נילי גולדברג
New member
סוף שבוע נוראי
זאת היתה הפעם הכמעט ראשונה בה עמדתי מול הילדה הקטנה והיפה שלי חסרת אונים, לא היתי מסוגלת להפסיק את הכאב והחוסר נעימות שלה. זה היה נוראי מאיה שלי חולה (עכשיו תודה לאל יש רגיעה) יש לה פריחה על כל הגוף וחום בין 39.7 ל 40 לקחנו אותה למיון בשבת ואמרו לנו שזה ויראלי ורק צריך לחכות שזה יעבור. אני מצפה יותר מדי מרופאים, אם מאיה שלי סובלת אני רוצה שיגרמו לה להרגיש טוב יותר ולא להגיד לי להרגע (ואני ממש לא היסטרית). בכל אופן נטלי עכשיו מתחילה להראות את אותם סימנים ואני מחכה לעוד לילות ללא שינה. אני חושבת שעד עכשיו בחיים שלי לא הרגשתי ככה. הדבר הנפלא הזה שאני ובעלי יצרנו המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל לא הרגישה טוב וכמעט שום דבר שעשיתי לא עזר כל שיכולתי לעשות היה להחזיק אותה לשיר לה ולקוות שזה יעבור מהר. מצטערת שאני מספרת דברים לא נעימים כאלה אבל היתי חייבת להוציא את התסכול הזה החוצה. אני יודעת שיש הורים שעוברים דברים יותר קשים עם הילדים המקסימים שלהם אבל בשבילי זאת היתה חוויה קשה.
זאת היתה הפעם הכמעט ראשונה בה עמדתי מול הילדה הקטנה והיפה שלי חסרת אונים, לא היתי מסוגלת להפסיק את הכאב והחוסר נעימות שלה. זה היה נוראי מאיה שלי חולה (עכשיו תודה לאל יש רגיעה) יש לה פריחה על כל הגוף וחום בין 39.7 ל 40 לקחנו אותה למיון בשבת ואמרו לנו שזה ויראלי ורק צריך לחכות שזה יעבור. אני מצפה יותר מדי מרופאים, אם מאיה שלי סובלת אני רוצה שיגרמו לה להרגיש טוב יותר ולא להגיד לי להרגע (ואני ממש לא היסטרית). בכל אופן נטלי עכשיו מתחילה להראות את אותם סימנים ואני מחכה לעוד לילות ללא שינה. אני חושבת שעד עכשיו בחיים שלי לא הרגשתי ככה. הדבר הנפלא הזה שאני ובעלי יצרנו המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל לא הרגישה טוב וכמעט שום דבר שעשיתי לא עזר כל שיכולתי לעשות היה להחזיק אותה לשיר לה ולקוות שזה יעבור מהר. מצטערת שאני מספרת דברים לא נעימים כאלה אבל היתי חייבת להוציא את התסכול הזה החוצה. אני יודעת שיש הורים שעוברים דברים יותר קשים עם הילדים המקסימים שלהם אבל בשבילי זאת היתה חוויה קשה.
