סיגריה ראשונה

[TrojanRhin]

סיגריה ראשונה

שלום לכולם, אני מקווה שמה שאני שואל כאן לא פוגע באנשים פה. אם כן, אני מבקש מכם - אם אתם יכולים - לתת לי במה אחרת להעלות את השאלה. אני כותב סיפור שמסופר בו על חווית הסיגריה הראשונה. כיוון שאני לא עישנתי מעולם, אני מבקש ממעשנים שנמצאים פה בפורום לתאר את החוויה הזאת, עם ירידה לפרטים הכי קטנים. שאלות מנחות שיעזרו: מה הרגשתם בשפתיים, בחלל הפה, בלשון, בגרון, בבטן (?), באף (?), בראש - ברגע הכנסת הסיגריה לפה, עוד לפני שהדלקתם אותה? מה היו הטעמים, הריחות? מה הרגשתם בכל האיברים הנ"ל ברגע הדלקת הסיגריה? לאחר ההרגשה הזאת - איך הגוף שלכם הגיב? מה הרגשתם בכל הנ"ל עם השאיפה הראשונה? ובנשיפה הראשונה? מה היו המחשבות שרצו לכם בראש באותם רגעים? האם הרגשתם בחילה? אם כן - נסו לתאר אותה, יותר מאשר להגיד "הרגשתי בחילה" - איך היא הרגישה, מה היו התחושות בכל האיברים הנ"ל? האם האמנתם שתחזרו לעשן? למה? מקווה שתיענו... תודה לכולם

 

[בוב השקט השני]

"שלושים שנה, לך תיזכור"

 

[אורית רוזן]

אני דוקא זוכרת מצוין

שזה היה דבר מאוד דוחה, כאב ראש, בחילה, תחושה של חולשה, עילפון וערפול כולל, צריבה בגרון+חנק ושיעול. יחד עם זה, הרגשת אשם על המעשה הנורא שעשיתי מאחורי גבם ל ההורים. ויחד עם כל אלה, בגלל הטעם המגעיל קשה לתפוס שאתמכר, גם ההומניפוטנטיות (שח גיל 16) גורמת לחשוב, שאין דבר שישעבד אותי לא מספיקים להגיד ג'ק רובינזון ומעשנים קבוע כמויות שעולות בהדרגה. ועסוקים כל הזמן בלהתחבא מהסביבה כדי שלא יבחינו. נכנסים בלי לשים לב למארג של פחדים שנמשך הרבה שנים...

 

[TrojanRhin]

תודה רבה

ברשותך, אני מבקש ממך למקד יותר את הדברים - האם כל התחושות שתיארת התרחשו בבת אחת? למה היית משווה את תחושת הדחייה (לדוגמא - טעימת חצילים בפעם הראשונה

/תרופה מרה/מלח בפה/אוכל מקולקל, ועוד שאר דברים מגעילים כאוות נפשך...)? כאב ראש - קל, קשה? באיזה איזור בראש (אם לא מוגזם לבקש שתזכרי את זה...)? ואחרונה - אם יצא לך להיות בסביבה של מדורה או שריפה ולשאוף את העשן שלה - האם היית מתארת את התחשוה כדומה?

 

[badBones]

מכיר חצילים על האש? אז קצת יותר גרוע מהטעם של

הגחלים מתחת

אורית תיארה דברים שכמעשן (בינתיים) אני מאד מזדהה עימם. אני יכול לחזק ולומר, כי אחד הרגשות המרכזיים הזכורים לי הם אכזבה...אכזבה שמעבר לחפיסה הנוצצת, הריח שמריח במצבים נדירים כמתוק ומסקרן, המראה הכל כך מתוחכם של מעשנים, וזוהי רק תחילת הרשימה ידידי. כל אלה, ברגע של השאיפה הראשונה, קורסים אל תוך ריק מוחלט. אתה לוקח עוד שאיפה כדי לבדוק את העניין שוב כי נתקלת באשליה, וזהו גרעין התנהגותי שאתה מתחיל לסגל לעצמך, כאשר הוא מעוגן בהתמכרות פיזית...אכזרית לא פחות מהתמכרות לאופיאטים או אלכוהול, ואעיד רק על שני אלה כי במחוזות האפלים הללו כמכור ביקרתי בעצמי, כאשר היום ההתמכרות לניקוטין נותרה לאחר הסחר באשליות שעתה איתי עוד בתחילת דרכי ההתמכרותית בנערותי...אך זוהי שטנית בדרך ובמספרים בהם היא קוטלת ולוכדת פי כמה מהמצוינים לעיל...ולו רק אם לדעתי, בה מפתח התנהגותי שעשוי ללוות להתמכרויות קשות יותר, להמשיך לספר לך שזה לא נורא להיות מכור, ולהלאות אותך כי השילוב שלה עם רעלי צריכה אחרים הינו אף מתבקש...ושאם תמות צעיר לפחות נהנית מהחיים...שקר וכזב חקוק בקרח שנמס...עזוב אותך מתיאורים פתולוגיים לגבי התחושה, זוהי האמת אחי.

 

[TrojanRhin]

מפורט../images/Emo6.gif איזה יופי

ממש תודה. רק את המשפט האחרון לא הצלחתי להבין, משהו בתחביר לא מסתדר לי (מהמילים "ולו רק אם לדעתי")... אני אשמח אם תוכל לכתוב אותו בשנית בצורה אחרת, איכשהו... בכל מקרה, באמת תודה

 

[badBones]

כוונתי היא...

'ולו רק לדעתי', האמירה באה כדי לומר דברים בשם עצמי בלבד, אע"פ שידוע לי כי יש לא מעט אנשים שיסכימו איתי. שהטבק מלווה כל התמכרות אחרת, אם זה סיגריה עם הקפה, בירה, דרך התערובת של מריחואנה של ימינו, עד לסיגריה של צ'ילאאוט שמעשן מכור להרואין (פגשתי מכור להרואין שאמר לי שאם לא יוכל לעשן סיגריות 'ירצח מישהו' מהכעס שיהיה בו נתון...). מה שגורם לי לתהות, האם בעצם גרעין התנהגותי זה שהמעשן מסגל לעצמו, בכך שהינו יודע שהוא מכור, וכתוצאה משטיפת מוח (לחץ חברתי בנערות, פרסומות, סרטים) מרגיש שאם כבר הינו כזה, התמכרות אינה כנראה דבר רע, כך שההתמכרות הבאה תהיה מפחידה עבורו פחות וקלה יותר להשגה. כאשר בבסיסו של העניין, ישנה אשליה, התמכרות הנתפסת כזמן איכות והנאה מאחר ואין ברירה ויש לתחזק אותה, מה שעלול לגרום למכור לסילוף מחשבתי לימים שאם ימות צעיר כתוצאה מכך, לאחר שנכנע להתמכרות, לפחות נהנה מהחיים. אה...שכחתי תיאור פתולוגי חשוב, ברמה הפסיכואקטיבית שהינה הצ'ופר שכל סם מספק, אחרת את האקט במקרה של הסם הזה היה קל יותר עבור מכור לתאר כגועל צרוף, יש סחרחורת שיכולה להמשך כשלושים שניות, וזה קורה רק בתחילת ההתמכרות, או לאחר זמן ארוך של אי צריכת הסם-שום תובנה על החיים כתוצאה מכך, אין אפילו סיכון למחלת נפש, למרות שהתנהגות של לא מעט מכורים בנוגע להצדקת העישון שלהם די דומה לסכיזופרניה או הפרעה קוטבית (לפני שבחרתי דרך, כבר חשבתי פעם לאשפז את עצמי במוסד פסיכאטרי כדי להגמל מעישון)... בהצלחה על הסיפור, גם אני מודה לך, על ההזדמנות הספונטנית (ספונטניות היא כוח) לספר למישהו מה אני מרגיש כמעשן, אני מניח ללא ספק כי זה יחזק בי את תהליך קבלת ההחלטה להפסיק לעשן

 

[TrojanRhin]

חן חן