ברט, ללא ספק
אני אעבור את הקטע של אליל הילדות שלי והדמות שפשוט עושה לי מה שמייקלס לא יעשה לי גם עוד מיליון שנה (למרות שאני חייב לציין שמאז ההיל טרן שלו, מייקלס עושה לי את הRAWים). אני בטוח שכבר כולכם שמעתם את הסיפור. בזמן האחרון יצא לי לראות כמה קרבות של מייקלס הפייס מ-96. צפיתי בקרב ה"איש הברזל" נגד ברט ברסלמניה XII בפעם הראשונה לפני כמה שבועות (וזה מוזר אפילו לי בהיותי מארק של ברט). מאוד אהבתי את הקרב בו למרות השימוש היחסית גדול באחיזות מנוחה (Resthold) לכל אחת ואחת מהן הייתה משמעות בקרב, לא כמו בקרבות היום. משהו שמאוד לא אהבתי וצרם לי בזמן הצפייה בקרב הוא הסיפור שהועבר שבו מייקלס כביכול Outwrestled ברט מבחינה טכנית. לאלו שלא מתמצאים באותה תקופה, המוניקר של ברט היה היאבקות טכנית, אותה הוא עושה טוב יותר מכל אחד אחר. העניין הוא שבמציאות מייקלס חלש בהיאבקות טכנית (לפחות מבחינתי), ובהחלט לא מגיע לרמה של ברט. כל אחיזה שעשה בקרב מאוד לא באה לו בטבעיות ולא הייתה לגיטימית לעין (אפשר לראות את זה בבירור גם במייקלס-אנגל ברסלמניה 21). עוד דבר בקרב הייתה הפסיכולוגיה, והנטייה של מייקלס לא ללכת לפיה. מייקלס לא יכול להחליט על איזה איבר של ברט לעבוד, בעוד שברט עובד לו על איבר מסויים שאותו מייקלס, בסופו של דבר, לא מוכר (יד, נדמה לי). ברט עובד אחרי זה גם על איבר אחר שגם אותו מייקלס לא מוכר (גב/צוואר). מייקלס התבלבל בשלב מסויים על איזה רגל הוא עבד, ברט היה צריך לכוון אותו ברגע מאוד מביך, לפחות מבחינת מייקלס. אם תשאלו אותי, ברט כיוון את הקרב ושמר אותו על הפסים. לברט מגיע קרדיט יותר גדול מלמייקלס על הקרב הזה, קרב שבאמת, לפי דעתי, היה מצויין. "איש הברזל" הכי טוב יחד עם בנואה-טריפס (עוד לא ראיתי אנגל-ברוק, ככה שעוד אין לי את הזכות המלאה לבחור). מה שאני יכול להגיד זה שאחרי הקרב ניסו למכור את מייקלס כמתאבק טכני, דבר שלדעתי נכשל באומללות. עוד קרב שראיתי הוא מייקלס-בולדוג המדובר מ-KOTR 96. קרב ארוך וטוב מאוד, אך בהחלט לא חמישה כוכבים. אולי ארבעה אבל לא חמישה. מייקלס שוב משתמש ב"יכולות" הטכניות שלו, ולדעתי גורע מהקרב את הכוכב האחרון (זה פשוט לא המשחק שלו). זה לא סוד שכהיל, מייקלס >> ברט ואפילו אני לא אתווכח על כך. כפייס אני מרגיש שברט >>>>>> מייקלס. את ברט אני תמיד אאהב לא משנה מה. עם מייקלס זה משתנה בהתאם לדמותו (אני מתעב אותו כפייס). ברט לעולם לא יהיה ה-Performer הססגוני שמייקלס היה או לעולם לא יצחיק או יתפלסף כמו מייקלס, אך אני מרגיש שברט היה בזירה מתאבק טוב יותר, ושהייתה לו דמות שאפשר יותר להתחבר אליה, אחת שיצגה את העולם שלי והשפיעה מאוד על החיים שלי. אסיים במשפט הידוע: לעולם לא יקום עוד ברט "היטמן" הארט. לעולם.