סוג של סקר

[שיר לי שני]

סוג של סקר

בהמשך לשאלתה של אירית אודות תפקידים במשפחה
אני שואלת: האם שייכות וקרבה היא בעיניכם תוצר של ביולוגיה, או של נוכחות?

 

[mykal]

אנחנו מדברות על מושגים

שאינני בטוחה שאנחנו מתכונות לאותו דבר.
אבל אנסה לענות.

שייכות היא תמיד ביולוגית.
קרבה, היא מורכבת משניהם ביחד.
כי גם התפקיד והקרבה עושים' משהו בהרגשה.
שייכות היא פיזית.
קרבה היא רגשית.
התפקיד הוא האחריות על השייכות וגורם לקרבה.

אמא שילדה את הילד, אם היא חיה ומתפקדת כאם.
היא יוצרת קרבה רגשית ע"י המעשים שלה, מיניקה, מחזיקה,
מטפלת, עושה כל מה שתורם לילד לגדול מבחינה פיזית
וגם מבחינת הקנית ערכים והתנהגויות.

אמא שילדה ילד, ומתה, והילד מאומץ,
את הקרבה המאמצת תרכוש בקבלת התפקיד והנוכחות וכל המעשים שהיתה ושה הביולוגית.
עובדה שהאי נוכחות של הביולוגית לא גורם למאומץ,
לותר ולא לחפש ואפילו להפגש עם הביולוגית.
למרות שהוא מרגיש מחויבות ואהבה למאמצת.

 

[שיר לי שני]

שייכות, קרבה, ואימוץ

קודם כל, אני מכירה כמה וכמה מקרי אימוץ, חלקם לא מתעניינים אפילו בפתיחת התיק שלהם...
לגבי שייכות, תודה שכיוונת אותי לדייק:
שייכות, זה כשאדם אומר על הילדים "שלנו" "שלי" וכו', מתגאה בהישגים שלהם וכו'.
אני מודה, יש לי קרובים שראו את הבנות בדיוק פעם אחת מאז שנולדו.
אם אני אשמע מהם שהם השוויצו בכך שהבנות השלימו כבר פערי פגות, למשל, זה יצרום לי. כי אין להם שום שייכות להישג הזה, ושום שייכות לבנות. למעשה, הבנות אינן שלהם, מבחינתי, אפילו שיש קרבה ביולוגית.
אני סבורה שאת הזכות להגיד "זה שלי" ולהזדקף בגאווה, צריך להרוויח...
אבל אולי אני חריגה...

 

[mykal]

את שאלת

לגבי המושגים האלה.
אני יחסתי אותם להורות. כי זה נשמע לי מוביל לשם.

את כיונת למשהו ספציפי--כנראה לדור אחורה.
אינני חושבת שיש מרחק גדול. ואסביר.

אם הכונה היתה לסבים וסבתות--
אזי בהחלט נוכחות משמעותית מאוד, אולי יותר מביולוגית,
כי הקרבה נוצרת מעצם ההשקעה--הדאגה, העשיה, הידע.
סבא וסבתא שיודעים ומעורבים, בצעד הראשון שעושה הנכד/ה
בתעודה שמקבל והם מגיבים לה.
באוכל שהם רגילים ואוהבים מאכלים מסוימים.
בהחלט עושה קרבה.

אגב, הנוכחות היא לא מוכרחה להיות בהמצאות בקרבה פיזית,
בתקופתינו--יש תקשורת מפותחת, טלפון, סקייפ וכד'.

ודוגמא שאת נתת--שיאמרו זה שלי--אם לא השקיעו,
ראשית זה שלי אם הם דודים סבים זה הקשר הביולוגי והוא נכון.
גם אם השכן שלי יזכה בפרס, או חלילה יקרה לו משהו אני אומר 'שלי'
עצם 'הקרבה' מכל סוג עושה שייכות מוגדרת--לא רגשית.
לך צורם--כי רגשית את לא רואה אכפתיות ועשיה וטרחה.
אבל ביולוגית וטכנית זה לא שקר'

 

[שיר לי שני]

אני מתכוונת

שבעיני אין מקום לכך שמשוויצים/מתגאים בהישגים של הנכדים, כשלא באמת מעורבים בטיפול, בגידול, בהשגת ההישגים האלה.
זה כמו שפעם חמי אמר בגאווה, השגנו את כל החברים שלנו, יש לנו יותר נכדים... עניתי לו "אתה לא השגת אף אחד, אנחנו עשינו את הנכדים"...

 

[mykal]

בינינו בלי לפגע בחמיך,

משפט סתמי ומיותר,
לא מבינה את 'התחרות' המספרית.
ואם יש לי בת שהיתה בטיפולים עשר שנים,
אז אני בתחרות עם חברתי שילדיה נישאו לפני ילדי ו'הלך' להם בקלות--משפט מיותר בכלל.
אגב זה גם לא מוכיח על קרבה או קשר.

אני כן 'משויצה' בהשגי נכדי, בפרסים ובהצטינות.
אני בהחלט גם נוכחת בחייהם, ויודעת כל יום מה קורה.
אבל, באמת שאני לא זו שמשקיעה, או הקניתי את הכשרונות שלהם.
בהחלט מפרגנת להוריהם את התוצאות.
לעומת זאת חמותי--(שאני מנותקת ממנה) מזלזלת בכשרון המתמטי של ילדי
כי זה לא בא מהצד שלהם. (דוקא לבעלי ראש מתמטי מעולה)
אבל הילדות שלה היו אפס במתמטיקה.
אז יתכן שבגלל שהן רק שלי , (לבנה אין חלק) צריך לזלזל.

התנהגויות הן מורכבות.
וכנראה, אין כללים--שמתאימים לכל.

 

[שיר לי שני]

אני מסכימה איתך

והערתי לו בו במקום...

 

[טליה 80]

לדעתי שייכות וקרבה

הם תוצר של נוכחות יותר מאשר של ביולוגיה

שאלה יפה!!

 

[שיר לי שני]

על התגובה ועל המחמאה

 

[kikush4]

של נוכחות

 

[restart2]

שייכות וקרבה

היי

האם שייכות וקרבה היא בעיניכם תוצר של ביולוגיה, או של נוכחות?

יופי של שאלה-

בעיניי שייכות וקרבה הם תוצר של נוכחות ולא רק ביולוגיה.
היום אמור להיות סרט בערוץ 22 שמדבר בנושא.
ההיגד שייכות- הוא צוריך ראשוני שלנו כבני אדם
כפי שאנו זקוקים לבטחון, לכבוד,להצלחה - זקוקים לשייכות.

ראו בצה"ל את ההקפדה על סמלים וצבעים לפי חיילות
ההשתייכות לחייל זה או אחר יוצרת מוטיבציה ,תחושת משפחה ..
והרבה יותר מכך תחושה של רצון לקפח חיים למען חבריי-אחיי המשתייכים לאותה יחידה.

הרבה חיילים קרביים בתקופת הצבא מרגישים קרבה משפחתית גדולה יותר או שווה
לבני משפחתם.

אזיי ביולוגיה אינה מספיקה-
כי יש הורים שגדלו בצורה זו או אחרת את ילדהם והם בחרו לא להשתייך יותר למשפחה.
הנוסחה המשולבת והמנצחת היא גם וגם-
ביולוגיה עם נוכחות תרתי משמע- עם אפשרות לילד לצמוח,להיות מי שהוא,
לאפשר לכבד...

 

[שיר לי שני]