סופ"ש קצת מבאס
למרות כמה שיקטלו אותי וכמה שיגידו שאני אולי צריך להיות "יותר חזק" עברתי כל כך הרבה,
ברור שחסרים לי עוד דברים..אני לא חושב שאני יודע הכול.
אחרי חודשיים שלא היה לי כלום עם בחורה, הצלחתי לפתח שיחה עם מישהי חמודה דרך הפייסבוק, וקבענו להיפגש, סגרנו אפילו באותו היום על דייט, קבענו שאאסוף אותה.
חצי שעה לפני הדייט היא התקשרה "אני מקווה שעוד לא יצאת, לצערי אני נאלצת לבטל, קרה לי משהו"
גם לא הסכימה להגיד מה קרה וזהו. הייתי צריך להגיד לה "אוקי, אז נדבר"
בקיצור היא כנראה התחרטה או משהו כי לא שמעתי ממנה מאז,
אני שכבר לא כ"כ מאמין בפייסבוק, אבל עדיין זורם כשבחורות פונות אליי ולפעמים פונה בעצמי
כבר כמעט שנתיים מאז הקשר האחרון שלי, הייתי במס' דייטים ואני לא מצליח להגיע לבחורה רצינית. לפעמים עושה רושם שמשהו תקוע. שזה כמו גרף...
מאז גיל 26 ומעלה...מתחילה ירידה בדייטים, בכמות ובאיכות. ואני לא מחפש כמות. סך הכול מישהי חמודה, מעניינת.
אני יודע שזה לא מסתדר עם כל אחת, אבל לפעמים עוברים בדרך כל כך הרבה בחורות שמבולבלות ולא סגורות על עצמן.
השבוע ראיתי דרך ידידה שלי בקבוצה של בחורות שמחפשות להכיר גברים שמישהי כתבה "אני מחפשת מישהו טוב אבל שיהיה קצת מרושע"
עד איפה הטמטום יכולה להגיע? באמת.?..."טוב אבל מרושע??" אלו הבחורות הישראליות לשנת 2014 ?...עצוב
לפעמים אין מילים, לפעמים באמת נדמה כאילו כל החמודות כבר נתפסו.
עם כל הגישה החיובית שלי זה לפעמים מבאס..
העובדה שידידה שלי מנסה להכיר לי וכותבת "שווה להכיר בנות - בחור עם לב זהב" כאילו מצד אחד משפר את הרגשתי אבל מצד שני
אין אחת שבאמת תרצה להכיר בצורה הזאת.
ואני שומע ורואה חברים שנמצאים בהרבה סטוצים, נמצאים בקשרים, מראים בפייסבוק תמונות מהטיולים שלהם בשבת ומהיציאות המשותפות בשישי.
וזה כבר נהיה מבאס... מבאס שאין מישהי מיוחדת לחלוק איתה
וזה די קשה , לא מדובר בחו"ל - שם הגישה של בחורות וגברים היא מאוד שונה אחד לשני. הישירות קיימת ומעניין אותם לפגוש ולהכיר אנשים חדשים.
ואני מתקשה, אני מודה, אני בחור קצת ביישן, לא מעט מחמיאות לי שאני נראה טוב, אבל אני לא אוהב לדבר על עצמי ולנפנף בכל דבר
באוניברסיטה אני לא מצליח להכיר כל-כך בקלות בחורות. משהו כאילו לא עובד,
השגרה של לימודים ועבודה משתלטת והחיים נהפכים לחסרי טעם ודי עצובים.
למרות כמה שיקטלו אותי וכמה שיגידו שאני אולי צריך להיות "יותר חזק" עברתי כל כך הרבה,
ברור שחסרים לי עוד דברים..אני לא חושב שאני יודע הכול.
אחרי חודשיים שלא היה לי כלום עם בחורה, הצלחתי לפתח שיחה עם מישהי חמודה דרך הפייסבוק, וקבענו להיפגש, סגרנו אפילו באותו היום על דייט, קבענו שאאסוף אותה.
חצי שעה לפני הדייט היא התקשרה "אני מקווה שעוד לא יצאת, לצערי אני נאלצת לבטל, קרה לי משהו"
גם לא הסכימה להגיד מה קרה וזהו. הייתי צריך להגיד לה "אוקי, אז נדבר"
בקיצור היא כנראה התחרטה או משהו כי לא שמעתי ממנה מאז,
אני שכבר לא כ"כ מאמין בפייסבוק, אבל עדיין זורם כשבחורות פונות אליי ולפעמים פונה בעצמי
כבר כמעט שנתיים מאז הקשר האחרון שלי, הייתי במס' דייטים ואני לא מצליח להגיע לבחורה רצינית. לפעמים עושה רושם שמשהו תקוע. שזה כמו גרף...
מאז גיל 26 ומעלה...מתחילה ירידה בדייטים, בכמות ובאיכות. ואני לא מחפש כמות. סך הכול מישהי חמודה, מעניינת.
אני יודע שזה לא מסתדר עם כל אחת, אבל לפעמים עוברים בדרך כל כך הרבה בחורות שמבולבלות ולא סגורות על עצמן.
השבוע ראיתי דרך ידידה שלי בקבוצה של בחורות שמחפשות להכיר גברים שמישהי כתבה "אני מחפשת מישהו טוב אבל שיהיה קצת מרושע"
עד איפה הטמטום יכולה להגיע? באמת.?..."טוב אבל מרושע??" אלו הבחורות הישראליות לשנת 2014 ?...עצוב
לפעמים אין מילים, לפעמים באמת נדמה כאילו כל החמודות כבר נתפסו.
עם כל הגישה החיובית שלי זה לפעמים מבאס..
העובדה שידידה שלי מנסה להכיר לי וכותבת "שווה להכיר בנות - בחור עם לב זהב" כאילו מצד אחד משפר את הרגשתי אבל מצד שני
אין אחת שבאמת תרצה להכיר בצורה הזאת.
ואני שומע ורואה חברים שנמצאים בהרבה סטוצים, נמצאים בקשרים, מראים בפייסבוק תמונות מהטיולים שלהם בשבת ומהיציאות המשותפות בשישי.
וזה כבר נהיה מבאס... מבאס שאין מישהי מיוחדת לחלוק איתה
וזה די קשה , לא מדובר בחו"ל - שם הגישה של בחורות וגברים היא מאוד שונה אחד לשני. הישירות קיימת ומעניין אותם לפגוש ולהכיר אנשים חדשים.
ואני מתקשה, אני מודה, אני בחור קצת ביישן, לא מעט מחמיאות לי שאני נראה טוב, אבל אני לא אוהב לדבר על עצמי ולנפנף בכל דבר
באוניברסיטה אני לא מצליח להכיר כל-כך בקלות בחורות. משהו כאילו לא עובד,
השגרה של לימודים ועבודה משתלטת והחיים נהפכים לחסרי טעם ודי עצובים.
