סון טסה ההמשך......!!!!

fa jing

New member
השהייה

על איזט השהיה אתה מדבר בדיוק. כמו שנאמר קודם לשכב במארב זהו גם סוג של השהיה והמתנה ....אך שים לב זה לא לוקח משאבים. לפי דעתי סון טסה מדבר על מצב בו יש מגע, במצב שכזה בו יש מגע בין אם זה בין שני אנשים או בין כמה גייסות או דיויזיות, יש לסיים זאת במהירות האפשרית. בין שני אנשים אין אנו רוצים לבזבז נשימה ואנרגיה המובילים לעייפות ותשישות. בין כמה גייסות אין אנו רוצים לבזבז חיי אדם מיותרים ( יש צורך בחיילים כדי להמשיך בלחימה מאוחרת יותר), נשק,תחמושת וכו´. כאן באה חשיבותה של המהירות. סון טסה אינו אומר שאין תורך לשבת ולחכות או להשהות...או לחילופין להתחפר כמו שצריך. סון טסה בספרו צתאר הרבה עקרונות להרבה מצבים, יש מצבים בהם נשתמש בעקרונות XYZ ובמצבים אחרים נשתמש ב XY ו- ABC וכו´. החוכמה שלנו היא להבין את העקרונות וליישמם, אני מתרגם כל פעם חלק וחלקכם מתיחסים לכך כאכסיומה בלעדית, כל תרגום מלווה בהרבה דברים אחרים בספר, זהו ספר של כמה פרקים ולא פרק אחד, כל פרק מתאר עקרונות מסויימים. אל תקחו עקרון X שמתאים למצב Y , ותתנו דוגמא לכך שזה לא עובד במצב A. אנו משתמשים בפטיש לדפוק מסמרים, וודאי שלא נשתמש בו כדי להבריג ברגים, לפיכך הוא אחלה פטיש אבל מברג גרוע!!!! על משקל זה גם ערונות סון טסה באים לידי ביטוי. ככל שנכיר יותר את ערונותיו כך נוכל להשתמש בהם לחילופין במצבים דינמיים משתנים. אז לסיכום אין כאן בעיית תרגום אלא יותר בעיית התייחסות לעקרונות והשלכתם. חנן טינג´ין סין
 

angeleyes

New member
אני מסכים - ושואל

אולי תוכל לכוון אותי למקום שבו הוא ממליץ על השהייה (דהיינו, איפה כתוב איך להשתמש במברג?) תודה, חנן ד.א. שם יפה יש לך...
 
"שם יפה", ../images/Emo3.gif "כאילו דה..." ../images/Emo6.gif

לענין, סון-טסו בפירוש מדבר על הימנעות מלחימה כל עוד הנתונים לא לטובתך. אני לא זוכר כרגע איפה בדיוק, וכל הספרים שלי בארגזים, אבל הוא מדבר על שיטות שונות לגרום לאויב להתעסק עם דברים אחרים ולא עם הכוח העיקרי שלך.
 

fa jing

New member
תן לי לעיין במקורות ואחזור אליך עם

תשובה בסופ"ש. חנן טינג´ין סין
 
מערכה בגדול, קרב בקטן, אותם העקרונו

אותם העקרונות הבסיסיים. כמו שכתב בודוקא, קרב צריך להימשך כמשך נשימה אחת - או, במילים שלי, טכניקה אחת (שזה אמור להיות אותו הדבר). תעלה בסדר-הגודל למונחים של מחלקה בקרב, ותגיע למונחים של (סליחה על הנוסטלגיה) "נתקלנו לפנים קדימה הסתער!", או דילוגים ורתק או מה שלא יהיה - אבל הכל במהירות הגדולה ביותר האפשרית, כי כל עיכוב יגרום לעוד הרוגים. רד שוב בסדרי-הגודל לקרב של אחד מול רבים, ותראה ששוב העיקרון הבסיסי של "נשימה לטכניקה", כשבסוף כל טכניקה אתה עומד מול תוקף אחד פחות, חוזר בדיוק לעיקרון שעליו דיבר סון-טסו: אם "תיקח את הזמן" בטיפול בתוקף הראשון, חבריו יתקיפו אותך מאחור או מהצדדים, בזמן שאתה תהיה עסוק ועייף. עלה לרמה של מדינה, והשווה בין מלחמת ששת הימים למלחמת לבנון, ושוב תראה בדיוק את אותו העיקרון. בכלל, סון-טסו מדבר על עקרונות כלליים ולא על הוראות הפעלה מדויקות; זה מה שנותן לו את האוניברסליות, ונותן לנו את הגמישות ליישם אותו במצבים שונים ומשונים, ממהלכים עסקיים ועד למלחמות עולם. אבל זו רק דעתי האישית, ואני אחרי צום (בלי סוכר למוח 24 שעות), אז לא כדאי לקחת אותי ברצינות...
 

angeleyes

New member
מסכים! אבל שים לב

שאם אתה בצד שבו יש 5 שמתקיפים יחיד, ואפילו אם היחיד הוא המורה שלך (השמועות אומרות שהוא "מכסח" אתכם, עוד לא יצא לי לראות...) כנראה שכדאי לעייף אותו, כי כל אחד מכם יתעייף הרבה פחות! אני חושב שסיכמנו את העניין. תודה. אה, כן, ולצערי "קדימה להסתער" אינו נוסטלגיה כ"כ כמו שהוא משהו שעלול לקרות לי גם בעתיד...
 

WhiteBear

New member
כרגיל, עולה לי השאלה של הקבלות

ב"הקבלות" אני מתכוון לאיך הרעיון מתיישם לעימותים בעבודה ובין אישיים. אבל אני מניח שאת זה כל אחד יעשה בעצמו. בנוגע לאמירה עצמה, אני נאלץ להודות שאין לי שום הבנה בנושא, מלבד תחושה עמומה... יש פה אנשים עם ניסיון של "קרבות" שיכולים להעיד
האם יש פה מישהו שלא הלך אחרי הכלל הזה, ויכול לספר מה יצא בעקבות כך
טל.
 

krav maga IMI

New member
חשוב לציין

כמי שהיו לו (לצערי) כמה התקלויות לא נעימות שהובילו למצבים אלימים, יש לי 2 השגות מרכזיות: מסכים עם כל מילה שלכם לגבי אי היציאה לקרב כאשר אנו יודעים שהוא יימשך זמן רב, אבל! מה עם קרב שנפתח נגדכם, ואין לכם סיכוי לסיים אותו מהר? האם תיכנעו ותניפו דגל? מעניין לשמוע את דעתכם! ודבר נוסף- בסופו של דבר, הייתי מעורב 3 פעמים בחיי בסיטואציות אלימות. אף לא אחת מהן התחילה ביוזמתי, ומאף לא אחת מהן לא יכולתי להימנע. וחשוב לי לציין: פעם היה סוג של "כבוד" ונורמות מסויימות שתפסו ברחוב. היום, הכל הולך, כלומר- ילד בן 14 יכול לשלוף גם סכין/אקדח... ולכן, למי מכם שנקלע לסיטואציה אלימה, אני ממליץ לא לנסות להתייחס אליה כאל אודישן לסרט פעולה, אלא לסיים אותה במהירות האפשרית כמו שאמרו הקודמים לי. מספיקה תנועה אחת שלא תסיים קרב ותראה ליריב שיש לכם רקע בלחימה(בריח, הפלה, חסימה וכו´)ע"מ שייבהל, ואז כדי שיוכל לנצח אתכם ולא יושפל ליד חבריו- ותמיד יהיו שם חבריו- עלולה להיווצר הסלמה מצידו, כדי"לאזן את הכוחות". אל תהיו גיבורים- צאו כמה שיותר מהר, וכמה שיותר יעיל. הייתי שמח לקבל תגובות- מה דעתכם על הנושא?
 

o603

New member
קרב ארוך הוא לפעמים ...

"נצל את יתרונותיך" הוא אחד הכלים החשובים לניצחון בקרב (דע את עצמך ודע את היריב ... ) מה סון טסה היה אומר אם היתרון שלך (כאדם או מדינה) היה דוקא יכולת הספיגה שלך לעומת היריב? היכולת שלך להתמיד בקרב לאורך זמן ו"לנצח בנקודות" ולא בנוק אאוט ? לדעתי, אין אמת אחת וישנן מספר דרכים להגיע לרומא כל עוד מגיעים לרומא וישנה הצדקה לבחירת הדרך הכל טוב. בידידות O603
 

budoka

New member
אף פעם לא נכון

קרב "ראש בראש" שבו אתה מסתמך על כושר הספיגה שלך יעלה לך מעצם הגדרתו, כאשר אתה רוצה למזער את העלות עד כמה שאפשר. יותר גרוע מכך הוא העובדה שאתה מתעלם מכך שיכולים להיות לאותו יריב שותפים, או - לחילופין - שבעקבות היחלשותך בקרב יצוצו יריבים חדשים, שלא היו מעזים לקום מולך קודם. תמיד תשאף לנוק אאוט, נצחון בנקודות משמעו שלא יישמת את החוקים האחרים בספר ולא דאגת להחליש/לחכות לחולשה של היריב לפני הקרב.
 

o603

New member
חשבון עלות תועלת

יש להתבונן על כל מקרה לגופו ולא להכליל ישנם דוגמאות על לוחמים (או מדינות) שהינם קטנים יותר, חלשים יותר קלים יותר במשקל ובגובה אשר מוכנים לשלם את המחיר ולספוג, להמתין להזדמנות ולבצע את הבריח שמנצח את הקרב ( ראה משפחת גרייסי בקרבות ה UFC ). נכון, לשיטה זו יש מחיר ואכן עדיף היה לסיים את הקרב ב 3 מכות. מה לעשות שזה לא אפשרי בכל מקרה ? בידידות O603
 

budoka

New member
גרייסי הם לא דוגמה מתאימה

כי הגרייסים מתמודדים בזירות ולא בקרב לחיים ולמוות, ואין בינם לבין יריביהם שום כוונה להרוג, ואף לא לפצוע. בזירות, ורק בזירות, תראה קרב נמשך זמן כל-כך ארוך, כיוון ששם יש חוקים ויעדים שונים מאלה של הקרב. עכשיו, לגבי אלה החלשים, קלים וכו´, אלה הם הראשונים שחייבים לסיים את הקרב מה שיותר מהר, כיוון שכוחם לא יעמוד להם אחרת. בעוד שהחזק מסוגל לספוג איכשהו מכות פה ושם (אבל מעדיף לא לחטוף), לחלש אין בכלל ברירה. אם הוא יחטוף פעם אחת, הוא יפול ולא יקום יותר. מה שאתה מתייחס אליו כאל קרב ממושך, מתואר נכון יותר כסדרה של תנועות שבהן כל צד מנסה לשפר עמדות, עד שהוא מצליח "ללכוד" את היריב במצב נחות, ואז מכה במלוא העוצמה במטרה לסיים את הקרב.
 
למעלה