סוף סוף בבית
אז אחרי שבוע עמוס חוויות, סוף סוף חזרתי הביתה
מי שלא יודע הייתי בפולין, בוורשה. טסנו כחלק ממשלחת של ביצפר אבל לא המסע הרגיל למחנות. המשלחת שלנו היא כחלק מפרויקט מיוחד שממומן ע"י פולין כחלק מהקמתו של מוזיאון חדש המתעד את החיים היהודים בפולין במשך כ1000 שנים, ז"א זה לא עוד מוזיאון שואה אלא מוזיאון של ההיסטוריה היהודית ובתוכה השואה. הפרויקט הוא בעצם חילופי תלמידים - אנחנו נוסעים לפולין ונמצאים אצל תלמידים פולנים ואז הם באים לפה וישנים אצלנו. לפני הנסיעה עשינו בלוגים המתארים סיפורים של ניצולי שואה, כל זוג עשה על ניצול אחר ובמקביל הפולנים עשו בלוגים על חסידי אומות עולם. הגענו לפולין ביום שישי שעבר בבוקר והגענו לבתים של הפולנים. אני וחברה שלי היינו באותו בית שנמצא כשעה נסיעה ממרכז ורשה, דבר שגרם לכך שכל בוקר קמנו ממש מוקדם ולא הייתה לנו אפשרות לצאת בערבים כי היינו תלויות באוטובוסים
. אבל בכל זאת נהננו ולדעתי זה היה יתרון שהיינו ביחד=] הילדים הפולנים דברו אנגלית כמובן, רובם לא דיברו אנגלית כל כך טובה אבל הפולניה שארחה אותנו מדברת אנגלית טוב מאוד ואפילו קצת עברית וכך גם ההורים שלה ככה שאנחנו ממש זכינו
המארחת שלנו באמת הייתה מדהימה. בערב הראשון היה לנו ארוחת שבת. הארוחה הייתה באיזו מסעדה חביבה, על חשבונם
, והם עשו סוג של קידוש. היה נחמד. הקטע של הפולנים הוא שהם הולכים ממש מהר ובגלל שוורשה היא עיר ענקית והם כל הזמן מסתובבים שם ברגל הם רגילים למרחקים הגדולים ולכן ההגדרות שלהם לקרוב ורחוק הן שונות לחלוטין משלנו. יום אחד הלכנו למסעדה אחת ושאלנו אותם אם היא רחוקה והם ענו שהיא קרובה, לקח לנו יותר מחצי שעה ללכת עד לשם. מאז כבר לא ממש שאלנו אותם לגבי מרחקים חחחח הסתובבנו המון בקניונים וקנינו מלאאאאא, אני קניתי 7 חולצות, מעיל ופיג'מה, ומתנות לאמא לאבא ולאחותי הקטנה=] והכל הרבה יותר זול מהארץ.. איזה כיףףף
טיילנו קצת בוורשה, עיר יפה. מדי פעם ירד גשם, בד"כ רק קצת טיפות, אבל בלילה האחרון הייתה סופה מטורפת עם רוח חזקה וגשם וברקים ומסתבר שכמה אנשים מתו בגללה. לי זה היה מוזר, כזו סופה באמצע יולי, אבל הם אמרו ששם זה נורמלי - כשיש יום חם כמו שהיה ביום חמישי בד"כ יש סופה חזקה בלילה. הזוי. לא אוהבת את מזג האוויר הזה. ביום שני נסענו לקראקוב וישנו שם לילה אחד. ביום הראשון שם הסתובבנו בעיר עם מדריכה והיא הסבירה לנו על העיר, אח"כ היינו באיזה מוזיאון קטן שם שהיה בעיקר על השואה וקצת על החיים היהודים לפני ואחרי. אחרי זה היינו ברובע היהודי, גם כן סיור מודרך, היה נחמד ומעניין. ובערב הסתובבנו בכיכר הגדולה בעיר, יצאנו אני, אחותי, חברה ועוד אחד מהמשלחת עם שתיים מהפולניות לאיזה פאב, היה ממש כיף ומצחיק. פעם ראשונה שאני יוצאת עם אחותי וממש נהננו למחרת נסענו לאושוויץ. היה קשה. היה לנו סיור מודרך קודם כל באושוויץ 1, ראינו את ערימות הנעליים והשיער ותמונות שהנאצים צילמו כשהגיעו אנשים למחנה. פשוט מקום נורא. היינו גם באושוויץ-בירקנאו, מחנה הריכוז וההשמדה. עשינו שם טקס קטן ומרגש והדלקנו נרות נשמה ליד האנדרטה הגדולה שיש שם. אנשים שסיירו שם גם עצרו לראות את הטקס, כולל כמה ישראלים שהיו שם. אני חושבת שעדיין לא עכלנו לגמרי את כל המקום הזה. היה מאוד קשה ואני חושבת שאני לא הייתי מסוגלת לעשות את זה עוד פעם, בטח שלא במתכונת של המסע - כמעט כל יום להיות בכזה מקום. במעבר חד כזה, נסענו לעיירה הקרובה לאכול. התיישבנו במסעדה היחידה שהייתה באיזור וזה היה פשוט נורא. חיכינו שעה וחצי לאוכל כאשר במהלך הזמן הזה כל הפולנים שהיו איתנו קיבלו את המנות שלהם, כשהראשונה יצאה כעבור חצי שעה והאחרות גם בהפרשים כאלה בערך. כשהגיע האוכל שלנו הוא היה דוחה, אני ועוד כמה ילדים בכלל לא קיבלנו את האוכל שלנו, אז אחרי שעה וחצי התייאשנו ולקחנו את הכסף שלנו בחזרה (משום מה הם ביקשו מאיתנו לשלם מראש). חזרנו לקראקוב והסתובבנו שם קצת בקניון, קנינו אוכל (מקדונלדס) שאותו אכלנו ברכבת בדרך חזרה לוורשה. היינו בוורשה באיזה מרכז כזה שהוא כמו השקם בת"א, מי שמכיר, שיש בו כל מיני משחקים וגם אולם באולינג גדול. שחקנו קצת באולינג והיה ממש כיף, אני אוהבת באולינג
. בדרך לאחת המסעדות שאכלנו בהן עברנו ליד העיר העתיקה וראינו חלק קטן ממנה והיא מהממת.. ובגלל שגרנו רחוק מהעיר לא ממש היה לנו זמן ללכת להסתובב שם לבד (למרות שחלק שגרו יותר קרוב כן היו שם). היינו במוזיאון מרד ורשה שסיפר על המרד הפולני בנאצים. היה מעניין אבל המוזיאון היה קצת רועש מדי. ביום האחרון היינו באיזה מקום מחוץ לוורשה שהיה בו איזה מוזיאון קטן על הקרב שהתקיים שם במהלך מלחמת העולם הראשונה. המקום הזה היה מוזרררר, כשהגענו רצינו ללכת לשירותים והשירותים שהיו שם בחוץ (הייתה במקום גם מין מסעדה אבל היא הייתה סגורה כשהגענו) היו שירותי בול פגיעה, אסלה על הרצפה ומלוכלך ומגעיל בטירוף. אז כמובן ויתרנו. בדרך למוזיאון הזה הלכנו ביער שם וזה היה כמו ללכת בתוך ערימות של יתושים. היו שם כל כך הרבה ושום דבר שעשינו לא הבריח אותם ומנע מהם לעקוץ אותנו ולכן אני מלאה עקיצות וכולי מתגרדת כרגע. המוזיאון לא היה שווה את זה, הוא היה קטן והכל היה בפולנית והיה כל כך חם!!! אחרי זה הלכנו לאכול באיזה חור באמצע שומקום, באה איזו מישהי עם שן אחת והמון המון סירים ואוכל מגעיל. אבל אחרי כל זה שטנו על אחד הנהרות שם באזור בקיאקים. היינו בזוגות והיה ממש ממש כיף!!! גם אלו שלא ממש רצו לעשות את זה בהתחלה (ואני אחת מהם חח) נהנו מאוד!!! כשחזרנו לוורשה הלכנו לעשות קניות אחרונות בקניון, בעיקר מתנות ואוכל ובדרך חזרה הביתה התחילה סופה מטורפת, וגם בבוקר כשיצאנו לשדה התעופה היה קצת גשום ומעונן. הפרידה הייתה קצת עצובה כי בכל זאת התחברנו אליהם אבל עוד שבועיים עם באים לארץ אז לא היה כל כך נורא=]]]] אני יודעת שחפרתי קצת, תודה למי שקרא עד פה
אני אעלה קצת תמונות שבהם אין אנשים מצולמים
HOME SWEET HOME
אז אחרי שבוע עמוס חוויות, סוף סוף חזרתי הביתה
מי שלא יודע הייתי בפולין, בוורשה. טסנו כחלק ממשלחת של ביצפר אבל לא המסע הרגיל למחנות. המשלחת שלנו היא כחלק מפרויקט מיוחד שממומן ע"י פולין כחלק מהקמתו של מוזיאון חדש המתעד את החיים היהודים בפולין במשך כ1000 שנים, ז"א זה לא עוד מוזיאון שואה אלא מוזיאון של ההיסטוריה היהודית ובתוכה השואה. הפרויקט הוא בעצם חילופי תלמידים - אנחנו נוסעים לפולין ונמצאים אצל תלמידים פולנים ואז הם באים לפה וישנים אצלנו. לפני הנסיעה עשינו בלוגים המתארים סיפורים של ניצולי שואה, כל זוג עשה על ניצול אחר ובמקביל הפולנים עשו בלוגים על חסידי אומות עולם. הגענו לפולין ביום שישי שעבר בבוקר והגענו לבתים של הפולנים. אני וחברה שלי היינו באותו בית שנמצא כשעה נסיעה ממרכז ורשה, דבר שגרם לכך שכל בוקר קמנו ממש מוקדם ולא הייתה לנו אפשרות לצאת בערבים כי היינו תלויות באוטובוסים
למחרת נסענו לאושוויץ. היה קשה. היה לנו סיור מודרך קודם כל באושוויץ 1, ראינו את ערימות הנעליים והשיער ותמונות שהנאצים צילמו כשהגיעו אנשים למחנה. פשוט מקום נורא. היינו גם באושוויץ-בירקנאו, מחנה הריכוז וההשמדה. עשינו שם טקס קטן ומרגש והדלקנו נרות נשמה ליד האנדרטה הגדולה שיש שם. אנשים שסיירו שם גם עצרו לראות את הטקס, כולל כמה ישראלים שהיו שם. אני חושבת שעדיין לא עכלנו לגמרי את כל המקום הזה. היה מאוד קשה ואני חושבת שאני לא הייתי מסוגלת לעשות את זה עוד פעם, בטח שלא במתכונת של המסע - כמעט כל יום להיות בכזה מקום. במעבר חד כזה, נסענו לעיירה הקרובה לאכול. התיישבנו במסעדה היחידה שהייתה באיזור וזה היה פשוט נורא. חיכינו שעה וחצי לאוכל כאשר במהלך הזמן הזה כל הפולנים שהיו איתנו קיבלו את המנות שלהם, כשהראשונה יצאה כעבור חצי שעה והאחרות גם בהפרשים כאלה בערך. כשהגיע האוכל שלנו הוא היה דוחה, אני ועוד כמה ילדים בכלל לא קיבלנו את האוכל שלנו, אז אחרי שעה וחצי התייאשנו ולקחנו את הכסף שלנו בחזרה (משום מה הם ביקשו מאיתנו לשלם מראש). חזרנו לקראקוב והסתובבנו שם קצת בקניון, קנינו אוכל (מקדונלדס) שאותו אכלנו ברכבת בדרך חזרה לוורשה. היינו בוורשה באיזה מרכז כזה שהוא כמו השקם בת"א, מי שמכיר, שיש בו כל מיני משחקים וגם אולם באולינג גדול. שחקנו קצת באולינג והיה ממש כיף, אני אוהבת באולינג
