סוף הקיץ

קורנית

New member
סוף הקיץ

השדות שמאחורי הבית, שהיו חומים בחורף, והוריקו באביב, והצהיבו בקיץ - כבר נקצרו. כעת הם חומים צהבהבים, עם שלף קצר שמכסה אותם. ושקט. ובוקר אחד מתעוררים, והשדה רוחש פעילות. עיזים וכבשים, ורועה אחד או שנים - ילדים קטנים, כמובן - וכלב מעורב שמתרוצץ. הבדואים הגיעו. את האוהלים הם נוטים בפסגת הגבעה, לתפוס כמה שיותר רוח. מיזוג אויר טבעי. ביום יריעות האוהל מופשלות לגמרי, בלילה, כנראה, נסגרות. ככה כל שנה בעונה הזאת: שדה ובו כבשים ועיזים, ילדים וכלבים, ואוהלים שחורים מרחוק. כל שנה מאז אני גרה כאן, והרבה הרבה שנים קודם לכן...... תמיד הם עורכים את המסע הזה בסוף הקיץ. ותמיד, אחרי כחודש, קמים בבוקר, והם אינם. חזרו כולם הביתה, לנגב, ואז יודעים שהחגים ממש ממש קרובים, והסתיו בפתח, ושנה חדשה תתחיל תיכף.
 

פּרפרית

New member
איזה כייף לך

שאת חיה במקום כזה פסטורלי רחוק מהמיית העיר הסואנת..... בדברייך ציירת לי תמונה כל כך ממשית שאני מרגישה כאילו רואה איתך את השדות, האוהלים והבדווים.... יפה.
 

kisslali

New member
השארת אותי בלי מילים

אני שומעת את הקולות ואפילו מריחה את הריחות. איזה תיאור מדהים! ואכן, איזה כיף לך שמחלון הבית יש לך תמונה כזו. ולא, אין לי טענות על ההמולה של לב ת"א, סתם נצבט הלב כשחושבים על ההיפך המושלם. שבת שלום, ללי
 
מבחינתי זה חדשות טובות

מה, הם עדיין נודדים? חשבתי שבנית פחונים ב'ישובי קבע' מיסמרה אותם למקום אחד. אני דווקא שמחה שנשאר משהו מפעם ולא חיסלו את ההסטוריה. עם תאור כזה ממש אפשר להריח את השדה. שבת של רוגע לכולם.
 

גריפון

New member
כמה טוב לחזור הביתה ולמצוא כאן

סימנים מקדימים של הסתו האהוב. אני מביט כל יום מהמרפסת ומחפש אחר סימנים. תיכף. עוד מעט. כל כך יפה תיארת. ושלום לפורום, היי לכוווולם ולכוווולן ולכל השאר!...
 
למעלה