סופשבוע שהיה

[gallish]

יופי של בשורות!!!

שווה כמה "משמושים"

 

[דביבונית 114]

היה לנו סופ"ש נעים נעים

מאז שעברנו לאשדוד אנחנו משלימים פערים ורק מחפשים לאן לצאת בשבת בבוקר עם הילדים בשבת שעברה הגעתי לראשונה לפארק לכיש (לבד עם הילד) וכל כך אהבתי שחזרנו שוב גם השבוע אבל הפעם בהרכב מלא... היה ממש נעים וכיף והילדודס התלהבו מבע"ח ולחשוב שכל המקום הזה חינמי לגמרי וכל כך נחמד! משם המשכנו לחמין של אמא ואח"כ שנ"צ מעולה!

 

[gallish]

איזה כיף, חמין נשמע מעולה, רק.....

איפה לע*&%ל החורף???

 

[annabe]

רכבו על סוסים !!

הם עלו על סוס אמיתי גדול, לא פוני. אני שקשקתי מפחד והשתדלתי שהם לא יראו. כל אחד בתורו עלה ורכב, ואני הייתי כל כך גאה שהם לא מפחדים. ואח"כ קטפנו הרבה חרציות, ויש זרים צהובים בבית. ועבדתי על משלוח חדש, ויש עכשיו הרבה מוצרים חדשים לחנויות, ואפילו יצאתי לצעדונת בחוץ בערב. האמת, היה לי (ולנו) כיף.

 

[annabe]

על סוס.

לא סוסים, על אותו סוס לפי תור. קצת נסחפתי

 

[gallish]

ואני חיכיתי לתמונה "אמיתית" ../images/Emo13.gif

כל הכבוד להם (ולך) על האומץ!!

 

[gallish]

לנו היה סופשבוע רגיל ורגוע ../images/Emo13.gif

בשישי בבוקר השתתפתי בסדנה כייפית במיוחד, זמן איכות עם חברותטובות, אוכל משובח, יצירה מהנה - בדיוק כמו שאני אוהבת

(ואם בא לכן, אתן יכולות לראות מה עשינו כאן

) הגעתי הביתה לשנ"צ משפחתי וערב נעים בבית. בשבת בילינו בבית ואצל סבתא וסבא, וקינחנו בביקור אצל אח שלי ומשפחתו, הילדים השתוללו בטירוף, והיה כיף! שיהיה שבוע טוב!!!!

גלי.

 

[נ ת ו ש ה]

איזה מדהים!!!!!!!

וואו, נותרתי פעורת פה!!!! את כזאת כשרונית!!!

 

[בריש גלי]

התאהבתי בהן......./images/Emo99.gif

אני פשוט מקנאה לך שאת עושה לך זמן לזה!

אני אעשה כאלה דברים בפנסיה

 

[טינה אוריאן]

וויכוח בעניין אוכל - חייבת לשתף

טוב, נראה לי שהכוונה בשרשור היתה לדברים כיפיים שקרו בסוף שבוע. אבל אני יושבת פה עצבנית והייתי חייבת לשתף ולשאול אם גם לאחרות יש בעייה דומה. המשפחה של בעלי הם אנשים גדולים ומלאים. כולם אלינו נהנים מאוד מאוכל ואוהבים לבשל. נושא דיאטות הוא מילה גסה במשפחה של בעלי. יש לנו קטנטונת בת שנה וחצי ומאחר שגם לי יש נטיה להשמנה אני מאוד שומרת עליה. היא אוכלת ירקות ופירות ועוף ודגים, תמיד טרי כמה אפשר. ואני מגוונת לה את המאכלים אבל שומרת לא לבשל או לטגן עם הרבה שומן ולא מכניסה הביתה עוגיות או מתוקים. אני גם מבקשת כל יום דיווח מהמעון על מה הילדה אכלה שם משך היום. בסוף השבוע התארחו אצלינו הגיסות ,הגיס וחמותי וחמי לכבוד יום ההולדת של גיסי. כמובן שהביאו איתם מכל הבא ליד עוגות ובורקסים וערמות של אוכל, וזאת למרות שיצאנו למסעדות בשישי בשבת ובראשון. העניין הוא שבסוף כל ארוחה החברה הזמינו מתוקים. עוגת שוקולד עשירה, גלידה או סופלה - השולחן היה מלא באוכל שהתנוקת אפילו לא מכירה. בעלי לקח כפית והאכיל את הקטנה במתוקים למרות הפצרותי שלא. לא רציתי לעשות "סקנדל" ליד המשפחה אבל אחר כך הסברתי לו שהילדה לא מכירה עוגות עשירות כל כך בשוקולד ולכן גם לא התעניינה בהם. ואם היא לא דורשת "ביס" אני לא רואה טעם לדחוף לה לפה עוגה ולעשות לה הכרה עם אוכל שאין בו שום תועלת לגוף הקטן שלה. בעלי טוען שזה רק סוף שבוע אחד ושמותר גם לתנוקות להנות מהמתוקים. פשוט מסרב להבין. באותה הזדמנות (כדי להוסיף עוד שמן למדורה) הסבתא נתנה לנו ערב חופשי. כשחזרנו סיפרה בגאווה איך הילדה סיימה צלחת שלמה של מרק מקופסת שמורים ("רק להוסיף מים ולחמם") בעדינות בררתי למה נתנה לה מרק משימורים כשהבית מלא אוכל מבושל. היא מלמלה משהו על זה שהילדה אוהבת את המרק הזה. אני ממש מרגישה כאוסה שאנשים לא מתחשבים בעקרונות שלי. אני גם חייבת לציין שלבעלי יש בן מנשואיו הקודמים, די שמן, ויש לו לחץ דם גבוה בגיל 13, ועדין מגישים לו מתוקים בסוף כל ארוחה. אשמח לשמוע דעות ותגובות. אני חייבת לשפר את המצב.

 

[ט ר י ל י]

../images/Emo24.gif כנראה שאת צודקת

המקרה עם המשפחה שלו נשמע די חד פעמי ולא הייתי מתעכב על זה - הרי לא כל שבוע הם מתארחים אצלכם, לא נעים אבל כנראה שלא בא מתוך רוע אלא מתוך חוסר היכולת להבין את עמדתך. אבל את ובן זוגך זה סיפור אחר. אתם חייבים לדבר על הנושא ולסכם קווים אדומים ביניכם, כי אם לא תהיה הסכמה בנושא שחשוב לך כ"כ (וחשבו באמת, באופן אובייקטיבי לדעתי) לא רק עכשיו תעצבנו אחת את השני אלא בעתיד הילדונת גם תלמד לנצל את חוסר ההסכמה הזה. אני חוטאת ונותנת פה ושם עוגיה, קורנפלקס מתוק וגלידה (לא כל יום כמובן). לא חושבת שזה הכי נכון ,אבל ככה אני ובעלי אוכלים ואנחנו משתפים את הקטן באורח החיים שלנו. אני מאמינה שהגישה שלך בריאה יותר ואם הייתי חוששת שהילד שלי יגיע למצב של עודף משקל בגלל ההרגלים הקטנים האלה הייתי מתאמצת לשנות את אורח חיי ככה שלא יכלול את הפינוקים האלה . דעתי היא שבעינינו זה פינוק והילד לא יודע את זה , אלא אם נלמד אותו להתייחס לזה כפינוק. לכן גם לא לתת זה לא למנוע ממנו פינוק. זה סתם לא לתת סוג של אוכל. כהשוואה - קפה, למשל, לא נותנים לילד למרות שאנחנו מאוד אוהבים על הבוקר. כי זה ברור מאליו שזה לא בריא. אז אם מחליטים שגם מתוקים זה ממש לא בריא בעינינו - אין לי שום יסורי מצפון לא לתת. לי אישית לא נתנו ממתקים ב-כ-ל-ל עד גיל יחסית מבוגר (סביבות בית ספר). לא קרה כלום, אין לי חסכים. אני פשוט לא כ"כ אוהבת מתוק, יתכן בגלל שלא נחשפתי לטעמים האלה כשהייתי קטנה ויתכן שאין קשר.

 

[טינה אוריאן]

תודה לך. האמת, אני כבר לא יודעת איך להסביר לו

אני מסכימה איתך שהבעייה היא עם הבעל ולא משפחתו. הבעייה היא גם איתי כי אני לא מסוגלת להגיד לאמו שום דבר בפרצוף. היא כל כך עוזרת לנו בהכל. אז אני תמיד בולעת את הצפרדע ושותקת. נראה לי שאני בשלב של להעמיד אותה על מקומה עם האוכל שהיא נותנת לתנוקת.

 

[ט ר י ל י]

כמה היא נמצאת איתה?

אם מעט - הייתי מוותרת אם הרבה - הייתי שוקלת להכין מנות אוכל במקרר ולהגיד לה שהאוכל מוכן, נשאר רק לחמם ולהדגיש שהשקעת בהכנתו וחשוב לך שזה מה שהילדה תוכל. ככה זה לא נשמע ביקורתי ויותר קל להגיד את זה.

 

[טינה אוריאן]

היא רואה אותה בממוצע פעם בחודשיים אבל

נשארת ללון אצלינו שבוע-שבועיים לפי המצב רוח. בדרך כלל יש אוכל מבושל במקרר אבל היא בשלה. מן "דווקא" כזה לדעתי. לפני שבתי נולדה הייתי פעילה בפורום "חמותי ואני" אבל היום כבר אין לי זמן להתלונן עליה.

 

[ט ר י ל י]

אם היא מתארחת אצלכם שבוע-שבועיים

שזה ללא ספק פתח להתרחשויות מהסוג של "חמותי ואני"

היא באמת צריכה לכבד את חוקי הבית. היא כבר לא אורחת, היא דיירת. אבל אם תנהלי את המלחמה הזאת לא יצא מזה הרבה טוב. הבן שלה הוא זה שצריך להוביל את המהלך, לדעתי. בשביל שזה יקרה חזרנו לכך שביניכם צריך לקבוע קווים אדומים בנושא. אין ברירה

זה מהלך חשוב, הוא יתרום לאווירה כללית טובה בבית וגם לזוגיות שלכם, לדעתי. כשלא מיישרים קו - צוברים מתחים. עכשיו עוד הרצונות והעקשנות של ילדה לא נכנסו לתמונה, כשזה יקרה - יהיה עוד יותר קשה. עדיף לעשות את זה עכשיו.

 

[buba300]

נשמע מאוד לא נעים, אבל

אם בעלך טוען שסוף שבוע אחד מותר וזה קורה פעם ב... אז זה לא נורא. שוקולד אגב מאוד בריא במינון הנכון. ולגבי חמותך - לא הייתי משאירה את הילדה אצלה. גם לא הייתי מכינה מרק משלי והייתי נותנת לה. היא יכולה להגיד שהילדה לא רצתה את המרק שלך אלא את השימורים. תמצאי שמרטפית או שתנסי בסופשבוע להשאיר את הילדה אצל המשפחה שלך.

 

[טינה אוריאן]

זה בדיוק מה שהיא אומרת!

 

[שמלה של פרחים]

דעתי

תראי, אם המשפחה של בעלך יודעים שאת נגד מתוקים, אז צריכים לכבד את הדיעה שלך. מה הכמות מתוקים שתנתן לבת שלך צריכה להיות ברורה בינך לבין בעלך. באופן כללי, אני לא בעד קיצון בשום מקרה. הילדה עכשיו בת שנה וחצי ויש לך עדיין סוג של שליטה על האוכל שהיא אוכלת אבל ככל שהילדים גודלים הם מתחילים לרצות ולהביע את עצמם. אם אתם בית שלא מכניס בכלל עוגות ומתוקים בבית אז זה קל אבל נגיד בעוד שנה, כאשר היא תראה את אבא שלה אוכל משהו מתוק והיא תבקש, מה תוכלי להסביר לה ? לאבא מותר ולך לא ? אתם צריכים להוות סוג של דוגמא. כאשר הבן שלי נולד הייתי מאוד פנאטית בנושא האוכל, קניתי טחינות גולמיות והכנתי בבית וחומוס הכנתי בבית (לא הלך, האמת) ולא הרשתי שום סוג של שתיה מתוקה גם כאשר היה חולה ולא רצה לשתות מים, ואף פעם לא העזתי להמתיק בסוכר אלא רק בסילאן, ואין מה לדבר על ממרחים מתוקים אם כבר קניתי ריבה 100אחוז פרי ללא טיפת סוכר,ירקות " השקעתי " באורגני וכו'. אז כל עוד הוא היה קטן הוא אכל רק מן הדברים האלה ואנחנו יכולנו לאכול מה שאנחנו רוצים. ואנחנו אוכלים הכל במידה. מעדן זאת לא מילה גסה אצלינו בבית, ויש גם ממרח שוקולד והכל במידה, פעם ביומים שלוש פרוסה עם שוקולד זה לא סוף העולם. בשישי שבת יש תמיד עוגה ביתית או קנויה לקפה בבוקר. כשהבן שלי עכשיו גדל יותר אוטוטו בן שלוש ויודע לפתוח מקרר וארונות ורואה אותנו אוכלים, הוא מבקש גם.אז אני יכולה להגיד לו אסור לך ולאמא ולאבא כן, למה ? זה לא מסתדר. מה עוד שמתחילים להחשף בגן בימי הולדת והשליטה המוחלטת שלנו מהאוכל של הילדים מעט נסדקת. אז כן, מותר לאכול לפעמים חצי פיתה עם חומוס תעשייתי ומלפפון חמוץ, ומותר מעדן פירות לפעמים וגם פיצה קנויה יש תמיד בפריזר וכשנתקעים בלי משהו אחר, שולפים ותוך 10 דקות יש ארוחת ערב. הקו האדום שלי זה נקניקיות ואוכל בשרי מוכן כמו שניצלים וקציצות וכו'. זה בחיים לא ייכנס לבית שלנו. מה שכן, יש גבולות ברורים, הבן שלי יודע שאחרי צהרים הוא מקבל קצת שוקולד או ופלות, ואם יוצאים לקניון ועוברים ליד גלידות אז קונים גלידה בכיף ואוכלים, ואם הולכים לדודים ומגישים כיבוד מותר לקחת פעם - פעמיים ודי. ושמקבלים שקית יום הולדת זה לא רעל ואפשר לחלק ליומיים שלושה את הממתקים שיש בפנים. יחד עם המתוקים שהוא מקבל במידה הוא אוכל כמובן גם פירות וירקות ועוף ובשר וקטניות ואוכל מבושל בריא. מתוק זה לא רעל, זה פשוט ענין של מידתיות. אז או שאתם מתנזרים כולכם בבית מהפינוקים או שמתחילים ללמד אותה גבולות. כי בסופו של דבר היא תחשף אליהם ואז עלול להיווצר מצב שהיא "תרצה להשלים פערים" ואולי לא תאכל אצלך בבית מתוק אבל תאכל בלי הגבלה במקומות אחרים. אני למדתי מנסיוני שלמנוע דברים רק מעצים את הרצון, ואין צורך לדכא דבר שהוא טבעי בהחלט, ומתוק הוא אחד מן הטעמים במזונות שלנו, לכן, בגלל שאת פוחדת מן ההשמנה לאור ההיסטוריה המשפחתית שלכם הייתי מתחילה כבר ל"חינוך" בכל הנוגע לנושא ולא מנסה את שיטת הבית יענה. את לא יכולה לדכא את הרצון שלה למתוק, את יכולה רק לעכב אותו. בעצם את כן יכולה למנוע ממנה, אבל עוד מעט כשתגדל ואם זה ימנע ממנה, היא דווקא כן יכולה לפתח סוג של "הפרעה אכילה" בכל הנוגע למתוק ובבוא היום תפצה את עצמה על החסר של היום.

 

[ט ר י ל י]

../images/Emo45.gif מסכימה מאוד עם החלק שהשינוי מתחיל

בנו. אם רוצים שהילד לא יחשף למזון מסוים השלב הראשון זה להפסיק לאכול אותו בעצמנו. הבן שלנו בו שנה וחצי וכבר מתחיל להתעקש לטעום את כל מה שאנחנו אוכלים. הסיפור הקשה זה התה/קפה של הבוקר. בינתיים הוא עוד תמים אז אנחנו קצת "עובדים" עליו- מוזגים לעצמנו קפה ולו רק חלב . כרגע זה עובד אבל בקרוב מאוד נצטרך להסביר שיש דברים שלילדים אסור ולמבוגרים מותר וזה לא צפוי להיות פשוט.

 

[טינה אוריאן]

אני לא מתכוונת למנוע ממנה לחלוטין

הכוונה היא שכל זמן שהיא לא דורשת מתוק אני לא רואה את הצורך לתת לה. גם אם לתת לה, למשל ביומולדת שלה, אפיתי עוגה עם סוכר חום וקקאו וקמח אורגני. וגם את העוגה הזו לא שידלתי אותה לאכול. בעתיד אם היא תרצה מתוק אני אתן לה במידה. אבל הפואנטה שלי היא לא לתקוע לה כפית עוגה בפה כשהיא לא דורשת את זה.