סופים מטורפים

[דנקי]

חביב, קליל ומשעשע!! ../images/Emo140.gif

סורי, אבל לא יותר מזה

 

[one from a million]

עוד אחד משלי, כי בא לי!

טוב היה יום מוזר היום. הארי נכנס בסערה לקלחת הרותחת כשרון והרמיוני הלוכים באיטיות אחריו. הוא עבר בין השולחנות הצפופים תוך הפלת כסאות ודחיפת מרפקים לסועדים התמימים והלא כל כך תמימים שמילאו את המקום. "הארי, אם רק תקשיב לנו אתה תבין הכול" אמרה הרמיוני בשקט הארי התעלם ממנה ופנה לפונדקאי הנמוך "טום, תסדר לנו חדר נפרד" "הארי, אנחנו מצתערים" אמר רון בקול נכאים "באמת, באמת מצתערים" "לא איכפת לי" אמר הארי בכעס. כשישבו בתא הנפרד שלהם, שכושף בכשפים נגד רעש, והתחממו לצד האח, הארי הרגיש שהוא לא יכול לשמור בבטן את כל מה שהיה לו להגיד. הוא שלח את טום להביא עוד בקבוק של ויסקי אש, לקח נשימה עמוקה והסתובב אל רון והרמיוני. "אני לא מאמין שרימתם עלי בדוקים וגנבתם לי את כל הקלפים" צעק. " אבל הארי" אמרה הרמיוני "אתה רימת עלי במונפול" "ועלי במלחמה" צעק רון שכרגיל לא רצה שישכחו שהוא קיים "אתה החלפת את ה3 במלך ולקחת לי את כל הנסיכים" "לי מותר!!!, אני הנבחר!!!" צעק הארי לפתע, בזמן שהיו עסוקים בקרב צעקות נכנס הלורד וולדמורט, הוא עמד בחדר וחיכה שמישהו ישים לב אליו, כשהוא ראה שאפחד לא שם עליו החליט לעשות משהו בעצמו. "באתי להרוג אותך, הארי פוטר" צעק והתעתק לצד השני של החדר "לא, לא. אתה הרגת את ההורים שלי" אמר וולדמורט בקול מתחסד (הוא ניסה לחכות את הארי) והתעתק לצד השני "אתה צריך למות!" שאג וולדמורט (עכשיו הוא נסחף וניסה לחכות את עצמו - לא ממש הצליח לו) והתעתק לצד השני. ככה הוא עשה בערך רבע שעה בעוד הארי וחבריו צעקו זה על זה מילים בידיש (נגמרו כל הקללות באנגלית) לבסוף הסתובב הארי ושאל את וולדמורט את השאלה הגורלית: "למה אתה תמיד קורא לי 'הארי פוטר'?" "אממ, ענה וולדמורט "זה לא נשמע מרושע?. בהתחלה חשבתי על רק 'פוטר' או 'הנבחר' אבל זה עשה לי כאב ראש אז הסתפקתי בזה" "האמת" אמרה הרמיוני "לדעתי 'פוטר' הרבה יותר מרושע" "לא, לא" צעק רון שהרגיש ש5 דקות של התעלמות ממנו זה כבר יותר מידי (מה הוא עז?) "את טועה, הרבה יותר מרושע, וזאת המצאה שלי, זה 'אוקלה קממבולה'" "אני תומך ברון" צעק פרד שהופיע משם מקום "גם אני" צעק ג'ורג' (שהוא היה קטן הוא עשה על פרד את הנדר הכובל להסכים איתו על כל דבר" כך הם ישבו ודנו על כך להרבה זנמן, בעצם, עד עצם היום הזה. הסוף..................................................... שכחתי משהו?, מה זה היה? אממ? אה כן!!!!!!!!!! צלקת

 

[חרבביש]

אז אתם אוהבים דברים משוגעים יותר?

סבבה אני אלך על שיטת הפיקים זה היה יום חם מהרגיל. הארי ולונה ישבו אצלה בבית וליטפו את השנורקק פחוס הקרן שלה. פתאום נפתחה הדלת. זה היה סוהרסן. הוא התקדם באיטיות לכיוון המטבח וגנב משם שלוש חפיסות שוקולד. "זה בשביל האדון," הוא הסביר. פתאום נכנס לשם מישהו נוסף- זה היה וולדמורט- אבל הארי שם לב למשהו מוזר. היה לו אף. "מאז שדמבלדור מת," הוא סיפר, "אני כבר לא רוצה להרוג אותך. הצלחתי להשיג את המטרה שלי. אבדה קדברה!" קרן אור ירוקה נשלחה אל הארי, שמת במקום. "חה חה חה," צחק וולדמורט, והתעטש. "אתהכ מפחיד את וויזלי!" אמרה לונה והצביעה על השנורקק פחוס הקרן. אז נשמע קול מלמעלה: "דיי! זה בלתי אפשרי! הארי היה צריך להשמיד את ההורקרוקסים לפני שאתה הורג אותו! לעזאזל איתך, וולדמורט!", זו הייתה רולינג, "עכשיו תשמיד את לונה בשביל שלפחות יהיה כאן מעניין! ואז תטוס לאליפות העולם בקווידיץ'!". קרן אדומה נשלחה לעברה של לונה שאפילו לא ניסתה להתנגד. "קאט, קאט! וולדמורט, אתה צריך לעשות את זה יותר בצורה יותר רגשנית!" וולדמורט ליטף את קרחתו. בום! נשמע קול מרחוק. "גרעפ!" צעקה רולינג, "תיזהר יותר בפעם הבאה!". אז נכנסה לשם גופתו לדאדלי שהציע נישואים לרולינג, שסרבה. "נראה לך? לפי התוכנית אתה אמור ללכת עם האגריד!", היא אמרה. "לא נכון!" אמרה הרמיוני. "זו הפרה בוטה של זכויות השמנים! אם הוא רוצה אותך את צריכה לפחות לשקול את זה!" "לשקול את זה? הוא שוקל כמו איזה שבעה היפוגריפים! ועכשיו תלכו מכאן כי כואב לי הראש!" אז הם הלכו משם כי כואב לה הראש. "גם אתה תלך!" היא צעקה אל וולדמורט, שבדיוק הציע נישואים לווינקי. פרק 2 "מה פרק 2? איזה פרק 2? תעופו מפה כולכם אתם!" זה היה האגריד, הסוכן של רולינג. "פנג, ארצה!". והם חיו בעושר ועושר ועושר עד עצם היום הזה. "פנג! תעזוב את העצם הזו!" יצא לי כמו מערכון...

 

[sweet shir]

אהבתי..../images/Emo6.gif

 

[חרבביש]

למה אתם לא מגיבים?

 

[ToryMaster]

יש פה שרשור שלם של תגובות!

על מה לעזאזל אתה מדבר?!