סופשבוע רגוע?

[giri]

סופשבוע רגוע?

איך היה השבוע שלכם, עם הסוסים ובכלל?
מצרפת תמונה מאתמול ברכיבה... האביב מתחיל לתפקד (למרות שאיימו עלינו בשלג הסופ"ש... מאי, קיבינימט!) ואני מצפה בכליון עיניים להתחיל לקפוץ על הדשא

 

[jgut]

אין לי רגע דל...

מבחינת הסוסים לא כ"כ יצא לי לרכב לאחרונה.
רכבתי קצת על הסוסה הלא רגועה אצלנו והגעתי למצב שאני מצליחה לעשות איתה טרוט אסוף ורגוע. בקנטר היא עדיין מחממת את עצמה. אני מניחה שעוד כמה רכיבות יכולות לסדר את זה. אבל קצת כואב לי הגב כשאני רוכבת עליה, כי היא לא הכי נוחה בעולם.
רכבתי פעם אחת על דו והיא היתה מאוד חמודה. זה היה אחרי שביום לפני כן ראיתי שבשיעורים היא נבהלת כל פעם באזור של של המלונה של אחד הכלבים. למחרת עליתי עליה ותוך שני סיבובים באזור זה הסתדר לגמרי. ממש נהנתי ממנה והיא מאוד נוחה לי. רק אין לי כ"כ לאן להתקדם איתה.

לפני שבועיים התחלתי קורס מדריכי רכיבה טיפולית. בנתיים אנחנו בשיעורים העיוניים. היה לי קצת קשה לחזור ללימודים ולשבת בכיתה כ"כ הרבה שעות. בגלל מחסור בזמן אני גם עושה הסטאז' מיד אחרי, כך שיוצא לי יום מאוד ארוך. אבל זה טוב לי כי זה משחרר לי את הגוף אחרי הישיבה הארוכה בכיתה.

וסתם משהו חיובי לסיום -
הגיעה אלינו לפני כחודש סוסה שאיירית שעברה הזנחה קשה. אני לא מכירה את הבחור שקנה אותה והביא אותה אלינו, אבל אני רואה שהוא כל הזמן דואג לה לציוד,ויטמנים והגנה. הבנתי שהוא קנה אותה כי לא יכל לראות אותה ככה. היא הגיעה כולה עור ועצמות. כמובן עם בעיות התנהגות. עדיין יש לה הרבה משקל לעלות. אבל היא כבר ניראית יותר טוב וגם מתנהגת יפה.
אז שימח אותי שעוד יש אנשים כאלה בעולם שרואים סוסים במצב כזה ועושים משהו בנידון. גם משמח לראות איך היא מפתחת אמון בבני אדם.

 

[kenz]

סהכ שבוע רגיל...

קיבלנו סוסון, פוני וולש קרוס.
קטן, חמוד, רגוע. תנועה טובה. הוא היה בלי שרירים, ועוד יש לו קצת לעלות משקל, אבל סה"כ הוא לומד ממש ממש מהר. והילדים ממש אוהבים אותו.
זה כיף לעבוד עם סוסים כאלה, עם עיניים טובות, שכאילו אומרים לך תודה... זה מוזר, סה"F הוא לא היה במצב רע, סתם קצת ירוד. ויש לו בעלים שאוהבים אותו (אבל הילדות כבר גדולות).
סתם חמודי.

בשבועיים האחרונים הצלחתי להוריד אסימונים לכמה תלמידים, ויש איזו "קפיצה" כזו אצל כל מיני.
אז זה נחמד.
אבל סה"כ, רגוע ככה.

שיהיה שבוע טוב לכולם

 

[fliperit]

סוף שבוע עצוב

ביום חמישי בערב סבי נפטר בגיל 94 אחרי כ-5 שנים של התדרדרות איטית וכואבת במצבו הבריאותי. הוא הפך מאדם חזק, איש משרד הבטחון, משכיל, אינטלקטואל, אמן בציור וכתיבה לזקן, תשוש, תלוי, עד שבחמישי בערב השתחרר ממכאוביו.
אמנם זאת לא טרגדיה, ואפילו יש מעט הקלה כי הוא כבר לא סובל, אבל המוות כל כך סופי ועצוב.

 

[jgut]

 

[הדסי222]

 

[giri]

מאד מזדהה עם שכתבת

 

[kenz]

ההתדרדרות הזו כל כך מפחידה אותי...

 

[kenz]

היה אמור להיות חיבוק מנחם ועצוב...

 

[מר טווס]

שלא תדעו עוד צער. יהי זכרו ברוך.

 

[LogainAbler]

תנחומי, זה אף פעם לא קל

 

[פרח שן הארי בת]

מצטערת לשמוע, שלא תדעי עוד צער

 

[giri]

שבוע טוב

ביום שני היה לי שיעור של שעה וחצי, עבדנו רק על הקרקע (כלומר בלי קפיצות). היה שיעור מעולה וקשה, והייתי מאד מרוצה מהתוצאות (גם אם תפוסה למחרת...).
ביום חמישי רכבתי לבד, התמונה מלמעלה היא מהרכיבה הזו. היה מזג אוויר נהדר, עשרים מעלות ורוח קלה, והיה נעים לאללה. רכבנו בחוץ והיה ממש טוב.
אתמול (שישי) היה לי שיעור נוסף, וקפצנו בפנים (בחוץ ירד גשם, ועד שיצאתי הוא הפך לשלג). ליסה דחקה בי לזוז קדימה ולהריץ את צ'ואי, ולפני שאמרתי ג'ק רובינזון כבר קפצנו מכשול די גדול, ומפה ולשם היה שיעור יחסית קצר אבל מאד מתגמל. עשינו מסלול די גבוה, מכשולים מהסוג שבדרך כלל הייתי קופצת בחוץ (יותר קל שם, כי המגרש יותר גדול ואפשר לפתוח צעד יותר בקלות, עם פניות רחבות יותר). לאחרונה לא קפצנו הרבה, וסובייקטיבית חשבתי שאני מאד חלודה. בעבר הייתי נכנסת ללחץ מהמכשולים במצב כזה, במיוחד אם הם מכשולים גבוהים. אתמול הייתי במצברוח הנכון והצלחתי לא להלחץ בכלל, וכך סיימנו את הערב עם מסלול בגובה מטר פלוס, שכלל גם אוקסר שמנמן, עם פניות קצרות אבל מאוזנות ומדוייקות. הייתי מאד גאה בצ'ואי על האיזון היפה שהוא שמר ועל האנרגיה שלו. הוא כבר לא סוס צעיר, והוא בהחלט התמתן באנרגיה שהוא משקיע, מה שדורש ממני להיות יותר מדוייקת ברכיבה שלי.

ובהמשך לתמונה משלשום בערב, מצ"ב תמונה מהיום בבוקר... חודש מאי, לעזאזל.

 

[נעה של ה ים]

וואו, תמונה מהממת!

את עושה שיעור של שעה וחצי? זה המון זמן! אני מתעייפת מחצי שעה, ואת עובדת הרבה יותר ממני, כי אני חצי מהזמן מדדה.
לא קשה לך ומעייף שיעור של שעה וחצי?
ושאלה - כמה זמן לקח לך להתחיל קפיצות?(ז"א, מאז שהתחלת לרכב)

כל הכבוד על ההתמדה!

 

[giri]

תודה

שיעור של שעה וחצי כולל לא מעט הפסקות להליכה... אבל חד משמעית, אני עובדת מאד קשה, ולכן הייתי תפוסה למחרת.
השיעורים שלנו בהגדרה הם חצי שעה (אני עולה לחמם לפני) אבל מכיוון שאנחנו לא ממש בי"ס לרכיבה, אלא מועדון רכיבה קטן של רוכבים מנוסים שכל אחד רוכב על הסוס שלו, המסגרת מאד גמישה. אם למאמנת מתאים ומתחשק היא מותחת את השיעורים, מערבבת ביניהם וכו'. בדרך כלל זה לטובתנו. בפעמים הבודדות שזה לא אני מחליקה את זה כי, שוב, בדרך כלל זה לטובתנו. אם הייתי חייבת לצאת בשעה מסויימת הייתי מתנצלת וחותכת, אבל אחרת, אני מקבלת עוד זמן אימון סתם ככה, ברור שאני אנצל את זה.

כמה זמן לוקח להתחיל קפיצות זה דבר מאד אישי. במקרה שלי רכבתי קצת בתיכון, ואח"כ היתה לי הפסקה ארוכה. כשחזרתי לרכב התחלתי לקפוץ תוך בערך חצי שנה, נראה לי, אבל זה היה מוקדם מדי בשבילי ולא ממש מבחירה (לא יכולתי להמשיך לממן שיעורים פרטיים ולא היו קבוצות שלא קפצו). בדיעבד קצת חבל לי כי הרבה פחדים ניטעו בי בתקופה שבה לא היה לי בסיס מספיק טוב וקפצתי בכל זאת (והיו אי אלו נפילות ממש לא נעימות). מצד שני, כנראה שאלמלא האילוץ הזה לא הייתי מנסה לקפוץ לעולם, ועם כל הכבוד (ויש המון כבוד!) לדראסז', אני מאד שמחה שאני קופצת בדיעבד, ולא הייתי רוצה לוותר על זה.

 

[נעה של ה ים]

שבוע לא כיפי מבחינת החיים

שני קשרים חשובים בחיי נגמרו, ולא לגמרי באשמתי.. עצוב..

עם הסוסים היה כיף - לא היה לי שיעור בפסח אז עבר הרבה זמן מאז שרכבתי. היה שיעור טוב, די הצלחתי לעשות את מה שהמדריכה ביקשה ממני, כנראה שהפסקות עושות לי טוב. אני מתה כבר לעשות קאנטר- אני רק בהליכה-טרוט..

שאלה למנוסים ממני- אתם משתמשים בשוט כדי לגרום לסוס/ה לעשות מה שאתם רוצים? המדריכה לוחצת עליי להשתמש בשוט כי היא אומרת שבלי זה אי אפשר להשאיר את הסוסה בטרוט לאורך זמן, אבל אני חושבת שזה כלי אלים ונורא לא נעים לי להשתמש בו, במיוחד ההצלפות נראות לי אכזריות במיוחד.

 

[hanyou12]

לשאלתך

אני לא רוכבת אינגליש (רכבתי שנה וזה היה הסוף מבחינתי לאותו פרק זמן), אבל אני חושבת שלא חייבים להצליף עם השוט כדי לקבל את תשומת הלב של הסוס. ככל שתתקדמי ברכיבה הישיבה שלך תוכל לשדר לסוס מה את רוצה ממנו. צריך גם עבודת רגליים לא מעטה. השוט הוא כלי כמו כל כלי אחר (דורבנות למשל), ואם משתמשים בו בתבונה הוא יכול לשרת אותך היטב. דורבנות גם עשויים להיראות כמו כלי אכזרי אבל כל עוד לא מכאיבים איתם אלא רק מבקשים תשומת לב איתם זה כמו שמישהו יעשה לך "פואוקינג", זה לא יותר מדי נוראי...
כרוכבת ווסטרן אני אמנם לא משתמשת בשוט, וגם כמובן שלא בועטת בסוס, אבל אם אני לא מצליחה להשיג את תשומת לבו עם לחיצת רגליים קטנה וקוד קולי אני נותנת הצלפה קטנה עם המושכה (לא הצלפה מכאיבה, יותר כמו הזזה עצלה של המושכה מצד לצד).
בשנה וחצי האחרונות עברתי שינוי מאוד מאסיבי ברכיבה שלי שחלקו כלל מעבר בין מאמנים וגם קורס מדריכים ומאז הפסקתי לבעוט בסוס כדי להעלות מקצב או לאיים בהצלפה (אחד הרעיונות היותר דביליים ששמעתי עליהם).

הקורס לא תרם יותר מדי להיותי מדריכה טובה יותר אגב, אבל הוא כן שיפר את רמת הרכיבה שלי פלאים. למרות כל מה שאומרים על הרמה של הקורסים בארץ - אני חושבת שיש עוד אנשים שיותר חשוב להם שנדע לרכוב מאשר שנעבור את המבחן... אז נכון, מאמנת אני עוד לא יכולה להיות, אבל לפחות רוכבת טובה יותר אני כבר וזה גם נתן לי את האומץ להמשיך ולהתקדם ולהעשיר את עצמי.

 

[kenz]

שוט הוא אמצעי תיקון

בין אם את משתמשת בשוט או במשהו לא נעים אחר, לחלק מהסוסים אפילו צעקה של מישהו יכולה להיות תיקון.
תיקון צריך לבוא במיידית לאחר שהבקשה שלך לא מולאה.

כמו בכל למידה (וברכיבה יש למידה של הסוס את הסימנים שלך, לפעמים סימן לתנועה חדשים, ולפעמים לתרגם את מה שאת עושה למה שהוא כבר מכיר.) יש חיזוקים ויש תיקונים.
אם ביקשת מהסוסה לעבור לטרוט בצורה נכונה, והיא לא הגיבה, שוט במיידי יגרום לה לשים לב קצת יותר פעם הבאה למה שגרם לשוט.
בעיקר באינגליש את כל הזמן עובדת על העברת אנרגיה מהרגל כדי שהסוס ימשיך לעבוד. סימנים קטנים כל הזמן, ככה שאם לא דירבנת אותה נכון בשביל שתמשיך את הטרוט, מבחנתי, אין שום סיבה שתקבל שוט.
אם כן, שוט לאחר שלא הגיבה לרגל, הוא הדבר הנכון, כי היא לא מכבדת אותך.

לגבי הכבוד הזה. אני תמיד נותנת דוגמא שאנחנו רוכבים בחוץ, ויש כביש. התחלנו לעבור את הכביש והסוס עצר, ופתאום באה לכיווננו משאית... שם אנחנו נרצה שיכבד אותנו וימשיך קדימה, נכון? אז גם במגרש.
(אותה דוגמא יכולה להיות גם על תחרות... לתלמידים שמתעניינים בזה...).
העבודה במגרש היא למטרת ביסוס הקשר, הכרת הסוס את הרוכב ולהיפך, כדי שבתנאים אחרים הוא יגיב כמו שצריך, כי לפעמים הוא לא מספיק חכם כדי להחליט בעצמו (ע"ע הדוגמא עם המשאית).

שוט הוא כלי עזר מעולה למשתמשים בו בצורה נכונה, משמע מיידית ופרופורציונאלית לסוס (יש סוסים עדינים שמספיקה נגיעה ויש סוסים שנגיעה רק תגרום להם להתעלם יותר, כי התיקון לא היה משמעותי מספיק).

שוט צריך להנתנן בקור רוח, אבל בדיוק המתאים.

אצלי הרבה פעמים אנחנו נתחיל בחימום "תרגילי בלבולים". הרבה מעברים עולים יורדים תוך מספר צעדים בלבד, כדי שעל ההתחלה יהיו התיקונים (כשאנחנו מוכנים אליהם מראש), אם צריך אותם.

 

[giri]

מצויין!

 

[נעה של ה ים]

אבל אני לא בטוחה שאני עובדת כמו שצריך

עם הרגליים ויכול להיות שבגלל זה הסוסה לא תמיד מקשיבה, אז למה היא צריכה להיענש על זה?
לא כדאי קודם לוודא שאני רוכבת נכון ומדרבנת כמו שצריך לפני שמתחילים פשוט להשתמש בשוט?
וגם איך יודעים מה הצורה המדויקת והנכונה להשתמש בו?
אני משתמשת בשוט, כי אין לי ברירה, אבל לפעמים גם זה לא מזיז לסוסה, אז אני צריכה ממש להצליף בה?
את אומרת שצריך להשתמש בשוט בדיוק המתאים, אבל איך יודעים מהו?