מתוך ספרו של ד"ר לרמן
אפילפסיה פסיכומוטורית האפילפסיה הפסיכומוטורית נצפית בחולים עם מוקד באיזור הפנימי העמוק של האונה הטמפורלית. איזור זה נקרא היפוקמפוס והוא חלק מהמערכת הלימבית הקשורה להיפותלמוס והיא אחראית במידה רבה להתנהגות הרגשית. סוג זה של אפילפסיה מוקדית קרוי גם אפילפסיה של האונה הרקתית Temporal lobe epilepsy ולהתקפים האופייניים קוראים "התקפים חלקיים מורכבים" Complex partial seizures. ב EEG נרשם המוקד באיזור הרקתי הקדמי. זוהי צורה מיוחדת ומורכבת של אפילפסיה. התמונה הקלינית באופן טיפוסי ההתקפים נמשכים 3-1 דקות, עם הרגשה מוקדמת מיוחדת (aura) ומצב של דיסאוריינטציה אחרי ההתקף. ההתקף עצמו מצטיין במצב של ערפול ללא נפילה וללא פרכוסים והוא מלווה באוטומטיזמים. במונח זה מתכוונים לתנועות מורכבות כמו: גישוש, חיפוש, מישוש, לעיסה, ליקוק וכיו"ב. המאפיין את התנועות המורכבות הללו שאין להן תכלית ואין בהן היגיון. החולה עלול להתפשט (באופן חלקי). הוא יכול לקמט ולקרוע ניירות, לפתוח ולסגור מגירות, להתגרד, למחוא כף, להשמיע הברות ואפילו מילים חסרות שחר. אין הוא מבין מה שמדברים אליו ואין הוא מסוגל לפעול או להגיב כהלכה. לעתים הוא נשאר במקומו ולפעמים הוא משוטט ללא מטרה, לעתים רחוקות הוא עלול לקרוס ולצנוח ארצה. התקפים פסיכומוטוריים עלולים להתחיל בכל גיל. הם קיימים גם בגיל הילדות אבל לפעמים הם מאובחנים אז בטעות כהתקפי פטיט מל. חשוב להבדיל בין אפילפסיה פסיכומוטורית לבין פטיט מל כי הטיפול והפרוגנוזה שונים לחלוטין.