סוף היום

Mאיה

New member
סוף היום

ועייפות משתלטת עליי... ויש לי עוד לילה ארוך. כן, תמיד יש לי לילות ארוכים... היום אני הולכת לפגוש את החברות שלי מתקופת הצבא, אנחנו כבר 9 שנים מכירות ונפגשות בעיקר באירועי יום הולדת ושמחות, אבל לפעמים גם ככה סתם איזה פאב, בית קפה, או סתם אחת אצל השניה, כמו היום. וזה לא סתם! כי לא היינו כולנו יחדיו( אנחנו 4 בחבורה) כבר המון זמן...איזה כייף זה! יו, אני לא מאמינה שאני מתרגשת, ממש כך. זוכרים את ההתרגשות שלי לפני המפגש? אז אומנם זה לא באותה עוצמה עתה, כי אני לא הולכת לבליינד דייטס עם אף אחד...אבל זה מרגיש ומתרגש כמו אז..אז איתכם. רק כמו! הכנתי את הרכב, מילאתי דלק, מים, שמן- אני ערוכה ומוכנה. רק צריכה להכין סופית את Mאיוששש, והיא עצלנית! פדלאה רצינית! Mאיוש שלי תמיד מאחרת..תמיד!! כאילו היא קובעת שעה ונותנת לעצמה ספייר של עוד 60 דקות תמימות...מה זה 60 דקות? כלום!!..(למי שלא עונד שעון-והמבין יבין
). אבל היא יודעת שהיא מאחרת זה פשוט לא בשליטתה. זה לא שהיא מחפשת "לדפוק כניסה", ואולי כן?!?!...לא, זה לא. תאמינו לי, אני מכירה אותה טוב טוב. זה בגלל איש אחד שהיה בחייה ולימד אותה שכשהוא אומר שעת הגעה, הוא מוסיף לעצמו עוד שעה. פשוט מאחר כרוני הטיפוס. וMאיה מעולם לא קיטרה, היא פשוט למדה ששעה זה לא בהכרח שעה, ושזמן הוא בלתי מוגבל...והכי חשוב, לתת שעה מנוחה לעיניים ואז להתכונן. אז אם תשאלו אותי, Mאיה היום מאחרת כמו תמיד
ואלחש לכם גם סוד, כמו שצאיה למדה ששעה זה לא בבחינת שעה אצל כולם, כך למדו החברות של Mאיה לגביה.. Mאיה מושכת כל פעם את החבל
,החזיקו לה אצבעות שלא יפרם לו כך הקשר, שנותרה עוד סבלנות כלפיה...בכל אופן, השתדלות היום יראו עליה. "נכון Mאיה?" "כן, בטח"- משיבה ועוצמת עיניה
. נו, טוב, לא הפעם... הפעם מבטיחה, לא מבריזה!
 
למעלה