סוף הדרך...

[גילית.]

סוף הדרך...

הלהג והצחוק מסמאים את עיני, אנני יכול להמשיך ולרקוד, המעגל מסתחרר, והכל מתערפל, האם כדאי להחזיק יד במעגל, להזיע לצהול לשמוח כבחכול, כשהכל כל כך מאוחר? האורות שדלקו כבו זה מכבר, במקומות אחרים מסיבה רק תתחיל, אני את שלי גמרתי מזמן, ובמסיבה אחרת לרקוד לא אתחיל. גילית

 

[לורה..]

רוקדת...! גיליתי,אהבתי!

היא עומדת ורוקדת וגופה מתנענע עם חיוך על הפנים ומבט משתעשע, מהפנטת את כולם לגברים עושה עיניים בסיבוב אחד גדול מנפנפת בידיים. תנו לה רק לרקוד ומוזיקה בטעם היא לא תעמוד לא תעצור אף פעם, היא תנענע תשגע עם הגוף ותעשה לכם מבט כזה חצוף... היא עדיין עוד רוקדת ועיניה עצומות ועושה עם הידיים תנועות די משונות, כאילו בחלום בו היא לבדה עומדת ורוקדת רוקדת עם עצמה. תנו לה לרקוד ומוזיקה בטעם היא לא תעמוד לא תעצור אף-פעם, היא תנענע תשגע עם הגוף ותעשה לכם מבט כזה חצוף. לורה

 

[סנרגיזם]

רוקדת

האם זו את???

 

[לורה..]

לא מגלה....(-;

 

[אפרת.א]

האם קיים כזה דבר...

שקוראים לו ``מאוחר``? כל גיל והפריחה שלו כל ריקוד והסחרור שלו כל תאורה והארה שלה וכן...אני בעד - להתחיל מהתחלה! לכי למסיבה..!!!