סופ"ש הגיע

[עדיקים]

סופ"ש הגיע ../images/Emo140.gif

שתפו מה בתכנונים ואיך היה השבוע

 

[עדיקים]

אני מתחילה

אין תכנונים מיוחדים והאמת אני פשוט רוצה לנוח. לא שאפשר לנוח עם ילדים אבל נראה לי שהשבת נשאר בבית. היה שבוע מעייף ועמוס מאוד. כל יום אחה"צ היה מלא פעילויות ועוד לא מצאתי זמן להתחיל לנקות ולסדר לקראת פסח. התחלנו לחפש מסגרת לנסיף הקטן ועדיין לא מצאתי מקום אבל כנראה שאחרי פסח לא תהיה ברירה ונצטרך להכניס אותו למסגרת כי הסידור שלנו לא יכול להמשיך

. אין עדיין תוצאות לניתוח ועדיין לא ידוע כלום

. מתפללים לטוב.

 

[ל ג י]

סופ"ש מלחיץ

מכמה וכמה סיבות.

מספיק עם ההדחקה; לאור זה ששבוע הבא אני מתחילה שבוע 36 והקטנה מנסה לצאת כבר משבוע 32, החלטנו סופ"ש הזה להתחיל קצת לארגן מקום עבורה. זה בעיקר אומר להפוך את חדר המשחקים לחדר שינה עבורה ולהזיז מספר רהיטים וקצת לצבוע. זה לא שאני מכבסת שום דבר עבורה או חס וחלילה מרכיבה את המיטה. אבל ההתכוננות הזו כל כך מלחיצה אותי. כמו גם ההכנה לתיק בי"ח שעשיתי השבוע. עדיין לא התחברתי להריון ואני לא קולטת שחודש תשיעי מתחיל.

חברה טובה וצעירה הובחנה השבוע עם סרטן אלים וקשה. ביום ראשון הניתוח ואני הולכת לבקר אותה במוצ"ש. הדאגה לשלומה והשוק על הבשורה מאד מעציבים אותי. כל כך רוצה כבר להיות ביום ראשון בערב ולדעת שהחלק הניתוחי עבר בסדר. מקווה שיהיו פוסטים על סופ"ש יותר נחמדים משלי... ל ג י

 

[mamajoni]

מחזיקה אצבעות לחברה שלך

מבינה אותך מאוד, אני עכשיו בשבוע 32 ולא ממש מחוברת להריון, מצד אחד אני מנסה לחשוב עם הדברים הטכניים של הכנת הילדים לבואו של אח החדש, שומרת על האופטימיות בכל המשפחה, לפחות בצורה חיצונית, אבל עמוק בפנים... פתאום החרדות מציפות אותי... כל מיני מחשבות... ושוב אני בכל זאת אכין את הבדגים, אעשה הזמנה קטנה בחנות תינוקות, צריכה לדאוג לסידור חדש בבית... הכל זה טכני... כאילו שאני רק מארגנת בשביל מישהי אחרת... הרגשה מוזרה... אני מאחלת לך שהכל יעבור בשלום ותצאי מכל זה בידיים מלאות

 

[ל ג י]

תודה

זה מנחם לראות שיש עוד נשים סביבי שעדיין לא התחברו להריון שלהם. ככה אני מרגישה פחות "אמא רעה" שלא התחברה לתינוקת עוד בבטן. אני יודעת שתמצאי פעילות מהנה ליום ההולדת של יובלי. חופש פסח מטריד גם אותי אבל נעבור יום ביומו - זו המנטרה החדשה שלי. ל ג י

 

[mamajoni]

התחלתי שמירת הריון....

בעיקר לצורך מנוחה ועקב עבודה מאומצת בערב... זה ממש מוזר לי... פתאום יש לי הרבה זמן פנוי, אבל אני מספיקה הרבה פחות ממה שיכולתי לעשות... הזמן מרוח... יום מחליף יום... השבוע היה נורא ארוך... מקווה שהשבוע הבא יעבור לי קצת יותר מהר... בשבת אני כבר יהיה בשבוע 32 מלא. האובדן היה בשבוע 33 +, מנסה להדחיק, אך לא מצליחה... מקווה לטוב, מנסה קצת לארגן דברים בבית לקראת הלידה (ניתוח אלקטיבי ב-23/05/11) אבל לפעמים המחשבות שליליות מציפות אותי, רוצה לברוח ואין לאן... והחודש ליובלי יש יום הולדת, הוא יהיה בן שנתיים ואני לא ממש יכולה לארגן לו יום הולדת כמו שרציתי... אפילו לנסע לקיפצובה זה ממש סיפור בשבילי. אני לא יכולה להרים אותו, רק בישיבה, אני לא יוצאת איתו לבד בכלל (טוב, יש לי את חמתי צמודה, ואפילו צמודה מדי...) אז אני צריכה לחשוב על משהו שכן ישמח אותו מאוד, אבל לעשות את זה בבית. גם בעלי נוסע לכל הפסח לחו"ל, אז אני נשארת בתקופת החגים רוב הזמן בבית. אז אני מאחלת לכולם ששבוע הבא יעבור בקלות