סטודנטית מיואשת
שלום רב, אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי מכיוון שאני כבר ממש מיואשת. אני סטודנטית שנה א', בת 24. בבי"ס תמיד הייתי תלמידה בינונית, לא כותבת בשיעורים, חולמת בהקיץ מתעייפת בבחינות ומוותרת על חצי מהשאלות. בעבודות ושיעורי בית מוציאה ציונים טובים אחרי שעות של ישיבה על התחת (שעות) ומלחמה עצמית על ריכוז. הבגרויות היו סיוט, כמעט ולא התכוננתי אליהן והציונים היו בהתאם. את הפסיכומטרי בכלל לא סיימתי עד הסוף. כשהגעתי לאוניברסיטה (בקושי, נאלצתי להתפשר על מה שרציתי ללמוד עקב חשש מלנסות ולגשת שוב לפסיכומטרי) התחלתי להבין שיש לי ליקוי למידה. כולם תמיד חשבו שאני עצלנית ואני חוששת מלאכזב אנשים גם היום בעקבות זאת. דרך המשרד המתאים באוניברסיטה ניגשתי לעשות אבחון. הצרה היא שכנראה ניגשתי לאבחון מאוחר מידי מכיוון שלתשובות לוקח המון זמן להגיע, בנתיים התחילו הבחינות ואני נכשלת בהן אחת אחרי השניה. היום יצאתי מבחינה באמצע בגלל שהיה לי בלק אאוט ולא רציתי שכולם יראו שאני בוכה. אני מרגישה שנקודת ההתחלה שלי שונה משל חברי ובכל זאת כל הזמן משווה עצמי אליהם - וזה מאוד מייאש אותי. אני בכלל לא יודעת איך האוניברסיטה יכולה לעזור לי מכיוון ותוספת זמן זו לא הבעיה שלי. אני מרגישה כאילו יש לי חומה בראש שמונעת מהחומר להיכנס אליו ואת מה שכבר נכנס אני לא מצליחה להוציא על הדף. מקריאה באינטרנט הבנתי שריטלין יכול לעזור לי אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הידע הזה. קבעתי תור לניורולוגית אבל עדיין אין לי את התוצאות מהאבחון ואני מפחדת שהיא תחשוב שאני סתם סטודנטית לחוצה שמנסה להשיג ריטלין. אני צריכה עזרה. האם אתם יכולים ליעץ לי כיצד לנהוג? אני לא מצליחה ללמוד לבד וכאשר אני לומדת עם חברים אני נכנסת ליאוש כשאני רואה שהם שולטים בחומר ואילו אני לא מצליחה לזכור או לשנן אפילו חצי ממנו. אשמח באם תוכלו ליעץ לי.
שלום רב, אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי מכיוון שאני כבר ממש מיואשת. אני סטודנטית שנה א', בת 24. בבי"ס תמיד הייתי תלמידה בינונית, לא כותבת בשיעורים, חולמת בהקיץ מתעייפת בבחינות ומוותרת על חצי מהשאלות. בעבודות ושיעורי בית מוציאה ציונים טובים אחרי שעות של ישיבה על התחת (שעות) ומלחמה עצמית על ריכוז. הבגרויות היו סיוט, כמעט ולא התכוננתי אליהן והציונים היו בהתאם. את הפסיכומטרי בכלל לא סיימתי עד הסוף. כשהגעתי לאוניברסיטה (בקושי, נאלצתי להתפשר על מה שרציתי ללמוד עקב חשש מלנסות ולגשת שוב לפסיכומטרי) התחלתי להבין שיש לי ליקוי למידה. כולם תמיד חשבו שאני עצלנית ואני חוששת מלאכזב אנשים גם היום בעקבות זאת. דרך המשרד המתאים באוניברסיטה ניגשתי לעשות אבחון. הצרה היא שכנראה ניגשתי לאבחון מאוחר מידי מכיוון שלתשובות לוקח המון זמן להגיע, בנתיים התחילו הבחינות ואני נכשלת בהן אחת אחרי השניה. היום יצאתי מבחינה באמצע בגלל שהיה לי בלק אאוט ולא רציתי שכולם יראו שאני בוכה. אני מרגישה שנקודת ההתחלה שלי שונה משל חברי ובכל זאת כל הזמן משווה עצמי אליהם - וזה מאוד מייאש אותי. אני בכלל לא יודעת איך האוניברסיטה יכולה לעזור לי מכיוון ותוספת זמן זו לא הבעיה שלי. אני מרגישה כאילו יש לי חומה בראש שמונעת מהחומר להיכנס אליו ואת מה שכבר נכנס אני לא מצליחה להוציא על הדף. מקריאה באינטרנט הבנתי שריטלין יכול לעזור לי אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הידע הזה. קבעתי תור לניורולוגית אבל עדיין אין לי את התוצאות מהאבחון ואני מפחדת שהיא תחשוב שאני סתם סטודנטית לחוצה שמנסה להשיג ריטלין. אני צריכה עזרה. האם אתם יכולים ליעץ לי כיצד לנהוג? אני לא מצליחה ללמוד לבד וכאשר אני לומדת עם חברים אני נכנסת ליאוש כשאני רואה שהם שולטים בחומר ואילו אני לא מצליחה לזכור או לשנן אפילו חצי ממנו. אשמח באם תוכלו ליעץ לי.