ברוזה
הגרסה המוטנטית והבדסמית של "סיגליות"

כתוב יפה, אהבתי. אכן מעט אי בהירות לגבי הדמויות באמצע, אבל זה בקטנה.
וכן, יש הרבה עצב בסיפור. החיפוש הבלתי נגמר אחר חוויות חדשות שיגוונו את החיים...גם במחיר של עצב וכאב לאחרים.
איפה עובר הגבול בין סיפוק הצורך העצמי לבין טובת הקרובים לנו? כל אחד והבחירה שלו, ו"איש\ה הישר בעיניו\ה יעשה"...