סוף שבוע רגוע
הייתי עסוקה כל הסופ"ש, אבל לא הפסקתי לחשוב עליך עומד ליד המיטה כשהזין היפה שלך זקור מולי,
עלי מוצצת לך את הזין כשאני על 4,
עליך מלטף לי את הגוף ומתפעל מהעור החלק שלי,
עלי מודדת את כפות הידיים שלנו וצוחקת כמו ילדה,
עליך מפליק לי על התחת ומשאיר לי סימן של כף ידך,
עלי מתפתלת תחתיך כשאתה מנשק אותי כאילו אין מחר,
עליך אוחז בשיער שלי כשהזין שלך ממלא אותי,
ויש תמונה אחת שלא עזבה אותי כל סוף השבוע.
תחילת השבוע הייתה מלאה בטיזינג הדדי, הרגשתי איך הזמן חומק מבין אצבעותיי,
לא הצלחתי לעשות כמעט כלום, לא הצלחתי לחשוב על כלום מלבד זה,
ימים שלמים של שיחות רטובות, תמונות בתנוחות מסויימות והבטחות שצריך לקיים.........
באיזשהו שלב אמרתי לו שהוא רשע, זה גרם לו לחייך "את לא יודעת כמה" הוא אומר בשקט,
שתקתי, הרגשתי איך הגוף שלי מתעורר מחדש מהמשפט הקצרצר הזה, "כמה ספנקים קיבלת בפעם האחרונה?" הוא שואל,
אני עדיין שותקת "בפעם הבאה נעלה קצת את הקצב" הוא אומר, ספק מאיים ספק מבטיח.
הוא עדיין לומד אותי, את התשוקות שלי, השיאים, הגבולות, הפחדים, המבוכה והחששות,
והוא עושה את זה כל כך בעדינות, לא דוחק, לא מאיץ, לא ממהר לשום מקום.
דרך השיחות שלנו, הוא מבין שאיומי הבטחה כאלה גוררים התמרדות קלה אצלי, אני מנסה לראות כמה הוא סבלני אלי,
והוא לא מאכזב.
סוף שבוע נוסף בפתח.
אני עדיין חושבת על המפגש האחרון שלנו, איך נשכבתי על המיטה לצידו בתנוחת כפיות, זה הרגיש לי הכי טבעי,
וכמה לא הפריע לי, שלא ממש חשוך בחדר ושהוא רואה כל פיסת עור שלי, כל קמט וכתם.
אני מחכה כבר לפגישה הבאה, יש המון לגלות יחד וזה מרגש אותי.
הייתי עסוקה כל הסופ"ש, אבל לא הפסקתי לחשוב עליך עומד ליד המיטה כשהזין היפה שלך זקור מולי,
עלי מוצצת לך את הזין כשאני על 4,
עליך מלטף לי את הגוף ומתפעל מהעור החלק שלי,
עלי מודדת את כפות הידיים שלנו וצוחקת כמו ילדה,
עליך מפליק לי על התחת ומשאיר לי סימן של כף ידך,
עלי מתפתלת תחתיך כשאתה מנשק אותי כאילו אין מחר,
עליך אוחז בשיער שלי כשהזין שלך ממלא אותי,
ויש תמונה אחת שלא עזבה אותי כל סוף השבוע.
תחילת השבוע הייתה מלאה בטיזינג הדדי, הרגשתי איך הזמן חומק מבין אצבעותיי,
לא הצלחתי לעשות כמעט כלום, לא הצלחתי לחשוב על כלום מלבד זה,
ימים שלמים של שיחות רטובות, תמונות בתנוחות מסויימות והבטחות שצריך לקיים.........
באיזשהו שלב אמרתי לו שהוא רשע, זה גרם לו לחייך "את לא יודעת כמה" הוא אומר בשקט,
שתקתי, הרגשתי איך הגוף שלי מתעורר מחדש מהמשפט הקצרצר הזה, "כמה ספנקים קיבלת בפעם האחרונה?" הוא שואל,
אני עדיין שותקת "בפעם הבאה נעלה קצת את הקצב" הוא אומר, ספק מאיים ספק מבטיח.
הוא עדיין לומד אותי, את התשוקות שלי, השיאים, הגבולות, הפחדים, המבוכה והחששות,
והוא עושה את זה כל כך בעדינות, לא דוחק, לא מאיץ, לא ממהר לשום מקום.
דרך השיחות שלנו, הוא מבין שאיומי הבטחה כאלה גוררים התמרדות קלה אצלי, אני מנסה לראות כמה הוא סבלני אלי,
והוא לא מאכזב.
סוף שבוע נוסף בפתח.
אני עדיין חושבת על המפגש האחרון שלנו, איך נשכבתי על המיטה לצידו בתנוחת כפיות, זה הרגיש לי הכי טבעי,
וכמה לא הפריע לי, שלא ממש חשוך בחדר ושהוא רואה כל פיסת עור שלי, כל קמט וכתם.
אני מחכה כבר לפגישה הבאה, יש המון לגלות יחד וזה מרגש אותי.
