סוף או התחלה

סוף או התחלה

או סתם אמצע כזה שתקוע לו... מקום עבודה..שהשתנה בו הכל.. זה אותו מבנה..אבל לא אותה רוח..ובטח לא אותה אוירה.. ניהול אחר.. מקום עבודה בשבילי..צריך להיות מעבר לעבודה גם מקום של כיף לבוא אליו אם זאת העבודה עצמה..אם זה האנשים..ואם זה החיוך שאני מקבלת מאותו מקום שאיתו חוזרת הביתה..ואיתו באה בבוקר.. קשה לי להתיחס למקום עבודה כעבודה נטו..כי זה בשבילי לאבד הרבה בדרך.. ולבזבז הרבה מעצמי על משהו שכבר לא נותן כלום..מעבר להכנסה..שאין לזלזל בה..וזה רק מה שמקשר אותי למקום העבודה כרגע.. זאת עבודה עם ילדים..שגם ככה לוקחת המון ודורשת המון פיזית ונפשית אך שמשהו מסביב..גם מתעתע בך אכשהו.. ואולי בגלל זה..משהו צריך לזוז לכיוון אחר..
 

destiny36

New member
אני לומדת לאהוב אותה

את העבודה שלי למרות שלא אוהבת את כל ההתנהלות שבה משתדלת לראות מעבר לשכר ( כאילו איזה שכר אפשר לשמוע) אם יש לך אופציה אחרת נסי אותה
 
והרבה הירהורים..

מה באמת קורה... ואם זאת רק אני וחוסר השיכות שלי יותר למקום.. או שבאמת משהו השתנה שם..שכבר לא מתאים לי... או שפשוט צריך ללכת הלאה... יודעת רק.. שצריכה להרגיש את החשק היצירתי בכל דבר שעושה.. או את האמונה שגם אם עכשיו קשה..זה שווה כל טיפת זיעה.. אך לא מרגישה יותר... וזה מרגיש לי כלכך ביזבוז...כי לא טוב לי..והבטחתי לעצמי.. שתמיד כשלא יהיה לי טוב..אקום ואלך..רק שזאת הבטחה שהובטחה לגבי מערכת יחסים אישית..לא לגבי עבודה ואיך אומרים שהנפש טרודה..הגוף מוריד הילוך.. והרופא המליץ..3 ימי מנוחה בבית<עוד זמן למחשבה..> לפעמים הדברים כלכך מורכבים..שלהפשיט אותם..זה להיות ערום לגמרי.
 

eylonit

New member
לשנות

אם שוב אינך חשה הנאה וסיפוק מעבודתך, קומי ושני. הזמן העומד לרשותך קצר, שכן העולם שייך לצעירים ואת מבחינת גיל-משיקה לגבול המסוכן. אם אינך תלויה באופן היסטרי בעבודתך-מבחינת פרנסה-זה הזמן לשנות. המשך מעניין ובהצלחה.
 
לעשות שינוי..

כשקוראת סיפורים של אחרים..זה נראה "כאילו" כלכך קל אין פחדים אין אחריות של פרנסה אין פחד מלעזוב משהו מוכר ובטוח<לפחות בהכנסה מזומנים לבנק..>. כשקוראת סיפורים של אחרים..על החשק שחזר לקום בבוקר לעבודה..על כל מה שמלווה בלעסוק במה שאוהבים..במה שעושה כיף..במה שתורם לנפש ולא רק לוקח ממנה.. שקוראת את עצמי..כל יום בזמן האחרון..ואת ההרגשה.. מה הביא אותי לעסוק במסגרת כזו..שוב ושוב.. מה חסר לי..למה יש את הרגשת התקיעות..וחוסר מנוף ויצירתיות.. ולמה כל פעם הנושא הזה צף ועולה....אצלי.. כלכך היה קל למכור את הפרארי..
 
יכולה רק לחשוב..

שתחום העיסוק והמסגרת..והסיבה לכך קשורה אכשהו עדיין לחיים הקודמים שלפני השינוים האחרים שעשיתי עם עצמי על עצמי.. גירושין התבגרות צמיחה..עצמאות..גידול ילדים למופת..ופינה קטנה לעצמי יכול להיות שזהו עוד שריד..מהחיים האחרים..
 
יכול להיות

שזה היה נכון לתקופה מסויימת, יכול להיות שזה שרת צורך מסוים של נתינה וקבלה. יכול להיות שזה עדיין משרדת את אותו הצורך רק שיכולת הקבלה והנתינה נפגמו ולו במעט. יכול להיות שזה זמן לבדק בית פנימי... רק יכול להיות
 

d a n i e l s 5

New member
אני אומרת....

איפה שלא נעים, איפה שלא מרגיש טוב......אני לא שם ! אבל זאת אני...יודעת שאחרים עם שיקולים יותר בוגרים יגידו אחרת. אגב, חושבת שאת+ עבודה = סוג של מערכת יחסים אישית.
 

יערית

New member
עקב לצד אגודל

אם את לא מרגישה מסופקת ולא מרגישה שטוב לך עם האוירה בעבודה,תתחילי להתבשל לרעיון של מעבר או להתחיל לחפש במקביל משהו אחר. אני לא נתתי לעצמי זמן לחפש במקביל ולכן מוצאת את עצמי מודאגת מעט במידה ולא אמצא משהו בעוד שבוע. אותי פינצ'רו,הוציאו ממני את כל האויר ואת כל מה שנתתי מעצמי לעבודה ולמקום העבודה,פשוט רמסו. תרגישי תחילה טוב,אחר כך תתחילי להתבשל למעבר למקום אחר, ואם את כבר בשלה
,אז תחשבי על כך שלא נעים להשאר ללא מקור פרנסה-לא לעשות צעד לפני שיש מקום עבודה אחר. בהצלחה דגניה.
 

ב ה י ר

New member
מבחינתי מקום עבודה זה כמו בית

אנשים סביבי שמלווים אותי שנים שווי ערך למשפחה . לא ניתן לקום בבוקר ולא להרגיש שייכות למקום העבודה. רוב החיים הפעילים שלנו סובבים סביב העבודה, הרגשה לא טובה בעבודה רק מצטברת וגוררת בחובה חוסר סיפוק,חוסר עיניין ועוד הרבה רגשות שליליות שרק מתגברים ומתסכלים ומשפיעים עלינו ועל כל הסובבים אותנו. אם כך הרגשתך זה מחייב שינוי מחושב והדרגתי.
 

ש י ר ה 42

New member
כל מילה ../images/Emo45.gif

הרי חלק ניכר משעות היום אנו מבלים בעבודה. אם האינטרקציה עם הסובבים לא נעימה, אין חשק לקום בבוקר לעבודה, זה הזמן לבחון דברים חדשים.
 
עדיין לומדת..

איך לעשות שינויים בחיי.. לא הכל בא לי בקלות ובהבזק של החלטה..יש דברים שמתבשלים לאט ואיטי תוך כדי להבין..מה באמת השתנה שם ובי.. יודעת רק שזה יותר אני...הרבה יותר אני.. יכולה להסביר בדיוק מה רוצה יודעת אפילו לתאר הרגשה.. להוציא אותה ממש לעשייה..זה בתהליך עדיין של כח פנימי כזה.. אבל לפחות לא מתכחשת לעצמי.. לא קמה כל בוקר ומשקרת לעצמי.. מנסה להבין לשפר... ובקרוב מאוד..גם להיות זאת שעשתה שינוי..אולי המבוקש ביותר אצלי מי אמר שלגדול זה קל..?
 
דגנית

אם לא טוב,זזים קצת אבל בלי צעדים דרסטיים ,לאט אבל בטוח. לבדוק אופק חדש,אבל בזהירות... (עבודה עם ילדים?אולי,אולי שיתוף פעולה???פני במסר)
 
פוחדים רק מהפחד

לא מהשינוי. תעיזי-הכל פתוח בפנייך-את בחורה צעירה (ויפה) חכמה נבונה ראש על הכתפיים יצרתית ונעימה=ממי כל האופציות פתוחות בפנייך- עלייך רק לבחור. תעיזי. קחי את עצמך למקום טוב יותר מעשיר ומפרה יותר. מגיע לך יותר.
 
שינוי מקום עבודה הוא צעד משמעותי.

לא הייתי מזלזל בפחדים מצעד כזה. זה טבעי לחלוטין לפחד. כל המשפטים שכתבו לך נכונים, אבל... ואני מבין את האבל הזה. יש לנו מחויבויות, יש לנו ילדים. זה עדיין לא אומר שאת חייבת לעבוד במקום שלא עושה לך טוב. תתחילי לחפש תוך כדי, היתרונות ברורים, אבל לא רק מכיוון שאת "מוגנת", את מגיעה מעמדה של כוח ! יצא לי בזמן האחרון לגשש קצת במקומות עבודה חלופיים, שמתי לב שיש הבדל עצום מנקודת המבט שלי ושל מה שאני מקרין. אני לא לחוץ (כי אין לי מה להפסיד). אני לא משדר "נואשות" על התפקיד. הכי חשוב, יש לי למה להשוות. יכול להיות שאחרי שתבדקי מקומות אחרים פתאום תביני שהמקום שלך לא כ"כ נורא. בכל מקרה בהצלחה...
 
למעלה