סוף סוף

סוף סוף

ביקרתי בתערוכה המדוברת של זויה צ'רקסקי בגלריה רוזנפלד, אין ספק שהיה מעניין, הדמויות שלה מדליקות לאללה!! - אפילו יצאתי משם עם סטיקרטים שווים ביותר (מוכרים שם מוצרים עם לוגו התערוכה כמו ספלים) ואחרי שיצאתי הייתה לי תחושה שהתלהבתי יותר מהדמויות מאשר הייצוג הפופוליסטי שלהם. התערוכה למטה, למי שראה - של ההגדה לפסח הרבה יותר מוצלחת ומצחיקה.
 

מתלהב

New member
כן, גם אני לא ממש סגור על היתרון

שקיים או לא קיים בהגדרה/חלוקה למשרדים הממשלתיים וכל זה.. ואני גם לא בטוח עד כמה זויה עצמה סגורה על זה - לפחות ממה שראיתי במפגש איתה בגלריה (עם מורות לאמנות, שגם הן כנראה לא ממש סגורות על עצמן ולא ממש ידעו מה לשאול ואיך לאכול את זה, אבל זה כבר לדיון אחר). זה באמת נראה קצת כמו איזה עניין של מיתוג דווקא, שאפשר היה להציג את התערוכה בצורה אחרת.. סה"כ שם התערוכה הוא "נשף הקורבנות" ואפשר היה לקחת את זה למקום אחר לגמרי, פחות פשטני משהו.. לגבי ההגדה - היא אולי מוצלחת ו/או אמנותיות יותר. אבל, מצחיקה? הממ.. אולי ולמי שרוצה להציץ קצת (לא כל התמונות באיכות אידאלית)
 

מאייר

New member
ההגדה של אאכן

היא יצירה מרתקת בגלל שהיא משלבת בין אמנות נורא "מעוצבת" ומוקפדת לאמנות שהיא רגשית יותר. זויה בחרה להשתמש בכמה מוטיבים חזותיים קבועים לאורך כל ההגדה, והיא נעזרת ב"דיאלוגים" שהם יוצרים זה עם זה כדי להעביר את סיפור ההגדה - היהודים-העורבים, העצים היבשים, נחילי הדם והגיאומטריה האבסטרקטית שנלקחה מתוך האוונגרד הרוסי, כל אלה חוזרים על עצמם שוב ושוב, בהתחלה בצורה אסטתית ומסודרת, ולאחר מכן מתפרעים השילובים. כמובן שיש בה הומור, אבל רחוקה הדרך מלהצחיק. ובאותה הזדמנות - היום ב"הארץ" דווח שזויה צ'רקסקי היא האמנית הנבחרת של הקרן למצוינות בתרבות לשנת 2004/2005, שנותנת לנבחריה את הסיוע הכלכלי הדרוש כדי "להקפיץ" אותם לפעילות ברמה בינלאומית.
 
הגדרה יפה ודי ממצה של התערוכה.

אני מצאתי את עצמי מגחכת בקול רם לאור החסידים עם הנוצות - מוטיב אנטישמי של היהודי הנודד, והרעיון המבריק והמשעשע של מיקום המגן דוד בהגדה על החסידים - החכם, התם וכו. השימוש בסימבולים פשוט מצויין. נכון שהנושא טעון רגשית, וגם אם זה לא במכוון - אותי זה גם הצחיק.
 

מתלהב

New member
התווכחתי עם מישהו האם גם הטיפוגרפיה

היא עבודה שלה. מה אתה אומר?
 
למעלה