סושי בר - סושידו
יום ראשון, יום הכדור סל הקבוע, אחרי שקבוצתנו האהובה ניצחה את הההמשחק הכי קובע בעונה הנוכחית, החלטנו שעל שאירוע כזה אי אפשר לעבור לסדר היום ללא איזה משהוא מרענן לפה ולחיך. עקב עודף קלוריות בשישבת החלטנו שעדיף להסתפק במשהוא קטן אך שובב ,ומה יותר מתאים מאיזה קומבינה של סושי. וכך מצאנו עצמנו דוהרים (לא לפני שאספנו את הבנות המנומנמות כבר, בטרנינג המז'ויף - כל הזכויות שמורות לכתומתי).לסושי בר ברוטשילד. המקום הוא מקום קטן מאד, אינטימי, עם שולחנות נמוכים כאלה וספק כיסאות, שרפרפים , כריות לישיבה (ישבתי כבר במקומות נוחים יותר אבל בסושי בר זה נותן תחושה של אינטימיות ונינוחות. ). קודם כל להרגיע את האנדרנלין המשתולל מהמשחק הזמנו קנקן סאקי (משקה אלכוהולי חמים המופק מאורז ואין כמוהו לדפיקת ראש בלי להרגיש ובלי הנג אובר) שעשה את המוטל עלו, הדופק ירד, נינוחות ושלוה נחתו עלינו והתפננו לרדת על קומבינצית סושי, סשימי, ניגרי, קונוסים מ ד ה י מ ה , שאותה החלקנו לגרון בעזרתו האדיבה של יין שיראז צעיר מייקבי רקאנטי, אחרי שלא נשאר מה עוד לגרד הזמנו מנה קטנה של גיוזה , (מין כיסונים ממולאים - סבתא שלי היתה קוראת לזה קראפלך )ומבחר של דים סאם. היה מעולה! מאד מאד מומלץ לשוחרי הסושי במיטבו ללא הפלצנות של אונמי קיוטו ודומהם. משהוא כמו לשתות קפה בבית קפה שכונתי ואפשר לגמור במחירים ממש מצחיקים ביחס למקומות הנ"ל.
יום ראשון, יום הכדור סל הקבוע, אחרי שקבוצתנו האהובה ניצחה את הההמשחק הכי קובע בעונה הנוכחית, החלטנו שעל שאירוע כזה אי אפשר לעבור לסדר היום ללא איזה משהוא מרענן לפה ולחיך. עקב עודף קלוריות בשישבת החלטנו שעדיף להסתפק במשהוא קטן אך שובב ,ומה יותר מתאים מאיזה קומבינה של סושי. וכך מצאנו עצמנו דוהרים (לא לפני שאספנו את הבנות המנומנמות כבר, בטרנינג המז'ויף - כל הזכויות שמורות לכתומתי).לסושי בר ברוטשילד. המקום הוא מקום קטן מאד, אינטימי, עם שולחנות נמוכים כאלה וספק כיסאות, שרפרפים , כריות לישיבה (ישבתי כבר במקומות נוחים יותר אבל בסושי בר זה נותן תחושה של אינטימיות ונינוחות. ). קודם כל להרגיע את האנדרנלין המשתולל מהמשחק הזמנו קנקן סאקי (משקה אלכוהולי חמים המופק מאורז ואין כמוהו לדפיקת ראש בלי להרגיש ובלי הנג אובר) שעשה את המוטל עלו, הדופק ירד, נינוחות ושלוה נחתו עלינו והתפננו לרדת על קומבינצית סושי, סשימי, ניגרי, קונוסים מ ד ה י מ ה , שאותה החלקנו לגרון בעזרתו האדיבה של יין שיראז צעיר מייקבי רקאנטי, אחרי שלא נשאר מה עוד לגרד הזמנו מנה קטנה של גיוזה , (מין כיסונים ממולאים - סבתא שלי היתה קוראת לזה קראפלך )ומבחר של דים סאם. היה מעולה! מאד מאד מומלץ לשוחרי הסושי במיטבו ללא הפלצנות של אונמי קיוטו ודומהם. משהוא כמו לשתות קפה בבית קפה שכונתי ואפשר לגמור במחירים ממש מצחיקים ביחס למקומות הנ"ל.