עצבי אברי שמיעה וראיה מגוֹרים על ידי
רשמים פיסיים
אם שמעת משהו או ראית משהו - מכשירי רישום יוכלו לרשום מה ששמעת או מה שראית
אולם אם "שמעת" משהו או "ראית" משהו שאינו משפיע על מכשירי רישום - אולי מדובר ב"רשמים" פנימיים אשר מקורם בטריטוריה אשר בין שתי אזניך
בוא נציין עובדות קרות:
האדם, נזר הבריאה, הוא היצור היחיד עלי אדמות הנהיה מודע, עם התבגרו, לסופיות התקיימותו, והענין הזה פשוט משגע אותו, ומפתה אותו לאימוץ טענות כגון "קיום נשמה שורדת חידלון פיסי", "reincarnation", וכיו"ב
טענות אלה אינן בנות הוכחה, אך גם אינן בנות הפרכה.
אלא שהאדם המתייסר נתפס לכך שאינן בנות הפרכה, בהבנה מוטעית כי פשר המלים "אינן בנות הפרכה" הוא ש"הן שרדו הפרכה", ואינו תופש כי אם טענה אינה בת-הפרכה אזי אין מה לעשות עימה (ניסוח אחר של הגדרתו של Karl Popper, לפיה תיאוריה חייבת להיות בת-הפרכה)
על פי כל התבוננות יבשה בחי הסובב אותנו, כולל פרטים אחרים בני מיננו (homo sapiens) - לפני הולדתנו לא היינו קימים, אחרי מותנו איננו קימים, ורק בין הולדתנו לבין מותנו אנו קיימים
מי שאינו יכול להתמודד עם המציאות הניצפית - חייב למצוא מפלט במיסטיקה, או להשתגע...