סיווג ארנונה
שלום,
אני שוכר סטודיו לאומנים בתל אביב. ועדת ערר לענייני ארנונה קבעה כי הנכס יסווג כסטודיו לפני כשנתיים לפי צו הארנונה סעיף .3.3.18 המגדיר סטודיו ציירים ופסלים (ראו תמונה מצורפת).
לפני שנה ביקשתי להעביר את מגורי לסטודיו ככתוב בצו הארנונה באותו הסעיף. העירייה העלתה שתי דרישות/מגבלות:
1. לטענתה פסיקת בית משפט קבעה כי נדרש פיצול פיזי מלא בין שני החלקים של המגורים והסטודיו פיצול המחייב יציאה מלאה מהאחד בכדי להיכנס לשני ולא מעבר לאחד דרך השני. הנכס אותו אני שוכר הינו פרטר שבמרכזו גרם מדרגות הכניסה (אשר הינן חלק מהנכס, אינן שייכות לכל הבניין) ובתחתיתן בניתי שתי דלתות עם קיר ביניהן (כמו בדירות מפוצלות) המחייב יציאה מלאה מחלק אחד לתוך גרם המדרגות בכדי להיכנס לחלק השני.
2. העירייה דרשה שהפיצול יהיה כזה, המחייב יציאה מוחלטת מהחלק האחד לשטח המשותף והציבורי בבניין בכדי להיכנס לחלק השני. בגלל שזה פרטר זה לא ניתן לביצוע. יתרה מכך. דרישה זו בעצם מגדירה כל חלק מהנכס כבעל ישות ארנונה עצמאית ולכן לא תהיה כל זיקה ביניהן ובכך גם ההקשר בסיווג הארנונה יבוטל.
חיפשתי את הפסיקה עליה מתבססת העירייה (שכן הם מסרבים למסור לי אותה) ולא מצאתי שכזו. מצאתי אך ורק שתי פסקאות. האחת מקרה צרפתי נגד מנהל הארנונה. המדובר בנכס של 255 מטר בקירוב המשמש כמגורים, סטודיו ובית עסק. המגורים פוצלו מהיתר (80 מטר) ופתחו עבורם דלת נוספת לשטח המשותף של הבניין וככה איפשרו פיצול כמו שדרשה העירייה. הפסיקה שם לא מתייחסת לדרישת הפיצול אלא לסיווג יתרת הנכס כסטודיו ומסחר או כסטודיו ומגורים.
מנגד מצאתי את פסיקת דשנים הקובעת כי חישוב הארנונה יבוצע לפי השימוש בפועל וכאשר יש שני שימושים והאחד משני אז לפי העיקרי.
בשום מקום לא מצאתי פרשנות להגדרת המחוקק למילה "מבנה" בחוק ולא דרישת פיצול כתנאי לסטודיו ומגורים. השאלה היא האם יש פסיקה כזו ואם כן האם אתם מכירים אותה. 2 האם אכן דרישת העירייה נכונה לפיצול היוצר שתי ישויות ארנונה נפרדות או שזהו עיוות של כוונת המחוקק.
אשמח לעזרתכם במציאת ההסבר לחוק ולהגדרה "מבנה" במקרה זה.
תודה,
שי
שלום,
אני שוכר סטודיו לאומנים בתל אביב. ועדת ערר לענייני ארנונה קבעה כי הנכס יסווג כסטודיו לפני כשנתיים לפי צו הארנונה סעיף .3.3.18 המגדיר סטודיו ציירים ופסלים (ראו תמונה מצורפת).
לפני שנה ביקשתי להעביר את מגורי לסטודיו ככתוב בצו הארנונה באותו הסעיף. העירייה העלתה שתי דרישות/מגבלות:
1. לטענתה פסיקת בית משפט קבעה כי נדרש פיצול פיזי מלא בין שני החלקים של המגורים והסטודיו פיצול המחייב יציאה מלאה מהאחד בכדי להיכנס לשני ולא מעבר לאחד דרך השני. הנכס אותו אני שוכר הינו פרטר שבמרכזו גרם מדרגות הכניסה (אשר הינן חלק מהנכס, אינן שייכות לכל הבניין) ובתחתיתן בניתי שתי דלתות עם קיר ביניהן (כמו בדירות מפוצלות) המחייב יציאה מלאה מחלק אחד לתוך גרם המדרגות בכדי להיכנס לחלק השני.
2. העירייה דרשה שהפיצול יהיה כזה, המחייב יציאה מוחלטת מהחלק האחד לשטח המשותף והציבורי בבניין בכדי להיכנס לחלק השני. בגלל שזה פרטר זה לא ניתן לביצוע. יתרה מכך. דרישה זו בעצם מגדירה כל חלק מהנכס כבעל ישות ארנונה עצמאית ולכן לא תהיה כל זיקה ביניהן ובכך גם ההקשר בסיווג הארנונה יבוטל.
חיפשתי את הפסיקה עליה מתבססת העירייה (שכן הם מסרבים למסור לי אותה) ולא מצאתי שכזו. מצאתי אך ורק שתי פסקאות. האחת מקרה צרפתי נגד מנהל הארנונה. המדובר בנכס של 255 מטר בקירוב המשמש כמגורים, סטודיו ובית עסק. המגורים פוצלו מהיתר (80 מטר) ופתחו עבורם דלת נוספת לשטח המשותף של הבניין וככה איפשרו פיצול כמו שדרשה העירייה. הפסיקה שם לא מתייחסת לדרישת הפיצול אלא לסיווג יתרת הנכס כסטודיו ומסחר או כסטודיו ומגורים.
מנגד מצאתי את פסיקת דשנים הקובעת כי חישוב הארנונה יבוצע לפי השימוש בפועל וכאשר יש שני שימושים והאחד משני אז לפי העיקרי.
בשום מקום לא מצאתי פרשנות להגדרת המחוקק למילה "מבנה" בחוק ולא דרישת פיצול כתנאי לסטודיו ומגורים. השאלה היא האם יש פסיקה כזו ואם כן האם אתם מכירים אותה. 2 האם אכן דרישת העירייה נכונה לפיצול היוצר שתי ישויות ארנונה נפרדות או שזהו עיוות של כוונת המחוקק.
אשמח לעזרתכם במציאת ההסבר לחוק ולהגדרה "מבנה" במקרה זה.
תודה,
שי