סופ"ש במצפה רמון
תמונות אני אעלה לאט לאט, אבל קודם המידע, כדי שלא אשכח.
נסענו בהרכב משפחתי מורחב - אנחנו (זוג+בת 5 ובן שנה) וההורים שלי. הבחירה במצפה רמון היתה בגלל הנוחות של האיזור - יש לא מעט אפשרויות לינה, סופרמרקט, מסעדות, מסלולי טיול קצרים וגם אטרקציות. וכמובן גם מזג אויר נוח.
בעקבות המלצה כאן בפורום, בחרנו ללון ב"וילה 900": http://www.rrr.co.il/showCabin.asp?site=1163. הוילה מאוד התאימה לצרכים שלנו בהרכב הנוכחי. יש בה שני חדרי שינה גדולים עם מיטה זוגית (לאחד מהם יש גם שירותים ומקלחת), חדר עם שתי מיטות יחיד ועוד חדר מחשב שיש בו מזרונים. מטבח מאוד מצויד, סלון גדול (יש טלויזיה, אבל רק לצפייה בסרטים מטעמי אידיאולוגיה...) וחצר עם נוף. היא לא מתוחזקת ברמה מאוד גבוהה, אבל היה נקי. החיסרון - לא זול, אבל אני חושבת שאם היינו לוקחים שני צימרים או חדרים במלון (כי ההורים שלי ממש לא ישנו באוהל) זה היה יוצא דומה או אפילו יותר יקר. פשוט יחסית לדירות בAIRBNB, למשל, המחיר שלה קצת גבוה והבעלים גובה תוספת גם עבור תינוק.
ארוחות בוקר אכלנו בדירה, צהריים בשטח (אבל מפנק) ובערב במסעדה.
דווקא יש כמה וכמה אופציות במצפה רמון ואפילו כאלה שפתוחות בשישי-שבת.
ביום חמישי בערב אכלנו בפאב "החבית". התפריט מאוד מגוון וכל אחד ימצא בו משהו. המחירים די מזכירים את ת"א (המנות גדולות). טעים, אם כי מאכזב שהשניצלונים והצ'יפס לילדים הם תעשייתיים. למי שבא עם תינוק - אין להם כיסאות אוכל. אנחנו הבאנו איתנו כיסא פלסטיק מתלבש (כי ממילא הבאנו אותו לדירה).
בחמישי בלילה נסענו למאפיית "לשה". קראנו עליה הרבה דברים טובים וקנינו שם לחם שיפון אגוזים. ממש לא נפלנו. הלחם היה יבש ובכלל לא ברמה של לחמים בטווח המחירים הנ"ל (אני נכדה של אופה וחובבת לחם משובח כמו הלחם של "לחמים", "לחמנינה" או "לחם תומר"...). חשבנו שאולי קנינו לחם קצת לא טרי, אבל למחרת יצא לנו לאכול אותו שוב במסעדה וגם שם לא התרשמנו במיוחד, אז אולי קצת חבל על הכסף.
בשישי בערב הלכנו למתחם "הדסער", שיש בו גם חנות לממכר מוצרים מהאזור וגם סוג של מסעדה ביתית צמחונית עם מבחר מצומצם, אבל טעים. היה נחמד שהילדים אכלו מג'דרה ושקשוקה ולא ג'אנק. גם שם אין כיסאות אוכל לילדים, אבל יש עבורם מקום להסתובב, משחקים וספרים.
בשבת בצהריים אכלנו במסעדת צוקים שליד מרכז המבקרים. מהמסעדה נשקף נוף מאוד יפה. התפריט מגוון, המחירים לא זולים, אבל המנות גדולות וטעימות (בד"כ מנות גדולות זה לאו דווקא מה שמרשים אותנו, אבל בסוג מסעדות כזה זה מתבקש). אה, וכאן השניצלונים היו ביתיים וטעימים.
ואחרי שסיימנו לאכול (ואנחנו אוהבים לאכול...), נפרט קצת לגבי המסלולים שעשינו.
תמונות אני אעלה לאט לאט, אבל קודם המידע, כדי שלא אשכח.
נסענו בהרכב משפחתי מורחב - אנחנו (זוג+בת 5 ובן שנה) וההורים שלי. הבחירה במצפה רמון היתה בגלל הנוחות של האיזור - יש לא מעט אפשרויות לינה, סופרמרקט, מסעדות, מסלולי טיול קצרים וגם אטרקציות. וכמובן גם מזג אויר נוח.
בעקבות המלצה כאן בפורום, בחרנו ללון ב"וילה 900": http://www.rrr.co.il/showCabin.asp?site=1163. הוילה מאוד התאימה לצרכים שלנו בהרכב הנוכחי. יש בה שני חדרי שינה גדולים עם מיטה זוגית (לאחד מהם יש גם שירותים ומקלחת), חדר עם שתי מיטות יחיד ועוד חדר מחשב שיש בו מזרונים. מטבח מאוד מצויד, סלון גדול (יש טלויזיה, אבל רק לצפייה בסרטים מטעמי אידיאולוגיה...) וחצר עם נוף. היא לא מתוחזקת ברמה מאוד גבוהה, אבל היה נקי. החיסרון - לא זול, אבל אני חושבת שאם היינו לוקחים שני צימרים או חדרים במלון (כי ההורים שלי ממש לא ישנו באוהל) זה היה יוצא דומה או אפילו יותר יקר. פשוט יחסית לדירות בAIRBNB, למשל, המחיר שלה קצת גבוה והבעלים גובה תוספת גם עבור תינוק.
ארוחות בוקר אכלנו בדירה, צהריים בשטח (אבל מפנק) ובערב במסעדה.
דווקא יש כמה וכמה אופציות במצפה רמון ואפילו כאלה שפתוחות בשישי-שבת.
ביום חמישי בערב אכלנו בפאב "החבית". התפריט מאוד מגוון וכל אחד ימצא בו משהו. המחירים די מזכירים את ת"א (המנות גדולות). טעים, אם כי מאכזב שהשניצלונים והצ'יפס לילדים הם תעשייתיים. למי שבא עם תינוק - אין להם כיסאות אוכל. אנחנו הבאנו איתנו כיסא פלסטיק מתלבש (כי ממילא הבאנו אותו לדירה).
בחמישי בלילה נסענו למאפיית "לשה". קראנו עליה הרבה דברים טובים וקנינו שם לחם שיפון אגוזים. ממש לא נפלנו. הלחם היה יבש ובכלל לא ברמה של לחמים בטווח המחירים הנ"ל (אני נכדה של אופה וחובבת לחם משובח כמו הלחם של "לחמים", "לחמנינה" או "לחם תומר"...). חשבנו שאולי קנינו לחם קצת לא טרי, אבל למחרת יצא לנו לאכול אותו שוב במסעדה וגם שם לא התרשמנו במיוחד, אז אולי קצת חבל על הכסף.
בשישי בערב הלכנו למתחם "הדסער", שיש בו גם חנות לממכר מוצרים מהאזור וגם סוג של מסעדה ביתית צמחונית עם מבחר מצומצם, אבל טעים. היה נחמד שהילדים אכלו מג'דרה ושקשוקה ולא ג'אנק. גם שם אין כיסאות אוכל לילדים, אבל יש עבורם מקום להסתובב, משחקים וספרים.
בשבת בצהריים אכלנו במסעדת צוקים שליד מרכז המבקרים. מהמסעדה נשקף נוף מאוד יפה. התפריט מגוון, המחירים לא זולים, אבל המנות גדולות וטעימות (בד"כ מנות גדולות זה לאו דווקא מה שמרשים אותנו, אבל בסוג מסעדות כזה זה מתבקש). אה, וכאן השניצלונים היו ביתיים וטעימים.
ואחרי שסיימנו לאכול (ואנחנו אוהבים לאכול...), נפרט קצת לגבי המסלולים שעשינו.
