סחר במשאלות - הודעה קצת מדכאת...

עדיהר1

New member
סחר במשאלות - הודעה קצת מדכאת...

הערב תקפה אותי מחשבה מוזרה, ומעניין אם למישהי ארעה מחשבה כזאת או דומה לה:
במחשבותיי עסקתי בבעיית הבריאות שלי שהתפתחה אחרי מות אמי. חשבתי שאילו
היתה ניתנת לי משאלה אחת, הייתי מבקשת להבריא מהחולי המסויים הזה.
אחר כך שיכללתי את המאגיה, וכללתי בתחום המשאלות גם את חזרתה של אמא שלי.
כלומר, שאני יכולה לבקש גם שאמא שלי תחזור. לא לגמרי ברור מה זאת אומרת
"תחזור" - האם שאראה אותה קצת, אדבר איתה, קצת, וזהו? שתהיה פה כמה ימים,
וזהו? האם: שתחזור לגמרי, לחיים שלמים, שתהיה פה בעולם כל הזמן?
זה לא די מוגדר.
מזה השתכלל התרגיל ל: אם את צריכה לבחור בין הבראה לבין חזרת אמא, במה
את בוחרת? להפתעתי העצומה - בחרתי בחזרתה של אמא.
אני מרגישה שהבחירה הזאת לא מעידה על מצב טוב. זאת אומרת, נראה לי שבן
אדם שנפרד מאמו המתה וקם אל חייו - לא ימיר את בריאותו בשיבתה של האם
הזקנה. זה באמת די מדאיג, ה"חוסר פרידה" הזה.
אשמח לדעת אם יש למי מהמשתתפות איזושהי דעה על משחק החליפין הזה,
ועל המשמעות של בחירתי.
 

mykal

New member
לא מדכאת בכלל,

אני הייתי לוקחת את זה עוד צעד קדימה,
אמא חוזרת, מבריאה ואני מבריאה, ואנחנו מנהלות שיחה ערנית,
על ההכנה לפרידה העתידית הבלתי נמנעת,
וחיבוק אחרון ונשיקה עם דמעה. ואז שלום, שלום אחרון, בנפנוף יד מרגש,
וההשלמה, אמא אומרת " לא היתה ברירה הייתי חייבת ללכת"

אוי כמה אני פינטזתי זאת. כמה רציתי שכך יקרה לי.
שאוכל להפרד יפה, בנימוס, בסגירת הכל.
למה את בוחרת כך--כי אנחנו (מצטערת שכותבת כאילו לא משאירה אותך לבד במשחק הזה)
נורא מתגעגעות, ולא נסגר הפרק, כי אנחנו, גם קצת 'אמות' וקצת רוצות להרגיש
יותר שולטות בענינים, ולקבוע סדר זמנים ועולם יותר נכון עברינו.
אז המשיכי 'לשחק' במשחק הזה, עד שתגיעי להשלמה עם האובדן.
ואז הדמיון יהיה קצת שונה וקצת על יד, אבל זה הקשר עם אמא.

 

עדיהר1

New member
MYKAL תודה על העידוד - - -

אני חושבת שבכל ההזייה הזאת על סחר החליפין אני לא מעזה לחשוב
על שיחה עם אמי על מותה, על הליכתה. אני חושבת שאני רק רואה אותה
קיימת, פשוט מתקיימת, כך שאני יכולה ללכת לראות אותה, או אפילו בסך
הכל לדעת שהיא ישנה, חיה, נמצאת. לא נראה לי שבהזייה הזאת, ולו בהזייה הכי משוכללת, אני יכולה לשנות את היחסים או את חוקי-השיחה בינינו, ולדבר על המוות שלה.
ואם אני עושה כך - הרי זה כמו מין דקלום מסרט, זה לא אמיתי. אצלנו,בין שתינו, לא מדברים
על המוות.
 

אשבל1

New member
זה הולך ביחד...

אולי את מוצאת את הקשר הנפשי אשר בעיתו הגיעה הבעיה הרפואית, כלומר אם אמא לא הייתה מתה אולי לא הייתה בכלל קיימת הבעיה הרפואית, וכך אם תחזור אמא, תעלם גם הבעיה ?

אני אצלי מגדירה את התחושות האלו שמופיעות כצורך, צורך חזק באמא כאן ועכשיו , לפעמים זה קורה "חזק".
 

עדיהר1

New member
אשבל, יופי של פרשנות

בהחלט הבעייה הרפואית קשורה למות אמא שלי. ואז כמו בחשיבה חלומית,
כשאמא חוזרת ונוכחת, זה אומר שהמחלה איננה. אז אני רק "כאילו" מסכימה
לא להבריא, אבל למעשה כשאמא נמצאת, הכל כבר מסתדר, הכל חוזר לתקנתו.
 

מופנמת5

New member
גם אצלי המחשבה הזו עולה לא פעם

לא פעם חשבתי מה אם אני אהיה חולה... האם אני אלחם לחיות? אם בכלל ארצה להבריא? אני חושבת שלו היו נותנים לי משאלה אחת הייתי מבקשת לפגוש את אמא, להיות איתה איפה שהיא.... לבקש שהיא תחזור זה לא מציאותי, לבקש להיות איתה, עד כמה שזה נישמע קשה זה יכול להיות אמיתי.
אני לקחתי את זה קצת רחוק... רחוק אבל לי זה מאוד קרוב ואמיתי. אני מוצאת את עצמי חושבת על המציאות הזו וזה נותן לי באיזה שהוא מקום תקוה והשלמה שעוד ניפגש... יותר מהמחשבה שמכאן החיים ממשיכים בלי אמא....
אני יודעת שזה לא נישמע טוב אבל לפעמים אני ממש רוצה להרגיש את הכאב שהיא סבלה ולסיים כמו שהיא סיימה
 

עדיהר1

New member
למופנמת 5 - אני מרגישה כמעט זעזוע גופני

למקרא דבריך, על כך שאת ממש רוצה להרגיש את הכאב שאמא שלך סבלה
ולסיים כמו שהיא סיימה.
באמת "לקחת רחוק" את הרצון לפגוש את אמא ולהיות איתה. להיות במקום שהיא
נמצאת, שאיננו יכול להיות המקום של החיים. אם זה לא המקום של החיים, איזה
מקום זה? זה כנראה המוות.
אני ממש רוצה לאמץ אותך בחיבוק ולומר שאת לא חולה, ולא כואב לך, ואת בכלל
לא בדרך לסיים את חייך כפי שאמא שלך סיימה את חייה.
אבל אז אני אומרת לעצמי שדבריך הרי הם סמליים. את מדברת על ההתקרבות
הרבה ביותר, המקסימלית, לאמא שלך. ואולי את מבטאת גם מין הקרבה עצמית כזאת
כדי להתקרב אל אמך. אולי את לא זקוקה לשום חיבוק מאמץ, כי דבריך הם
הרהורים חשובים, שחשוב לחשוב אותם.
באמת הרחקת לכת, "עברת אותי", בהתעלמות שלך מהחיים שלך. כמובן אני מבינה
שאלה התפרצויות של מחשבה, שאת לא חושבת סוג זה של מחשבות כל הזמן. הן באות
מדי פעם.
כמו אותה מחשבה שלי שלא אכפת לי לא להבריא אף פעם, רק שאמא שלי תחזור.
מצד שני, ואולי זה אותו צד עצמו: ההרגשה שאני חולה כמו שהיתה אמי חולה - הרגשה זאת אינה זרה לי.
תודה על התגובה שלך שאיך שלא יהיה, עוזרת לי.
שלך עדיה
 

מופנמת5

New member
רק עכשיו ראיתי את התגובה

אני יודעת שהדברים שאמרתי קשים מאוד... אבל זה פשוט יצא מהלב בלי לסנן בלי לחשוב פעמיים פשוט רשמתי מה שהרגשתי באותו רגע... יותר נכון מה שאני מרגישה תמיד... מה שיושב אצלי בלב ולא נותן לי אפשרות לחזור לעצמי ולחיים בכלל.
אני לא העלתי על הכתב רגשות של רגע של חולשה, הוצאתי מהלב את מה שאני באמת רוצה.... כן, אני רוצה לחוש את הכאב של אמא, אני רוצה לסיים כמו שהיא סיימה. לפעמים אני פשוט כאילו מחכה לראות סימניים שמעידים על המחלה אצלי....
את בטח חושבת שאני לא שפויה, צריכה עזרה נפשית דחוף.... אבל לא. אני בסדר, כלפי חוץ לא תראי כלום עלי, אני עובדת ב״ה ומצליחה בעבודה(הלוואי ואמא היתה פה לראות לאן הגעתי בעבודה) אני מדברת עם המשפחה ואפילו צוחקת לפעמיים....אני פשוט שחקנית טובה... בפנים אני מרוסקת מתה חיה במקום אחר... בבית קברות, אני מבקרת שם הרבה... מחכה ליום שלי שם...
תודה על התגובה והרצון לעודד ולחזק מרחוק במילים... אבל יש פעמיים שגם המילים הכי חזקות לא יצליחו לשנות...
שוב תודה וסליחה על התגובה הקיצונית...(אמיתית)
 

Ayelet8998

New member
דעתי..

גם אני לפעמים מציגה לעצמי שאלות כאלה. לדעתי הן הגיוניות וזה מגיע באמת ממקום של געגוע עמוק .

לא חושבת שבחירתך מעידה על מצב לא טוב.. בחירתך מעידה על אהבתך הגדולה לאימא ועל הגעגוע, בלי לחשוב על שום דבר (חולי וכ'ו..) העיקר להיות איתה.

אני מתחברת לבחירתך,אני יכולה להבין את התחושה שלך ומדוע לדעתך היא איננה הגיונית אבל ככה זה שאוהבים ממש, וככה זה שחושבים על דמות האם שחסרה לך בחיים,על הכול מוכנים להתפשר ועל הכל מוכנים לוותר (לדעתי..לא יודעת מה אחרים יגידו..)
 

עדיהר1

New member
אשבל היקרה, תודה רבה על הטקסט הזה

אני יושבת וקוראת את הפורום, מה קרה ומה נכתב מאז שביקרתי, וכל הזמן
חושבת שמוטב לי לא להגיב כי אני קצת מתביישת שלא הגבתי בצורה רצופה,
אז יותר טוב שאשתוק. ואז פתחתי את הסיפורון הזה, והוא נפלא. בעצם מה שמצא
חן בעיניי זאת ההתחלה - התיאור של "הדור הקודם" ("דור התקומה") ששר.
אני חושבת שזה ממש טקסט חזק שעוסק בנושא שנראה לי לפעמים הכי הכי
מעניין, והוא הנושא של השירים והמילים של השירים, והחשיבות העצומה שלהם,
וגם הפלאיות של השירים הישראלים, כמה הם אהובים וחשובים, וכו' וכו'.
זה באמת נושא עצום.
אני גם זוכרת הודעה אחת שלך שבה סיפרת איך את שואבת כוח משירים,
וזוכרת איך את מצרפת לנו מדי פעם, משתפת אותנו, בלינק לשיר.
 

אשבל1

New member
פשוט בא לי לחבק אותך


מה זאת אומרת לא להגיב?
מחכים כאן לתגובות שלך .....
 
למעלה