רגע, בספר השלישי אנחנו מכירים את
סטן בתור אידיוט, אולי לא אידיוט אבל לא מישהו חכם במיוחד...
בספר הרביעי הרושם הזה רק מתחזק. עד כאן נכון?
בשישי הארי שומע ממישהו (או מהעיתון?) שסנייפ פלט באיזה בר או משהו תוכנית סודית של אוכלי
המוות ומשרד הקסמים מיהר לעצור אותו במחשבה שהוא אוכל מוות שפלט תוכניות סודיות כי הוא היה שיכור?
-בבקשה תגידו לי שלא המצאתי את זה הרגע? הייתי די בטוחה בזה עד עכשיו...
הרמיוני טוענת שלא הגיוני שאם הטילו עליו אימפריוס הוא יפלוט תוכניות כי מה הטעם לספר למישהו שמופעל
כמו רובוט את התוכנית המלאה אפשר פשוט להדריך אותו לעשות פעולות מסוימות (מה גם, שזה מסוכן כי מישהו יכול
לזהות את האימפריוס, להביא אותו למשרד ומשם יוציאו ממנו כל מה שהוא אולי שמע מאוכלי המוות).
אז או שהוא המציא הכל או שהוא *באמת* אוכל מוות.
מפה באה השאלה, למה לעזאזל וולדמורט צריך אוכלי מוות כאלה? (הוא לא יוצר רושם חכם במיוחד כמו לוציוס או
סנייפ או כישרון יוצר דופן כמו הילאי כלשהו)
סטן יושב במעצר (מצד אחד, מאוד מתאים למשרד הקסמים לזרוק מישהו לכלא רק כדי שישרת את מטרותיהם ויציג אותם טוב בפני העם) ודמבלדור מנסה לשחרר אותו. לפני הספר השביעי יש בריחה המונית מאזקבאן (אוכלי מוות
כמו מאלפוי) וסטן הוא אחד מהם. למה לוולדמורט לשחרר מישהו שנכנס לשם בטעות? (ולא מישהו כמו מאלפוי
שהגיע לשם בגלל שנפתס בעת ביצוע משימה שהלורד נתן לו) + למה לשחרר מישהו שהטילו עליו אימפריוס?
זה לא שהם צריכים דווקא את סטן בצד שלהם, הם יכולים לקחת כל אחד אחר (זה לא שיש לו תפקיד חשוב או
מעמד כלשהו...).
המסקנה היא שהם שיחררו אותו בגלל שהוא היה אוכל מוות, לא?
אבל למה וולדמורט צריך אותו בכלל? ולמה הארי ודמבלדור (ונראה שגם אחרים) כלכך בטוחים שהם צודקים
ושסטן *לא* אוכל מוות (כלכך בטוחים בזה שהצדק איתם שהם מנסים לשכנע את שר הקמסים
לשחרר אותו)