סופו של אדם

lion 7

New member
סופו של אדם

אנחנו חיים בעולם עם מחויבות , המסגרת החברתית מכתיבה לנו לפעול דרכה, אולם יש ויכוח לא קטן על "מרד" נגד המנהגים בעולמנו הקטן במיוחד בחברה הערבית נוצרית, לא פעם היינו בבתי אבל, מנהג שאישית אני מנסה לברוח ממנו כמו מנהג הפגני של החתונות,, זה לא הנושא שעולה בראשי, אלא איך מסתיימת לה חייהם של אנשים, השבוע שמענו על ההרג בכבישים, על משפחה שלמה שנהרגה, מסכנים, למה? על התאבדות אדם אחר מכובד, ועל פה ושם אנשים שחייהם הארציים הסתימו,,, אני אתרכז עכשיו על סוגיית הבכי על המת, כאשר היום זלגו דמעות רבים על אדם מת, שאלתי את עצמי האם ישוע היה בוכה במקרה זה? למרות שהוא הטיף לשמחה, גם פואלוס עודד אותנו לשמוח, אם לבינו שלמים עם ישוע אז כל דבר אפילו איבוד קרובים או אהובים היא בגדר של ניתוק קשר זמני הפסוק שנגע ללבי היום הוא לקח מהאגרת אל האפסיים 5 : 14 اف-5-14: لِذَلِكَ يَقُولُ: ((اسْتَيْقِظْ أَيُّهَا النَّائِمُ وَقُمْ مِنَ الأَمْوَاتِ فَيُضِيءَ لَكَ الْمَسِيحُ)). 14 על כן נאמר: "עורה הישן וקומה מן המתים, ויאיר לך המשיח." באהבה ליון7
 

ד ר א ל

New member
הרהור מעניין שגם עסקתי בו

אדם רוחי יודע שהעיקר באדם הוא הרוח , והרוח ממשיך הלאה ורק הגוף מת. והתאבלות וצער ודמעות? הממ.. לגיטימי הייתי אומר לתקופה של כמה ימים, מעבר לכך? זה נראה לי כמו הדרדרות לרחמים עצמיים. לדוגמה, ההורים שלי איבדו בן במלחמה, הוא היה בן 18 (התגייס מוקדם). וכבר 25 שנה הם אבלים במידה כזו או אחרת. נראה לי מאד לא תקין. הזכרת לי פסוק אחר שאחד התלמידים שואל אם ללכת להלוויה של אחד מקרוביו (ממש לא זוכר במדויק) וישוע משיב לו - תן למתים לקבור את מתיהם. וזה מזכיר את אמונת היהודים (אחד מ13 עיקרי האמונה היהודית ע"פ הרמב"ם) של תחיית המתים, הם מאמינים שהשלד או הגוף המתפורר יקום מהעפר ויהיה לאדם. ולי נדמה שהמתים שאליו התייחס יחזקאל בחזון העצמות היבשות הם - אנחנו! או ניני ניני ניני ניני ניננו.. ואולי פי אלף מזה.. קראתי פעם הסבר על כך, שאדם, אם אין סיכוי שבחייו יזכה לראות אור, לגאול עצמו, הוא משול למת. ואפילו הוא הולך, אוכל, עובד וכו' וכו' הוא לא יוצא מגדר מת. האם הנוצרים מאמינים גם באמונת תחיית המתים כמו היהודים הדתיים?
 
למעלה