סופי-שבוע

[עופרי-]

סופי-שבוע

סופי השבוע הם לא קלים לי. מצד אחד, זו ההזדמנות לנוח ולהשלים שעות שינה מהשבוע (ואני לא ממש מקיימת את החלק הזה) אבל מצד שני, זה אומר הרבה זמן לעצמי, לחשוב. ולחשוב, כפי שידוע לרובנו, זה לא טוב בשבילי. רק בשישי אני מתחילה לחשוב, מה לא עשיתי השבוע, על מה אני מוותרת שאסור לי לוותר, ולמה, לעזאזל, אני מתעלמת מעצמי? למה, בלי קשר לאיך שאני נראית, אני מרגישה מוזנחת? למה בכל סופ``ש אני מבטיחה להתקשר לד``ר גור או לפנות למלאה ולברר יותר פרטים על הדסה? למה נבהלתי מאיכילוב? למה אני כזו מטומטמת??????????????????? ולמה- במהלך השבוע, אני מתרצת לעצמי אשני עובדת כל יום כל היום ואין לי זמן ל``שטויות`` האלה. וזה בכלל לא יעזור מה אומרים. את צריכה טיפול. את צריכה לבדוק. את צריכה לא להקיא. את צריכה.... אתן יודעות את זה יותר טוב מכל אחד אחר. והשבוע, של היומולדת, שעדיין לא הסתיים עבר עליי בסיוט אחד גדול- ענק. כל יום הייתי במסעדה. כל יום!! וכל יום הריטואל הקבוע. כבר אמרתי לכן מהו. אויש. אני נגעלת מעצמי כל-כך. אני חושבת שבסוף יהיה טוב. אני מקווה לפחות. למרות שאני יודעת שלהתעלם זו לא השיטה אבל..ככה זה בינתיים.

 

[הדבורה מאיה]

עופרי היקרה

קראתי את מה שכתבת. ואת יודעת מה? כדי לכתוב את זה צריך הרבה אומץ. צריך הרבה אומץ להביא לביטוי במילים את כל הדברים שנראים לנו לא בסדר. הרבה יותר קל להתעלם, לעבור הלאה, לשכוח מהכל ולדחוף הכל עוד יותר פנימה. ואת עשית את זה. אומנם זו לא הדרך השלמה, ויש עוד הרבה מה לעשות ולעבור.... אבל זו התחלה לא רעה בכלל. עצתי לך? (למרות שקטונתי מלתת עצות...) לעשות לך רשימה של כל מה שאת חושבת שעלייך לעשות ולעבור אחד אחד. כשזה בא במסה הכל נראה יותר קשה. ביחידים....קצת יותר קל למצוא את הדרך. וכמו שכתבת בסוף....את חושבת שיהיה טוב. ולא בגלל שאת תתעלמי מהבעיות. כי את יודעת שזו לא השיטה. יהיה טוב כי את תטפלי בהן. בעצמך. ורק זו היא הדרך הנכונה. ואנחנו פה....מאחורייך תמיד. גאים בך על קבלת התואר. חזקי ואמצי. שלך תמיד מאיה

 

[תרנגולת]

עופרי יקרה..

את לא מטומטמת.. זה צעד קשה, ללכת לטיפול.. לגעת בבעיה הזאת שאת לא נוגעת בה, שהיא שלך, שאת לא מדברת עליה.. אז את מנסה לדחות את זה עוד ועוד.. ולברוח כמה שיותר מזה. אני חושבת שאת ידועת שזה ירדוף אחריך.. את יודעת מה ``צריך`` לעשות. אבל עופרי- זה קשה לעשות את זה.. זה כל כך קשה. תנסי לא לכעוס על עצמך, הרי זה מספיק קשה גם כך, בשביל לבקר את עצמך כ``כ עוד יותר. תנסי לא לכעוס על עצמך, תנסי לכעוס פחות. תנסי להיות סלחנית לגבי עצמך.. לפעמים צריך זמן.. במקום לכעוס על כך שאת לא עושה את הדברים האלה- כשאת נמצאת בסופי שבוע.. תנסי להרגע.. לשאול איך את מתגברת על הדברים האלה.. ואני יודעת שזה קשה מאוד. ואם זה לא עובד- אז מה? לפחות ניסית. כל כך רוצה שתרגישי קצת יותר טוב עם עצמך.. בינתיים קחי חיבוק גדול ממני.. אני כאן מתי שאת רוצה. תזכרי שזה קשה- ו.. תנסי פחות לבקר את עצמך כשאת לא מצליחה, ולתת לעצמך קרדיט כשאת כן. אוהבת אותך. שלך, תרנגולת.