סטודנט מודאג

[עוז86]

סטודנט מודאג

דאגות...

אני לומד בטכניון במדעי המחשב. אני בשנה שלישית אבל זה כאילו אני בשנה שניה, כי לא הצלחתי הרבה עד עכשיו. ויש לי עוד מעט מבחנים והאמת, שלא בא לי להצליח! ממש כך. זה פשוט לא מעסיק אותי. החומר הזה לא מעניין אותי. המקצוע כבר לא מעניין אותי. אין לי מושג למה בחרתי במחשבים. מי זה ה"עוז" הזה שבחר מחשבים?? אבל אם אני אכשל (שוב) זה ייראה רע. עדיף שאני אשקול לעבור לפקולטה אחרת. זה כבד מתחיל להדאיג אותי. אני רוצה לעבור לפקולטה אחרת (כנראה להוראה, זה הכי מושך אותי) מצד שני.....זה קצת מפחיד, קשה לעשות את הצעד

 

[רותי 11]

עוז יקירי

למה קשה לעשות צעד לכיוון משהו שאתה אוהב ומחובר אלייו? חשבת ששם יהיה לך קל יותר ועדיף בלי תסכולים ובזבוז זמן ואנרגיות מיותרות?

 

[עוז86]

פחד כזה...

בגלל שמחשבים זה מקצוע יותר "בטוח", (אם אפשר לקרוא למשהו בטוח בזמן המשבר הכלכלי הנוכחי) ויש שם הרבה כסף והרבה פינוקים אז זה קצת מפחיד לוותר על זה...וגם התחושה הזאת של הכישלון היא קצת צורבת מצד שני... אני לא רואה את מפתח קריירה בהייטק או בתחום הזה, זה לא בשבילי, זה כבר לא מעניין אותי. אני לא רואה את עצמי יושב כל היום מול מחשב ומפתח תוכנה. פעם זה עניין אותי, היום כבר לא. אני מנסה ללמוד ואני נכנס למתח כל הזמן שאני לומד את זה. הגוף שלי נכנס למתח, אני אוכל הרבה (עליתי בתקופה האחרונה של המבחנים איזה 3-4 קילו), אני תולש שערות, האזור שמתחת לעיניים שלי מתחיל לרטוט בזמן האחרון. היום אני רואה את עצמי עובד במשהו יותר אנושי, משהו שמשלב מגע עם אנשים. בגלל זה אני חושב ללמוד הוראת מתמטיקה. אני חונך פר"ח שנה רביעית ורציפות ואני מורה פרטי גם כמה שנים. אני חושב שזה יתאים לי. וגם אני רוצה אולי ללמוד פסיכולוגיה אחרי זה. לקחתי שני קורסים של פסיכולוגיה בטכניון- פסיכולוגיה חברתית ופסיכולוגיה התפתחותית- וזה מאוד עניין אותי.

 

[רותי 11]

עוז היקר

אין יותר בטוח מללכת אחרי הלב כי הוא לעולם לא מטעה אם תלך אחריו מובטח לך בטחון והנאה יותר מכל אותם דברים שהם אולי טובים ונחמדים אבל לא לך אתה באת לעשות כאן כנראה דברים שונים ואין דבר כזה מסלול בטוח תתחבר ללב שלך והוא ידע לעשות עבורך את הבחירות חבל לך ללמוד ולהתחיל לעבוד במשהו שכאשר תיכנס למעגל הזה יהיה לך עוד יותר קשה לצאת ממנו, כי הרי תספר לעצמך שחבל על כל השנים השהקעת שם הן בלימודים והן בעבודה וחבל לפספס את הפינוקים ובינתיים אתה תהיה אומלל, תחשוב על זה, פינוקים או אושר?

 

[ע ו פ ר ה]

עוז אתה נותן לעצמך את כל התשובות

מדוע להחליף מקצוע. הלב מתכווץ. עלית במשקל. אתה נכנס למתח. חפש את מה שמרחיב לך את הלב. בהצלחה. באהבה עופרה

 

[גור הררי]

מורה פרטי זה מקצוע מכניס לא פחות ממחשבים ../images/Emo13.gif

אם יש לך את היכולת להיות מורה פרטי ואתה גם אוהב את זה, אז אתה מסודר לכל החיים מבחינה כלכלית. כמה אתה לוקח לשעה כמורה פרטי? תכפיל את זה ב-150 שעות עבודה בחודש, ואתה מסודר. אני לא בטוח שעבודה במחשבים תכניס לך יותר כסף, וגם אם כן - זה לא שווה את ההרגשה הרעה שלך. זה בקשר לשיקול הכלכלי. ובעניין תחושת ה"כשלון", אתה צריך לשאול את עצמך: עד כמה חשובה לך התעודה הזאת? תאר לעצמך שהדיפלומה שלך במחשבים תלויה לך על הקיר. איזה רגשות זה מעורר בך? עד כמה אתה מעוניין בפיסת הנייר הזאת, אם בכלל? אין פה תשובה נכונה או לא נכונה. יש אנשים, בשבילם עצם השלמת תואר - בכל תחום שהוא - זה סיפוק אדיר. ויש אנשים אחרים שזה פשוט לא מעניין אותם. הכל תלוי בסדר העדיפיות שלך, ואותו רק אתה יודע. רק אתה יודע אם שווה לך להיאבק עוד שנה או שנתיים עם תחום שלא מדבר אליך, בשביל התעודה הזאת.

 

[Guym19 המקורי]

אתה מזכיר לי

סיפור שקראתי בספר, על מישהו שעבד במחשבים חח חבל שאין לי את הספר הזה, כי הייתי מעתיק לך ממנו את התוכן - זה היה משמש למוסר ההשכל. בכל מקרה, אני אגיד לך משהו כזה: אתה היום מתלבט. היום נוח. היום "בסדר" כמו שיש. אבל תחשוב רגע, כמה מהימים האלה יחזרו? אפילו לא אחד מהם ! הסתיים היום? זה היסטוריה - וזה לעולם לא יחזור שוב ! מה אתה תוכל להגיד לעצמך, כשהכל כבר ישעמם סופית? יהיה חסר תועלת לגמרי? מה תגיד?! אתה מתאר דברים שכל כך לא תרמו לך מאז, אבל נוח לך במסגרת הנוכחית, כי לעבור לשגרה אחרת, זה מפחיד אותך... אני לא בא לשפוט אותך בשום אופן - איך שנוח באמת.. אני פשוט אומר לך שתבחן את המצב כדברים שלא יחזרו יותר - היום נגמר, ויותר לא יחזור. מקווה שזה יביא בך יותר צלילות למצב.

 

[עוז86]

תודה על התמיכה ../images/Emo9.gif

אני לא אשאר במקצוע הזה. בכל מבחן לשאוף ל55 זה כבר נמאס להכין תרגילי בית במשך שעות מול המחשב זה כבר נמאס (והשעות רק יתארכו עם הזמן) לשמוע מסטודנטים ותיקים על "מה מחכה לי" שאני אתקדם עוד, זה גם כבר נמאס ללמוד כל הזמן במתח ובתחושה של "מה לי ולזה?!?!" לעשות מבחנים שתוכננו להיות קשים כדי שחס וחלילה לא יהיה ממוצע 80 ללמוד מקצועות לא קשורים כמו פיסיקה 2ממ, ועוד קורסים מגעילים כמו תכן לוגי (מי בכלל בחר הנדסת חשמל?), הסתברות (מה הקשר למחשבים?) גם אלה כבר לא נסבלים אני יעבור למשהו שיותר מדבר אליי גם אם זה יהיה קשה, לפחות אני אהיה מוכן להשקיע בקורסים ולא "רק לעבור" אותם

והאמת, אף פעם לא אהבתי מחשבים "אהבתי" את זה רק כי זה היה הכי "נחשב" והכי מקובל, וזה עזר לי להשיג ערך כלשהו או זהות כלשהי בתקופת התיכון, וגם כדי להרשים את ההורים שלי ואת המשפחה שלי, אבל היום אין לדברים האלה כל שימוש כבר