סוף שבוע מפחיד...
ביום שישי האחרון בעלי קיבל התקף אפילפסיה באמבטיה - בזמן שהתקלח. זה היה יותר מאשר רק "מפחיד". אני שטפתי כלים, ופתאום שמעתי צעקה (כמו תמיד...). חשבתי שאולי זה הילדים של השכנים, ואז שמעתי כל מיני דברים נופלים באמבטיה - מהרעידות הוא בעד באמבטית פלסטיק של הבן הקטן. רצתי לכיוון האמבטיה וראיתי אותו עם חצי גוף בחוץ. ירד לו דם מכיוון הפה. נלחצתי מאוד. אבל די מהר התאוששתי והזעקתי את אח שלו שגר 2 דקות נסיעה מאיתנו. אחיו הגיע וביחד חשבנו מה לעשות. כיוון שהוא נשמם, והכל היה נראה "כרגיל", החלטנו לקרוא לשכן שהוא נהג אמבולנס. תוך 3 דקות הוא הגיע, בדק את בעלי מכל הכיוונים, ואמר שלדעתו אין פגיעה רצינית ואיןטעם לפנות לבי"ח. חיכינו את שהוא יתאושש (כי האם לא יכלו להוציא אותו מהאמבטיה טכנית+פיזית). אחרי כ-45 דקות כשהו כמעט התאושש אם הוציאו אותו יש למיטה. בנתיים הבן הקטן התעורר משנת הצהרים והיה מאושר לראות את הדוד והשכן... לא התקרבתי איתו לעבר בעלי - לא רציתי שהוא יראה אותו במצב כזה למרות שהוא "לא מבין" (הוא בן שנה - אבל אנחנו כולם יודעים שהם מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים...) בקיצור בעלי היה מותש - כל הגוף כאב לו, בעיקר מכות יבשות. הוא לא מוכן ללכת לרופאת משפחה שתבדוק אותו לעומק ותתעד את מה שהיה למקרה שהכאבים יתחזקו. מפחיד אותי מאוד המצב שלו. כ-4 שנים שאנחנו נשואים זו "רק" הפעם שניה בה הוא מקבל התקף בזמן ערות. אני מפחדת שהוא ינהג, להשאיר אותו לבד אם הבן שלנו כשהוא ער, וכו', וכו'. האם אתם/ן מתקשרים לרופא המטפל (משפחה/מומחה) כל פעם שיש לכם התקף או/ו כשהמצב מחמיר. בעלי לא מוכן לשמוע כל זה, הוא טוען שהוא בסדר.... מה עושים, אין לי יותר כוחות.... מפחיד אותי המצב הזה... תודה על התמיכה
ביום שישי האחרון בעלי קיבל התקף אפילפסיה באמבטיה - בזמן שהתקלח. זה היה יותר מאשר רק "מפחיד". אני שטפתי כלים, ופתאום שמעתי צעקה (כמו תמיד...). חשבתי שאולי זה הילדים של השכנים, ואז שמעתי כל מיני דברים נופלים באמבטיה - מהרעידות הוא בעד באמבטית פלסטיק של הבן הקטן. רצתי לכיוון האמבטיה וראיתי אותו עם חצי גוף בחוץ. ירד לו דם מכיוון הפה. נלחצתי מאוד. אבל די מהר התאוששתי והזעקתי את אח שלו שגר 2 דקות נסיעה מאיתנו. אחיו הגיע וביחד חשבנו מה לעשות. כיוון שהוא נשמם, והכל היה נראה "כרגיל", החלטנו לקרוא לשכן שהוא נהג אמבולנס. תוך 3 דקות הוא הגיע, בדק את בעלי מכל הכיוונים, ואמר שלדעתו אין פגיעה רצינית ואיןטעם לפנות לבי"ח. חיכינו את שהוא יתאושש (כי האם לא יכלו להוציא אותו מהאמבטיה טכנית+פיזית). אחרי כ-45 דקות כשהו כמעט התאושש אם הוציאו אותו יש למיטה. בנתיים הבן הקטן התעורר משנת הצהרים והיה מאושר לראות את הדוד והשכן... לא התקרבתי איתו לעבר בעלי - לא רציתי שהוא יראה אותו במצב כזה למרות שהוא "לא מבין" (הוא בן שנה - אבל אנחנו כולם יודעים שהם מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים...) בקיצור בעלי היה מותש - כל הגוף כאב לו, בעיקר מכות יבשות. הוא לא מוכן ללכת לרופאת משפחה שתבדוק אותו לעומק ותתעד את מה שהיה למקרה שהכאבים יתחזקו. מפחיד אותי מאוד המצב שלו. כ-4 שנים שאנחנו נשואים זו "רק" הפעם שניה בה הוא מקבל התקף בזמן ערות. אני מפחדת שהוא ינהג, להשאיר אותו לבד אם הבן שלנו כשהוא ער, וכו', וכו'. האם אתם/ן מתקשרים לרופא המטפל (משפחה/מומחה) כל פעם שיש לכם התקף או/ו כשהמצב מחמיר. בעלי לא מוכן לשמוע כל זה, הוא טוען שהוא בסדר.... מה עושים, אין לי יותר כוחות.... מפחיד אותי המצב הזה... תודה על התמיכה
