סזיפוס

[Decadent]

סזיפוס

הנה->

והנה התמורה:
http://www.youtube.com/watch?v=vNRtm-cLqmY

 

[גרפולוג הבית]

שלום לך.

מה השתנה הכתב הזה מכל הכתבים???
שבכל הכתבים הייה רצון להופיע,לעומת הפעם שייש את החרדה למוג לתוך המחשכים ולהעלם.
יש גם רצון ניכר להתבדלות מהזולת אך גם רצון עז לתמיכה הכרתית.
הרצון לחיות בתוך בועה מרוחק ומנותק מהסביבה,לעומת הצורך באישור הסביבה והכרה במעשייך,יוצרים את הקונפליקט האדיר.

 

[Decadent]

אבל

,
הסתכלתי קצת אחורה,הכל היה ממש דומה,איפה אתה רואה את זה?

בטוח שזה לא ספקולטיבי? כי אם לא,אז מגיעה לך טפיחה על השכם.



אני אוהב שאתה מתאר את זה במילים כאלה דרמטיות:
"למוג לתוך המחשכים ולהעלם"

 

[גרפולוג הבית]

עזוב את הטפיחה על השכם.......

השאלה מה אתה הולך לעשות בנדון?

 

[Decadent]

וגם

עכשיו שאני עושה את צעדי הראשונים בעולם המקצועי,
אני מתחיל לחשוש:

האם הדבר שאני יודע לעשות בצורה הטובה ביותר הוא רק להיות אני?

 

[גרפולוג הבית]

מה רע בלהיות " אני" ?

 

[Decadent]

שלהיות אני לא מכניס,כלכלית

ושכל דבר אחר,לא משנה כמה אני מוצלח בו,
מתפוגג ולא מצליח להשאיר אותי משתוקק.

,וגם , כשהשלבים של פיתוח משהו מתקדמים מהרעיון לכיוון העשייה של ממש,אני נהפך למתוסכל וחסר חשק.

לגבי הקונפליקט? מה אני יכול לעשות,זה חרוט עמוק בכונן הקשיח שלי.

זו כמו הדילמה של האמן,

מצד אחד בז לקהל שלו מצד שני זקוק לו.

השאלה,מה האמנות שלי?

 

[גרפולוג הבית]

להיות "אני" לא מכניס כלכלית.

לבוא ולטעון שלהיות "אני" לא מכניס כלכלית רחוק מהמציאות,התבונן בכל אותם אנשים שמיתגו עצמם והפכו לתעשיה שלמה
בזכות מיתוגם וכישורהם.
מדונה (מישהו כיום זוכר את שמה הפרטי) ,פיליפ סטארק,ולנטינו גאראווני וחבר מרעיו והרשימה עוד ארוכה ומתארכת.

אתה אמן,כל חשיבתך והתנהלותך במרחב הן הפנימי והן החיצוני זועקים אמנות.
האמנות שלך רבה ומגוונת,היות ואתה רואה בכל דבר המקיף אותך מעשה אמנות,אולם לעניות דעתי המקור שלך הוא היצירה
היצירה היא מקור הבריאה עבורך והאמנות האמיתית.
אולם קיים גם פרדוקס היות והיצירה היא גם מקור לידתך,אולם בו בעת גם יום מותך.
היות ואתה חש חיבור מושלם ליצירתך,הפרידה ממנה ומסירתה לידי האחר משולים בעיניך לפרידה סופית מחלק מגופך,כך שנוצר קיפאון
בדיוק כהגדרתך.
אתה בדיוק כמו " מילד" המביא לעולם תינוק,אולם במקום לשמוח שהבאת יצור חי לעולם ,אתה נכנס למרה שחורה ולאבלות במחשבה שהחיים
הם ברי חלוף עבור אותו תינוק אומלל.

הבעייתיות בחשיבתך והתנהלותך,היא הפחד התהומי "מחרדת נטישה" המלווה אותך יד ביד לאורך שנותייך.
הצמיחה לעבר מחוזות " התהילה" לא יכולה להתחיל כל עוד לא תלמד לשחרר את "זרעיך" לאויר העולם,ולתת לעולם הזדמנות לספוג אותם.

דילמת האמן.
מצד אחד בז לקהל שלו, מצד שני זקוק לו.
יש יותר מאמת בדברייך!
אבל........
כל אמן לאורך ההיסטוריה נגע בקהל היעד וחילק להם מזרעו, בניגוד לך המעדיף סטריליות דו כיוונית חפה מנתינה.
כל אמן לאורך ההיסטוריה למד,שרק נתינת חלק מעצמך לקהל יעדך מוביל אותך לעבר " האלמותיות".


בהצלחה.

 

[Decadent]

לא אבל

אתה לא מקשיב,

רק מתפלסף.

אני לא אוהב ליצור,כתבתי,אז זה ממש לא מקור לידתי.

ההנאה,היא מקור לידתי,וההנאה שאני שואב מהיצירה פחותה אף מזו שאני חווה בארוחה טובה.

 

[גרפולוג הבית]

מקבל את דבריך.

בהצלחה בהמשך הדרך.