיונות שווא מבעיתים להחריד. בדרך כלל- נוכחות של דמות מרושעת בחדר. זה יכל לקרות גם בסיומה של שנת החלום- המוח מתחיל להתעורר אבל שיתוק ההירדמות לא נעלם ויש חזיונות שווא היפנגוגיים.
&nbsp
חווית הפחד היא דבר נורמלי בהפרעה זו.
&nbsp
אני ממליץ קודם כל ללכת למומחי שינה. אני כן חושב שזה יכל להיות קשור בתינוק החדש. תינוק חדש הרבה פעמים זו חוויה מאוד מלחיצה לילד והרבה מאוד פעמים ילדים מבטאים את הלחצים והפחדים שלהם בהפרעות שינה.
&nbsp
אני לא ממליץ לייחס חשיבות פסיכולוגית יתרה לנעה עצמה. כלומר, לא לחפש משמעויות נסתרות במה נעה עשויה או לא עשויה להיות. מה היא עשויה לייצג או לא לייצג.
אם זה חזיונות שווא היפנגוגיים אז נעה היא הדרך של הילד לחוות נוכחות של דמות מרושעת ואילו נוכחות של דמות מרושעת זה דבר נורמלי בהפרעה זו.
 
פחדי לילה

שלום Eetux
הסיפור של בנך החמוד מעיד על ילד בריא ועשיר בדמיון
שבחוכמתו יצר דימוי לפחד שלו בחושך,
וכשהפחד הוא לא משהו ערטילאי,
זה גם מאפשר להתמודד אתו.
הדרך להתמודד היא להצטרף לסיפור של הילד,
כי בעיניו הדמות אכן קיימת ולכן חשוב לתת לגיטימציה לסיפור
לאפשר לו לתאר את נועה, אולי לצייר אותה,
להקטין אותה בדמיון עד שהיא תוכל לשבת על כף היד שלו ולשחק אתו...
שני ספרי ילדים בנושא הם
"דרקון אין דבר כזה" מאת ג'ק קנט
"חית החושך" מאת אורי אורלב
 

אופירA

New member
מנהל
עוד כיוון מחשבה שעלה בדעתי - שתוכל לבחון עם עצמך

אני לא אומרת שזה בהכרח הכיוון הנכון. אבל זה עוד כיוון לחשוב עליו -
תחשוב מה זה עושה לך או לאמא שלו, מה שקורה לילד. האם זה מפחיד אתכם (בגלל שאינכם יודעים מה זה)? האם זה מפריע לכם בגלל שזה מאלץ אתכם לקום כל לילה?
האם אתם מדובבים את הילד בלילה ברגע שהוא מתעורר בבעתה, או ביום, לאחר מעשה?

הרעיון שעולה בדעתי הוא, שאם אתם מרגישים מפוחדים מזה ומבוהלים - אתם יכולים להירגע. קיבלתם פה הרבה הסברים מרגיעים, וגם הילד רואה כבר תקופה ארוכה שכלום לא קורה לו, למרות שהוא נבהל כל לילה. הוא מתעורר בלי שום נשיכה, בלי בעיה, בבוקר הכל בסדר.
אם תרגישו רגועים ולא תתנו הרבה כוח בתוך עצמכם לסיפור המוזר הזה, יתכן שיתרחש שינוי התנהגותי מקביל אצל הילד.
אז תחשבו על כיוון של לשדר "עסקים כרגיל". התעוררת? אוקיי, חיבוק, אנו יודעים שנבהלת, ועכשיו תחזור לישון. תגובה כמו לכל ילד שהתעורר באמצע הלילה, בלי סיפור מאפיין כזה.
דיבורים ודיונים על הפרטים של הסיפור - ביום. בבוקר או במשך היום. ביום אפשר גם לשקף לילד שבעצם לא קורה לו כלום בלילה, מהדבר המפחיד הזה. זה בעצם לא עושה כלום. וגם ליידע אותו שוב ושוב בכללים, שבלילה ישנים, ואם מתעוררים, אז חוזרים מיד לישון. הרבה ילדים מתעוררים בלילה כי הם ראו או חשבו או הרגישו דברים. גם אבא ואמא ישנים. גם התינוק. כולם ישנים.
אפשר גם לדבר איתו על התינוק בלי קשר ללילה. וללכת עם הרעיונות שהוא מעלה. עם הרגשות שהוא מעלה בדיבור ישיר על התינוק.

הרעיון הוא: אוקי, הבנו, היינו כבר במקום הזה, הוא מוכר, לא חדש, ולא מתרגשים ממנו. לא מזלזלים, אבל לא מתפעלים. כן נועה, לא נועה, זה לא משנה.
 
למעלה