יש לי תיאוריה:
חור תולעת, כשלעצמו, הוא אכן כמו שאמרת: רק מעבר, ללא כל פירוק מולקולרי. אבל במקרה הזה, יש לנו גם את "אופק האירוע", שהוא תופעה שאינה קיימת בטבע, הוא יציר של הטכנולוגיה הזו, הוא מהווה את המפתח לטכנולוגיה של הסטארגייט. התפקיד שלו הוא לפרק או לגבש (אחד מהשניים בכל פעם, הוא לא יכול לבצע את שתי הפעולות בו-זמנית, כידוע) את החומר העובר, אולי מכיוון שהמעבר אינו מתאים לגופים חיים, הם לא ישרדו אותו וכו'.
לצופי AXN:
- כבר נוכחנו כי ה"אופק" הוא המצאה של הקדמונים, וכנראה לא קיים באופן טבעי בעת היווצרות חור תולעת, בפרק '48 שעות', שבסופו הסטארגייט מצליח ליצור "אופק" ללא יצירת חור תולעת, מה שמונע את מחיקת חתימת האנרגיה של טיאלק מזיכרון השער. לדעתי הקדמונים יצרו את האופק הזה מכמה סיבות, בעיקר בטיחותיות: -מעבר של עצמים שלמים: החומר העובר יעשה זאת בשלמות בלבד. אם לא היה את הפירוק, לא היה את האיחסון בזיכרון של השער (כמו בפרק "48 שעות"), ואז כל חומר שהיית מעבירה, היה עובר לצד השני בשניה שבה הוא בא במגע עם חור התולעת, ופשוט היה נקרע לחתיכות (לדוגמא: אם מישהו היה נכנס קודם עם הראש, הוא היה נשאר בלי ראש, כי הראש כבר היה בצד השני, עוד לפני שהגוף עבר בכלל), אלא אם כן הוא היה עושה זאת ממש במהירות. היה צורך במנגנון של שדה שמאפשר להעביר חומר בשלמותו אל תוך זיכרון, בצורה של אנרגיה, שתוכל להיתגבש חזרה לאחר המעבר דרך חור התולעת. -המעבר כחתימה של אנגיה מהווה יתרון בכך שהאנרגיה לא נפגעת מהתנאים של חור התולעת. לכי תדעי מה יכול לקרות לגוף חי בזמן מעבר דרך חור תולעת, אין לדעת אילו תנאים הוא אמור לשרוד שם, אבל אני בטוח שהם ממש לא מסבירי פנים עד "בלתי מאפשרים קיום בעליל". לכן האופק הזה קיים.