סופים!!!
היינו שם ב 48 וגם 67 היינו שם ב98 וכיום גם, ושוב פעם מוצא את עצמי מרוקן,חושב על כל מה שהיה ואיך הגענו לכאן, חושב על כל מה שיבוא ואיך ירגיש לי שם, חושב שלא יבוא אף פעם ושאולי עדיף שכך, חושב על עצמי ועל חיי, ונזכר בניקור שבינינו,ביני לבינה, חושב איך ניתן ליצר שנאה מזו האהבה, איך לעזאזל נתנו לזה לקרות והאם זה באמת בלתי נמנע ועם כן מה הסוד שלהבא נדע,ואם להבא אז מתי,ואיך,ומי ועד כמה זה ישפיע עלי שם איתה,ואיך פתאום להתמלא באותו המטען זה שרסקת ורוקנת ממזמן ושוב כבר נראה שחבל על הזמן ואולי אני קצת סקפטי לגבי אהבות ואולי עדיף להנמיך את אותם ציפיות שהרי זה כבר נגד כל הסיכויים ואם בכלל יש שם סופים אחרים.
היינו שם ב 48 וגם 67 היינו שם ב98 וכיום גם, ושוב פעם מוצא את עצמי מרוקן,חושב על כל מה שהיה ואיך הגענו לכאן, חושב על כל מה שיבוא ואיך ירגיש לי שם, חושב שלא יבוא אף פעם ושאולי עדיף שכך, חושב על עצמי ועל חיי, ונזכר בניקור שבינינו,ביני לבינה, חושב איך ניתן ליצר שנאה מזו האהבה, איך לעזאזל נתנו לזה לקרות והאם זה באמת בלתי נמנע ועם כן מה הסוד שלהבא נדע,ואם להבא אז מתי,ואיך,ומי ועד כמה זה ישפיע עלי שם איתה,ואיך פתאום להתמלא באותו המטען זה שרסקת ורוקנת ממזמן ושוב כבר נראה שחבל על הזמן ואולי אני קצת סקפטי לגבי אהבות ואולי עדיף להנמיך את אותם ציפיות שהרי זה כבר נגד כל הסיכויים ואם בכלל יש שם סופים אחרים.