סוף סוף
יש לי זמן גם לקרוא דברים קלילים. שנתיים שלמות, כל פעם שלקחתי לידי ספר ש'בא לי' לקרוא, מיד היה קופץ הגמד הרשע שיושב לי על כתף שמאל וצועק לי אל תוך האוזן: "לא! לא! השתגעת? קודם תגמרי את ערימת המאמרים שיש לך על השולחן ואת הספר ההוא שעוד מעט יהיה עליך להחזיר בספרייה, ואת הציטוט הזה, ואת המחקר ההוא..." סיוט. כל קריאה שסטתה מהערימה הרודפנית שנחה לי על השולחן הייתה מלווה ברגשי אשם כבדים וצעקות גמד. שלא תחשבו שנגמרה הערימה - לא ולא, אבל בהחלט באה לה תקופת הפוגה בה אני עסוקה בעבודה שחורה ולא חייבת לקרוא כלום. אני מתחילה להבין את החרות הפנימית שחשו כל מיני קולפי-תפוחי-אדמה במטבחי ההיסטוריה. כל זאת לספר לכם שקפץ לידי ספר שמה-זה-לא-אופייני לי לקנות - ואני נהנית מכל רגע! שם הספר "סודות וכמרים", מאת אלן איסלר וקניתי אותו בעקבות משפט הפתיחה על הכריכה מאחור (עוד צעד לא אופייני, אבל על זה כבר אעבוד בטיפול
): "אדמונד מיוזיק הוא כומר קתולי, למרות שתי עובדות מצערות: הוא אתאיסט והוא יהודי". אני מה-זה-נהנית!
יש לי זמן גם לקרוא דברים קלילים. שנתיים שלמות, כל פעם שלקחתי לידי ספר ש'בא לי' לקרוא, מיד היה קופץ הגמד הרשע שיושב לי על כתף שמאל וצועק לי אל תוך האוזן: "לא! לא! השתגעת? קודם תגמרי את ערימת המאמרים שיש לך על השולחן ואת הספר ההוא שעוד מעט יהיה עליך להחזיר בספרייה, ואת הציטוט הזה, ואת המחקר ההוא..." סיוט. כל קריאה שסטתה מהערימה הרודפנית שנחה לי על השולחן הייתה מלווה ברגשי אשם כבדים וצעקות גמד. שלא תחשבו שנגמרה הערימה - לא ולא, אבל בהחלט באה לה תקופת הפוגה בה אני עסוקה בעבודה שחורה ולא חייבת לקרוא כלום. אני מתחילה להבין את החרות הפנימית שחשו כל מיני קולפי-תפוחי-אדמה במטבחי ההיסטוריה. כל זאת לספר לכם שקפץ לידי ספר שמה-זה-לא-אופייני לי לקנות - ואני נהנית מכל רגע! שם הספר "סודות וכמרים", מאת אלן איסלר וקניתי אותו בעקבות משפט הפתיחה על הכריכה מאחור (עוד צעד לא אופייני, אבל על זה כבר אעבוד בטיפול