סוווף סוווף

[oshiko]

סוווף סוווף ../images/Emo33.gif

אחרי שבילה את כל ה"חמשוש", כולל "עונג שבת", באזור הקיט של מרחבי ג'נין. מטעמי ב"ש אסור היה לי לחשוף את הדאגות בזמן אמת. לאחרונה קיבלתי מסר חד משמעי מן הגוף, שסירב להפנים את מה שהנפש, לכאורה, הפנימה. הרופא פסק שהגורם הוא מתח. לא לדאוג, משהו עובר, אפילו התלוצצתי עם הרופאים ... אבל את הגוף כנראה קשה יותר לרמות. הפעם היחידה, אגב, שהגוף התפרץ בצורה דומה עד עכשיו, היתה במהלך השירות הסדיר שלי. מקריות?

 

[אמשל מילואימניק טחון]

לא מאמינה במקריות ../images/Emo42.gif../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif

הכי עדיף שתקשיב לגוף שלך, אם תדע להקשיב ולהבין נכון את המסרים שהגוף משדר לך - תועיל לעצמך ולבן ולמשפחה בכלל, הרבה יותר מאשר אם תחליט להיות "גיבור" ולהפגין את ה"קוליות". "הכל סבבה", "בקטנה" ו"מה אתם עושים עניין"? זה טוב כשאתה הבן שדואגים לו. לא כשאתה ההורה. שולחת לך הרבה אנרגיה. נסה לנוח קצת ולהעסיק את המוח בדברים אחרים. טוב, בעצות תמיד הייתי "חזקה"

 

[האילתית 2]

נהדר. שמחה בשבילכם ,תרגיש טוב

השאלה האם לא היה כדאי לדעת את הדברים בדיעבד. היה לי מקרה אתמול עם הבן.. בראש השנה בני הודיע לי כי הם יוצאים לאימונים בגליל (חיל אויר). התרעמתי,כעסתי ומזל שלא התלוננתי. אתמול בדרך אגב הוא מדבר עם אחיו והבנתי שה"אימונים בגליל" היו משהו ברמאללה. התאבנתי. בני אומר לי, נו את רואה שטוב ששקרתי.מה היית צריכה לדאוג כל החג? אמרתי ,כעת אני אדאג כל הזמן. ומכיון שיש אצלי איזשהי תחרותיות ,קופץ השני ואומר ,או.קיי השבוע אני אי שם .

 

[oshiko]

אני מעדיף לדעת, אבל זה אינדיבידואלי

אני לא יכול בלי לדעת. כל הזמן רוצה לדעת כמה שיותר על כל דבר שזז. בעניין הזה זה אולי בעכרי. ייתכן שאם הייתי "ראש קטן" גם הנפש ובעקבותיה הגוף היו יותר שקטים ומלאי אנרגיות חיוביות בכמות שיכולה להאיר את כל רמת גן ... אבל לגבי זו שאלה תיאורטית בלבד. התרגיל שעשו לך הבנים מחזיק מעמד פעם אחת. בפעם הבאה שהם יספרו לך שהם הולכים לנופש מחלקתי על שפת הכנרת, גם אם זה נכון, הדימיון שלך ינוע בין אל ח'אדר לבית ג'אללה, כמאמר המשורר הדגול הראל מויאל. אני נגד היסטריה, כמובן. חשיבה חיובית, דמיון מודרך, סטטיסטיקה מושכלת, גם אני הייתי שם, הכל נכון. רק למה הגוף שלי לא מבין עברית, לעזאזאל? גוף אהבל ...

 

[אמשל מילואימניק טחון]

../images/Emo6.gif העיקר שאתה מתבדח עם הרופאים

וגם איתנו... צריך דחוף ללמד את הגוף עברית. או, לחילופין - ללמוד את שפת הגוף

 

[אמשל מילואימניק טחון]

אנחנו הורים שקשה מאד לסבן, וחבל שכך

אני זוכרת את אחי, שאחרי מלחמת יוה"כ עבר למודיעין, ענף קרבי. הוא הוצב בפיקוד צפון ועל מעלליו לא שמענו אף פעם ממנו. התפקיד שלי היה לרוקן את הקיטבג בכל פעם שהגיע הביתה. באחת הפעמים מצאתי שם תעודת קלף מקומטת, שעליה חתום אלוף פיקוד הצפון דאז (רפול), המציינת את השתתפותו בחיסול חוליית מחבלים. מצאתי אצלו כסף לבנוני הרבה לפני מלחמת לבנון. אמא שלי ידעה שהוא עוסק ב"עבודה פקידותית". כשהיא שאלה פעם איך הנעליים התמלאו בבוץ אם הוא בעבודה פקידותית - הוא מכר לה סיפור שהגיע למגורים אחרי כיבוי אורות ולכן היה עליו לקפוץ מעבר לגדר - היישר לתוך שלולית גדולה.כשהיא בקשה שישמור על עצמו - הוא הסביר לה שהדבר הכי גרוע שעלול לקרות לו - זה שתכנס לו בטעות העט לעיין... אמא שלי "קנתה" את זה. בדיעבד, הבנו שלא בדיוק קנתה, אבל אי-הידיעה של כל הפרטים בכל זאת העניקו לה שלווה מסויימת. חבל שאותנו אי אפשר למרוח ככה. לפעמים אני חושבת שמוטב כך. אבל את הנעשה אין להשיב...

 

[כומתה טורקיז]

אבאל'ה,בלי קונצים,צריכים אותך.אם

הגוף לא מבין עברית תנסה אידיש.

 

[oshiko]

../images/Emo6.gifאשתי שולטת באידיש

מבית סבתא. אולי כדאי שהיא תדבר איתו.

 

[כומתה טורקיז]

איך לא חשבת קודם?

 

[אמשל מילואימניק טחון]

../images/Emo9.gif הכי טוב לתת לאשתך לנהל עניינים

מה, עוד פעם צריך להסביר את זה? תן לאשתך לנהל את העניינים, ותראה איך הכל מתקתק. אתה, כדאי שתתרכז בלרטון על זה שדואגים לך ולא צריך לעשות עניין וכאלה מן דברים שברומו של עולם. תן לה לדאוג לפרטים הקטנים של מתי לאכול, מה לאכול (בעיקר מה לא לאכול),מינון טלויזיה ועיתונים, מתי לנוח, כמה לנוח וכד'.

 

[oshiko]

עד עכשיו אין כל חדש ...

ככה זה מתנהל 20+ שנים, ועובד לא רע. כנראה היא נרדמה בשמירה בשבוע האחרון.

 

[אמא של נמ]

../images/Emo24.gifאושיקו

מקווה שעכשיו אחרי שהגוף התפרץ והטלפון הגיע נרגעת. אני חושבת שצריך להקשיב לגוף ובפעם הבאה לא לשמור בבטן. מה היה קורה אם היית אומר מודאג לי המצברוח? הרי זה מה שאנחנו עושים כאן ובשביל זה יש לנו אותך ולך אותנו.

 

[oshiko]

דווקא עוררתי מהומה לא קטנה ...

לפני כמה זמן, היה איזה לילה לבן. אבל כמה פעמים אפשר? וגם אסור לרמוז על פעילות שקורה בזמן אמת.

 

[אמא של נמ]

יכול להיות שלא הבנתי כלום?

א. אתה המנהל אז מתפקידך לעורר מהומות (או לפחות זכותך...) ב. תגדיר "מהומה" כי אני לא זוכרת שהייתה כזו. אולי דאגונת. אני ממש טריה כאן אבל בשבוע שעבר עציון תפס את כל תשומת הלב המהומתית ודווקא מאד נהננו. ג.האם מישהוא יודע מי אתה ומי הבן שלך ואיפה הוא מוצב עכשיו? ורק אני לא? (מתאים לי)

 

[oshiko]

יודעים, יודעים ...

הגולשים הותיקים. זה לא סוד - פלס"ר נח"ל. יש בפורום הורים לחיילים ביחידות דומות, חלקם "עולים לשידור" פה ושם, חלקם שומרים יותר בשקט, הרבה יותר בשקט ממני. אני מקווה שהם מתמודדים בהצלחה ולא מפנימים יותר מדי.

 

[אמא של נמ]

הבנתי...

אני מקווה שיהיה לך לילה שקט וטוב הלילה. אני מבינה שעוד דרך ארוכה לפני.אותי בכל אופן מאד מרגיע הפורום הזה, כי אצלנו בנזוגי רגוע ו"הכל יהיה בסדר" אצלו, ואצלי הבטן מתהפכת . מזל שמצאתי אתכם. לילה טוב

 

[אימשל2]

ההמלצה על עזרים טקטיים תקפה

ההמלצה שלי להעזר בכמיה כדי לעזור לפיסיקה ולביולוגיה ובעיקר למדעי הרוח, תקפה. עכשיו יש לך הוכחות בכתב. את ההמלצה להעזר בתרופות הרגעה טבעיות, אני מביאה מאותם המחוזות של החשיבה החיובית - הנסיון האישי בתקופות חרדה קשות, שאינן קשורות לשרות הבנים בצבא. הבן שלך (וגם הבנות) זקוק לאבא שמסוגל לפתוח בשבילו חמ"ל (בתקווה שלא יזדקק לכך לעולם). אתה חייב לעשות את כל מה שנחוץ כדי לספק לו/להן את האבא הדרוש. רפואה שלמה לך ולכל החולים בפורום ומחוצה לו.

 

[VASANA]

אושיקו../images/Emo24.gif

 

[mars4]

../images/Emo34.gif גאה בבחורים האלה.

באמת, שיעבור הכל בשלום ובמקסימום קלות. גם לו וגם לכם.