סופר נני - מה דעתכן?

[חוזרת ב ג ד ו ל]

סופר נני - מה דעתכן?

האם אתן צופות בתוכנית? האם זה עושה לכן משהו? ולמה אני שואלת? אני צופה בה לעיתים, ותמיד פיקפתי באפשרות לשנות התנהלות והרגלים של משפחה שלמה, במשך שבוע. יחד עם זאת, אני מוצאת את עצמי לא פעם משווה את עצמי, ואת ההתנהלות שלי והמשפחה שלי, למשפחות שבתוכנית. לעתים אני גם לוקחת משם טיפים. אתמול לדוגמא, ראינו את הפרק שהיה השבוע, יחד עם הגוזלית (21). הראו שם משפחה עם אבא שבעבר היה בגדר נוכח-נפקד (לדבריו, ראה את הילדים רק כשהם ישנו כי בשעות שהם היה ערים, הוא לא היה בבית), אמא על סף "התמוטטות עצבים" מכך שעד לפני חודשים ספורים רק היא הייתה בבית, באילת, רחוקה מהמשפחה שלה, ועם בעל שמגיע בשעות הלילה המאוחרות. למשפחה 3 ילדים, והאמא שם צעקה רוב הזמן. מכיוון שאני מודעת לעצמי, ולכך שיש ימים שגם אני צועקת בהם לרוב, שאלתי את הגוזלית אם גם אני כמו האמא הזו, או שאני יותר גרועה ממנה. הגוזלית לא התבלבלה ואמרה י "גם את צועקת הרבה, אבל לא על דברים שטותיים כאלו...". לקחתי לתשומת ליבי. יוצא שכבר כמה פעמים אני לוקחת מהתוכנית הזו דברים קטנים לתשומת ליבי, ונעשית מודעת יותר למה שקורה אצלי במשפחה. איך זה אצלכן?

 

[פרפרי אהבה]

האמת שאני קצת לא אוהבת את התוכנית...

כי זה המון משחק ובטוחה שהרבה מזה מבוים, וזה לא באמת איך שהמשפחה מתפקדת כי הכל משתנה כשזה מול המצלמות... אבל בהחלט לפעמים אפשר להגיע לתובנות דרך תוכניות כאלה. אני למשל ראיתי את "מתחילות מחדש" תקופה ארוכה ממש מההתחלה עד הסוף, ולמדתי המון מהתהליכים שהבנות שם עברו.

 

[נטע777]

צריךבאמת לקחת משם טיפים

כי בגדול יש דברים משותפים בעייתיים שתמצאי כמעט בכל משפחה. עניין הגבולות לדוגמא, מאוד חשוב ועקרוני ומהווה מקור בעייתי רציני וכאב ראש להרבה הורים. ובנוסף, זוגיות, חלוקת תפקידים בבית, העצמת הילד, מתן תשומת לב.. אלו דברים שחוזרים על עצמם בדגש זה או אחר בכל משפחה. מעבר לזה, מעניין לחטט בחיי אחרים...לא? ולכן אני בדרך כלל לא מתחרטת שצפיתי בתכנית הזאת.

 

[כל שנה בדצמבר]

ראיתי אולי 3 תוכניות והודתי על מזלי הטוב

נכון - יש שם כמה טיפים טובים אבל לא מצאתי את עצמי בין סוגי המשפחות שהציגו שם, היה לי קשה לצפות בחשיפה מהסוג הזה של ילדים לעיני מצלמות .

 

[pf26]

לא רואה

כשאני מתישבת מול הטלויזיה זה או עם הילדים על השרדות, או בשבילי עם כל מיני סדרות מתח. אין לי סבלנות לפרסומות האין סופיות ולכן פרט להשרדות (ול"מתי נתנשק" שלא היו בה פרסומות והיא נגמרה עכשיו

) אני רואה רק ערוצי לווין נטולי פרסומות. ובקשר לשאלה שלך - אני מקווה שלא אאלץ לישם מה שאני רואה בהשרדות או בסדרות משטרה/עו"ד בחיי הפרטיים

 

[חוזרת ב ג ד ו ל]

גם אני שונאת פרסומות

אבל מאז שהכנסנו הביתה את ה-yesMax אנחנו רואים טלוויזיה נטולת פרסומות, ורק מה ומתי שאנחנו רוצים. וגם אני מאחלת לך שלא תאלצי ליישם מה שאת רואה בסדרות שאת רואה - בחיים הפרטיים...

 

[הילהל]

רואה אם אני לא נרדמת

ויש שם טיפים שאפשר לאמץ אבל בכללי הגברת מבהילה אותי.. והמשפחות גם

 

[ayb1]

בחיים האמיתיים הגברת די דוחה וכוחנית

נתקלתי בה פעם בבית חולים כאשר האמא שלה אושפזה,זה היה לפני עליית התוכנית הטלויזיונית . היתנהגותה בחיים די דומה לזאת שבתוכנית ,נדמה לה ש"השכינה" שורה עליה וכל דבריה חוכמה צרופה . אבל, מה לעשות וזה לא כך. ואם לא עומדים מולה היא הופכת לדורסנית דומני שבתוכנית מעט מעדנים את הכוחניות שבהתנהגותה.\ לא שוכח עד היום את הקריאה שלה כלפי אחת האחיות "את יודעת ממ אני"? וכשהאחות הרימה את מבטה בתמיהה תגובתה היתה אני כבר אראה לך ואני שהייתי צופה תמים די הייתי המום למחרת שאלתי אותה בעדינות לפשר ההתנהגות ומתשובתה הבנתי שאין עמ מי לדבר..

 

[פלגיה]

אני לא רואה

מפריע לי השם של התוכנית - כבר ה"נני" מרגיז אוצי כי הוא יבוא מתרבות אנגלית שבה ההורים מפקידים ממלאת מקום בחינוך, ושהיא יודעת יותר טוב מההורים מה לעשות. בכך ההורים שוכחים מראש את האינטואיציות ההוריות שלהם. ה"סופר" מפריע לי עוד יותר, כאילו זה סוג של גיבור-על, סופרמן כזה, שבא להציל את המשפחה. מפריע לי הקונספט החשיפתי, כי לא ברור שהילדים נתנו את הסכמתם להיות חומר ניסיוני לעיני כל הצופים. מפריע לי השדר שבחצי שעה אפשר לתקן הרגלים משפחתיים. לא מאמינה שמשהו מזה נשאר. אמרו לי שהכל נכון, אבל שחשוב להנחיל שינויים ותפיסות חינוכיות לקהל הרחב. אז גם כאן יש פספוס כי הרוב צופים מתוך מציצנות ו"איזה מזל שאנחנו לא כאלה גרועים", ולא מתוך רצון לשנות משהו אצלם. אז אני שיפוטית מראש ומלכתחילה, ולכן אפילו לא טרחתי לראות את התוכנית.

 

[mAmA MiSiSiPi]

הפסקה הראשונה לא נכונה

היא לא באה לחנך במקומם , לה אין שום דיבור ישיר עם הילדים היא נותנת טיפים וכלים להורים להתמודד עם מצבים מסויימים שאם היה להם את הכלים האלה קודם הם לא היו נמצאים במצב בו הם היום כך שאינטואיציה הורית זה לא הכל. היא לא מתיימרת לדעת יותר טוב מהם היא לא מתנשאת , היא מלווה ותומכת. בעניין החשיפה , הרעיון של התוכנית בה לטובת הילדים הרי הבעיות במשפחה נובעות מההורים ולא מהילדים זה משפר להם את יחסי הורים ילדים ואפילו את הזוגיות אז זה בה בחשבון של חשיפה טלויזיונית זה לא כמו ששולחים אותם לעשות פרסומת ומוציאים אותם מהמקום הבטוח שלהם ומטרטרים אותם יום שלם אני בוחרת איזה טיפים מהתוכנית אני מעוניינת להביא למשפחתי והיו לא מעט. מאוד מעניין אותי משפחות שאולי נמצאות במצבי או אני במצבם והתוכנית יוצרת שיתוף זה בדיוק כמו שעושים בפורומי הורות.

 

[פלגיה]

לא אמרתי שזה מה שהיא עושה

אמרתי שזה השדר של השם של התוכנית. אולי באנגליה זה שדר טוב, בארץ, כשאין בכלל מושג של "נני" זה מלאכותי ומוזר. וגם אם זה "לטובת הילדים" אני חושבת שלא ראוי לעשות כזה דבר (אבל בעיני גם לא ראוי להשתמש בילדים כמניפולציה פרסומית, וזה חלק מהעניין כאן - שימוש בילדים לרייטינג של תוכנית) לגבי "משפחות שאולי נמצאות במצבך" - זה לא מה שנבחר לתכנית. לא נבחר מה שיכול לקרות בכל בית ומשפחה, כי זה לא מושך קהל. לכן לוקחים מקרים קיצוניים ומטפלים רק בהם. (ואני לא מטילה ספק בכך שנעזרת בהם) לגבי "זה מה שעושים בפורומי ההורות" - זה מתקשר לנושא החשיפה שהזכרתי קודם. בפורומי ההורות השיתוף מסתיים בגיל הגן. בפורום "חינוך לילדים ולנוער" שמיועד לילדים מבוגרים יותר - ההורים כבר נמנעים מלשתף, בדיוק בגלל נושא חשיפת הילדים.

 

[dify]

לכל אדם יש מה ללמוד

אז את חושבת שעדיף שהילדים ישארו בסיטאציות לא נעימות? בפורומים של הורים למתבגרים אולי ההורים כבר מפסיקים לשתף, בשל צנעת הילד.. אבל במקביל אלף בלוגים של מתבגרים אומללים כותבים פוסטים על גבי פוסטים של כמה ההורים שלהם לא מבינים אותם. ואת יודעת משהו- כשאני צופה בתוכניות האלו אני מעולם לא ראיתי זילות בילד. לדעתי אם הייתי צופה בהם היית חושבת אחרת. התוכנית לעולם לא יורדת על הילד וההתנהגות שלו. להיפך. מי שתמיד מפליא אותי וממלא אותי הערכה זה ההורים, שלוקחים אחריות ומודעים לזה שהם לא מושלמים ושזה רק יועיל להם לקבל הנחיה. הורים שמוכנים להיחשף לעיני כל המדינה על חסרונותיהם כדי לשפר לילדים שלהם את איכות החיים. אני מעריכה את ההורים האלו פי אלף מאשר הורים שחושבים שהם עצמם מושלמים... אחד הפרקים הכי קורעי לב שראיתי היה בעונה שעברה, על ילדה מתבגרת שלא מקבלת מאמא שלה שום תשומת לב חיובית, המצלמה מראה איך האמא חוזרת הביתה ומחבקת את הבת האמצעית והקטנה ומתעלמת לחלוטין מהגדולה. מיכל דליות שיקפה לאמא שלא הרגישה את האפליה הבוטה, את מה הבת שלה רואה (אי אפשר להתעלם מזה כשזה מצולם לתוכנית טלוויזיה) ואולי זו נקודת השינוי בחיי ילדה בכיתה ו' שאמא שלה פתאום מבינה שהיא לא יכולה לצפות ממנה להיות הבוגרת ולא לפנק אותה כמו את הקטנות... אולי זה חסך מהילדה שישבה מול המחשב כל הזמן בגלל שהיא הרגישה מוזנחת, את זה שעוד שנה שנתיים יהיה לה בלוג עם טקסטים אובדניים... ואם את חושבת שאני מגזימה... ממממ... אז תדעי לך שלהורים מ-א-ד קל לעצום עיניים ולהאשים את כל העולם. אבל ילד הכי תלוי ריגשית בהוריו, ולא במקרה יש פה פורום אימהות ובנות, ואם יש אנשים שיש לנו ציפיות מהם ורגישות לכל מילה לשהם זה ההורים, ולכן זה לא רע בכלל ואפילו טוב מאד שמישהו ייעץ וישקף להורים מבחוץ, כי לכל אחד מאיתנו יש מה ללמוד ולגדול עוד. אז יש לא מעט הורים שבטוחים שהם מושלמים, ובטוחים שאין בעיות, ולהם הכי קשה להגיד שיש בעיה, איתם הבעיה הכי גדולה. ולדעתי התרומה של התוכנית היא בדיוק בסיפור הקטן שסיפרה "חוזרת בגדול"- בעקבות התוכנית היא שאלה את עצמה אודות ההתנהגות שלה, וגם היתה מ-א-ד קשובה לתגובה של הבת שלה, שכנראה קיבלה חיזוק לדבר על הנושא בעקבות התוכנית, והיא לקחה לתשומת ליבה את התשובה של הבת- אם זו לא תרומה לאיכות חיים. מה כן? לדעתי זה נ-פ-ל-א! הלוואי שזה רק ישפר ויעצים את התקשורת בינהן מצורף קישור לפרק בתוכנית על הילדה המתבגרת שלא קיבלה תשומת לב... אם הקישור לא מגיע ישירות- אז עונה ראשונה, משפחת חפץ, קטעון התוכנית הראשון שנקרא 3 בנות 2 חיבוקים. נ.ב. היא לא אמא רעה, זו לא תוכנית על משפחות שמתעללות ומפלצות. היא בסך הכל אמא שלא היתה מודעת. כמו כולנו. זה הכל.

 

[פלגיה]

אני בעד

שההורים יקבלו ייעוץ בדרך אחרת ולא בפרהסיה.

 

[dify]

אנחנו צופות אדוקות

בעיקר של התוכנית בערוץ הBBC עם טיינה ביירון, היא מדהימה! התחלנו לראות את זה לפני כשלוש שנים ואני יכולה להגיד לך שאין לנו ילדים, אלא אנחנו מאמצות את זה ומפעילות על... עצמינו! ולדעתי זה נותן ה-מ-ו-ן! אני שמה לב לדברים שאני עושה, שלא שמתי לב קודם, לגישה שלי לא נכונה, לניסוחים שיכלתי להגיד אחרת. אנחנו ממש משתדלות ללמוד מזה וליישם ולעזור לשניה ליישם. ואני בהחלט חושבת שהגישה הזו תרמה ותורמת המון לתקשורת הטובה שבין שתינו! ואני גם מרגישה איך הסגנון שלי השתנה, אני גם מיישמת את זה החוצה כלפי אנשים אחרים (משפחה מורחבת, עבודה) וכן מרגישה הבדל. אז אני לא אומרת שזה קורה תוך שבוע אחד. למשפחות בתוכנית יש הרבה יותר ליווי מה40 דקות שמשדרים לנו, והמטפלת שמגיעה, מגיעה עם רקע שאספו התחקירנים שלה ולא עובדת על פי תצפית אחת מסכנה של עשר דקות. אבל היא כן נותנת כלים ומלמדת לעבוד איתם נכון (שזה החלק המהותי, כי קל מאד ללכת איתם בצורה לא נכונה) וזה עושה הבדל, ללא ספק. וכל פעם שאני רואה תוכנית אני מקווה שיש הורה בעולם שזה שיקף לו את עצמו או נתן לו רעיונות איך לשנות ושהוא יישם את זה. דווקא אחד הדברים המדהימים מבחינתי זה לראות איך מי שיש לו בעיה וצופה בתוכנית בוחר לפעמים להתעלם דווקא מהחלק שנוגע בו (לצערי, קרה לי עם איזו אמא ספציפית שנורא קיוויתי שתלמד משהו מהתוכנית...) הכי מדהים היה לשמוע איזה אמא עוברת לי ליד החלון לפני זמן מה (אני גרה בקומת קרקע) וצועקת על הילד הקטן מאד שלה "למה את לא עושה ככה?! אתה צריך לעשות ככה, כמו שאמרו אתמול בסופר נני" וזה היה לי ממש עצוב לקלוט כמה היא לא הפנימה... לצעוק על הילד שהוא לא בסדר כי הוא לא למד מהתוכנית... אלוהים אדירים כמה היא טיפשה... להעביר אליו אחריות... איפה האחריות שלך גברת... את המבוגר... היא לא הבינה את כל הרעיון הגדול של הסדרה, שהוא לקחת אחריות אישית- השינוי מתחיל מאיתנו!

 

[אטי יעקובסון1]

אוהבת לצפות בתכנית

אפשר להקיש מהייעוץ שהיא נותנת לגבי מקרי התנהגות אחרים . שינוי בהתנהגות הוא דבר נרכש והתכנית לא מצולמת כסרט נע אלה לאורך זמן .

 

[מֵירַב]

מדי פעם מזפזפת, אבל לא בגדול ממש לא אוהבת

את הקונספט של ההיחשפות הטלוויזיונית הזאת. לדעתי, הורים כן צריכים לקחת קורס/ים בהורות ולנסות לעבוד על הקטע החינוכי (בעיקר במשפחות כמו אלו שמוצגות ב"סופר נני". חוצמזה, הגירסא הבריטית עם ד"ר טניה ביירון (ועוד פסיכולוגים, מתחלפים) מרתקת אותי יותר ופחות מביכה אותי - משום מה התפקיד של מיכל דליות עובר יותר טוב באנגלית

לסיכום ההודעה המבולבלת שלי: אני לומדת מכל תוכנית הורות שמראים בTV, ואף קוראת בפורומי הורים פה בתפוז - כדי שיהיה לי איזשהו רעיון כללי כיצד להיות הורה. (גילוי נאות: אנלא נשואה ואינלי ילדיםף גם לא בתכנון לעתיד הקרוב) מירב.

 

[כל שנה בדצמבר]

אבל את עדיין חיה עם הרכב כל שהוא של

משפחה - הורים, בן/בת זוג, אחים ואחיות, דודים ודודות וכדומה.

 

[מֵירַב]

במקרה שלי, יוצא לי גם לנתח (כן, יש לי ת'קטע

הזה) מדי פעם את היחסים ביננו.