הקיבוץ נחנק בקיא של עצמו
יש כנראה איזו מתקפת סימפטיה מאורגנת בתקשורת לטובת הקיבוצים: אולי על רקע המאבק שלהם לגרוף עוד כסף מהפשרת הקרקעות אשר הוקצו להם בזמנו למטרות חקלאיות. גם יעל פז-מלמד מקוננת ב"מעריב" על
מצבם העגום של קשישי הקיבוצים. עם כל הסימפטיה למצבם העגום של הקיבוצים והצורך הפרטני לסייע למי שנותר בחוסר כל או לקשישים שאינם יכולים לדאוג לעצמם, האידיליה הקיבוצית נשענה מראשיתה לא רק על החזון והעבודה הקשה של המייסדים; מראשית ההיסטוריה הקיבוצית, הניסוי הזה נשען על משאבים אדירים של העם היהודי, שבאו על חשבון ערכים אחרים חשובים לא פחות. יישוב של משפחה בקיבוץ בזמן המנדט הבריטי עלה כמו יישוב של חמישים משפחות במגזר העירוני. התוצאה היתה הסכמה שבשתיקה של מנהיגי תנועת העבודה להגבלות העלייה של "הספר הלבן" עד ערב מלחמת העולם השנייה. הציונות הממוסדת פשוט לא יכלה לממן מסה של התיישבות חקלאית ולכן העדיפה עלייה סלקטיבית. כתוצאה, עשרות אלפי יהודים שעלייתם התעכבה נרצחו בשואה. בשנות החמישים, מדיניות ההעדפה הזו הפנתה משאבים יקרים לטובת התנועה הקיבוצית על חשבון העולים החדשים; המושבה הגרמנית וילהלמינה (היום: קיבוץ נצר-סירני)על אדמותיה המשובחות נתנה לקומץ חברי מפא"י שהוצאו מקיבוץ גבעת ברנר בזמן הפילוג בתנועה הקיבוצית בתחילת שנות החמישים, בעוד שבמעברת באר יעקוב הסמוכה המשיכו לגור אלפי עולים חדשים בתנאים מחפירים. הם חיו כך עד תחילת שנות השמונים כאשר ממשלת הליכוד פינתה את המעברה. במשך שנות שלטון תנועת "העבודה" עד סוף שנות השבעים נהנתה ההתיישבות הזו מסבסוד, מחיקת חובות חוזרת ונשנית והקלות עצומות במיסוי. כשהתחלף השלטון ונגמרה החגיגה, הסתבר שהקיבוץ הפסטורלי הזה, איננו מחזיק מעמד ברובו הגדול ללא העטין הציבורי, למעט כמה חריגים יוצאי דופן שהצליחו בזכות מזל, או ניהול יוצא דופן, ובעיקר עקב מיקום משובח (ע"ע געש, שפיים וגן-שמואל). מי שמתלונן על ההקצבות האדירות למגזר החרדי - ובצדק - כדאי שיזכור שהקיבוצים קיבלו הרבה יותר כשלכולם היה הרבה פחות. עם כל הסימפטיה לתרומתו של הקיבוץ לתרבות, לצבא וגם לחברה, מוכרחים לשאול מה היה קורה אם המשאבים שהוקצו למוסד הזה, היו מוקצים בשנות החמישים והששים לחיזוק העלייה החדשה - בעיקר מצפון אפריקה. זה לא מקרה שה"קשת המזרחית" עומדת בראש המאבק לצמצום התשלום שינתן לקיבוצים בגין אדמות המדינה שמוחזקות עתה בידיהם. התחושה של אותם משכילים מזרחיים שההעדפה של התנועה הקיבוצית היא חלק מהסיבות לפער החברתי, אינה נעדרת יסוד.
