סוג של הורות...

anigodin

New member
סוג של הורות...

שלום לכולם, הגעתי לפה בעקבות הצעה שעלתה בסוף השבוע ונראה לי שפה אוכל לקבל נקודת מבט נוספת. אני רווק בן 38 ויש לי חברה קרובה בת 39 שגם היא רווקה. אין בינינו קטע רומנטי ובשלב מסוים גם הובן שלא יהיה. עם זאת יש בינינו כימיה טובה והשקפת עולם דומה בהרבה דברים. לפני מספר ימים היא התקשרה אלי וביקשה שניפגש כדי לדבר על משהו שהיא רוצה להציע לי. ביום שישי נפגשנו והיא הסבירה במה העניין - היא החליטה, מפאת גילה, להביא ילד מתרומת זרע. היא לא ביקשה ממני תרומה וגם אם הייתה מבקשת לא בטוח שהייתי נותן (יש לי בעיה רפואית מסוימת שבגינה אני די נוטה לא להביא ילדים כלל כי בדיקות שעשיתי הראו שיש סיכוי גדול שהבעיות שלי יעברו הלאה). מה שהיא הציעה זה שנגדל את הילד שיוולד ביחד. היא אמרה שהיא חשבה על זה רבות והיא מאוד רוצה שיהיה לילד/ה דמות אב והיא רואה בי אדם מתאים לכך. אחרי ששכך ההלם הראשוני התחלתי לחשוב על העניין בצורה קצת יותר רגועה והאמת שאני לא ממש יודע מה לחשוב... ברור לי שאחת הסיבות לכך שהיא הציעה לי היא סיבה כלכלית. מצבי הכלכלי יציב וללא חובות (פרט למשכנתא) ואף עזרתי לה פעם בהלוואה קטנה שהיא החזירה ללא בעיות. ברור לי גם שיש סוגיות משפטיות שצריך לבדוק פה. אבל השאלה הגדולה היא מעבר לכך, האם זה כדאי? באופן אישי אני רוצה ילדים אבל מעולם לא חשבתי על האפשרות לגדל ילד מחוץ לנישואין (לא שעניין הנישואין הוא קריטי עבורי. יותר חשוב לי שתהיה לי בת זוג לחיים לפני הכל) ובטח שלא חשבתי על לגדל ילד שאינו שלי ביולוגית בפורמט כזה (אם כי במצב היפותטי בו אהיה עם בת זוג ונרצה ילד ולא אוכל בגלל העניין הרפואי ברור שיש עוד דרכים לגדל ילדים). מה דעתכם?
 

simona33

New member
סוג של הורות

ערב טוב לך, לדעתי אתה צריך לשבת עתה עם עצמך ולעשות את השיקולים לגבי ההורות שתיכנס אליה או לא. להכנס להורות זה שינוי שאין ממנו חזרה. למחויבות הזו יש "מחיר" והכי חשוב מדובר פה בנשמה חדשה שתיהיה קשורה אליך. לכן אני חושבת שאת השיקולים האלה אתה צריך לעשות רק עם עצמך. טיפ שלי כשאני עומדת לפני דילמות אני יושבת עם דף ועט ועושה לי את רשימת החיובי והשלילי מהמצב שאני מתלבטת בו. בברכה, סימונה פלג
 
תחשבו על זה שאם אתה נענה בחיוב - זו התחייבות

לכל החיים ביולוגית או לא אתה מתחייב לילד תבדוק היטב את הסוגיות המשפטיות לפני שאתה מחליט לכאן או לכאן
 

דינהלה1

New member
דעתי

אחלק את תשובתי לשני חלקים, בחלק הראשון אני מציעה לך את השקפת עולמי. החלק השני מורכב משאלות שלדעתי כדאי שאדם יענה עליהם בכנות עם עצמו לפני שהוא מקבל החלטה כמו שאתה עומד בפניה. אתה מוזמן לשתף ולענות עליהן. דעתי באופן כללי: זוגיות אפשר למצוא גם בגיל הפנסיה כי אין ממש "הגבלת גיל" לכך, מה שלא ניתן לומר על גידול ילדים. למעשה הגעת לגיל שבו אתה צריך לקבל החלטות. כשמדובר בהורות אתה לא יכול להרשות לעצמך לחכות עוד הרבה שכן הורות דורשת משאבים פיזיים ונפשיים ולא כדאי לדחות אותה יותר מידי גם לטובתך וגם לטובת ילדיך לעתיד. ילד לא אמור להפריע למציאת זוגיות טובה שמבוססת על כנות ותמיכה הדדית. ואולי בת הזוג הבאה שלך תהיה אם לילדים בעצמה? ואז דווקא קשר כזה יכול להצליח כי לשניכם יהיה עוד נושא לבסיס משותף שיכול לקרב. אני אישית מכירה ילדים שהוריהם הביאו אותם לעולם במסגרת הסדר באמצעות עו"ד. ממה שראיתי וקצת שמעתי מההורים הם לא מצטערים לרגע. אמנם הורות כזאת נושאת איתה אתגרים אבל אף אחד לא הבטיח שלהיות הורה זה פשוט. למה אתה מתכוון כשאתה אומר "באופן אישי אני רוצה ילדים"? מה המשמעות של ילד בחייך? באיזו מסגרת חשבת להביא ילדים לעולם? האם היו לך מערכות יחסים משמעותיות עד היום שבהם נושא של גידול ילד משותף עלה? האם ההצעה שקיבלת מהידידה היא הזדמנות שאתה חושש שלא תחזור על עצמה? אם אני לא טועה הבחורה היא אדם שאתה מעריך ויכולה לשמש אם מצוינת לילדיך. אולי אתה מעדיף לגדל ילד משותף עם בת זוג קבועה. אולם, על בסיס מערכות היחסים שהיו לך עד היום, מה הסיכוי לדעתך שזה יקרה?
 

anigodin

New member
כמה תשובות

ראשית, תודה על דעתך. נקודת המבט שלך הוסיפה לי דרך נוספת לחשוב על כל העניין. אכן אמרתי שאני אוהב ילדים. יש לי אחיינית שאני משוגע עליה אבל ברור שזה אחרת כשזה ילד שלך. אשר לילדים משלי, למרות הרצון שלי, זהו עניין מורכב בגלל סיבות בריאותיות שבגללן קיבלתי החלטה שלא אביא ילדים משלי (ביולוגית) בכל מחיר (ורוב הסיכויים שהמחיר יהיה כזה שאבחר שלא להביא משלי). ברור שיש דרכים אחרות לגדל ילדים. כשאני מסתכל לעתיד בצורה פשטנית לגמרי, אם הייתי צריך לבחור בין ילדים לבין זוגיות (בצורה היפוטתית לגמרי), הייתי לוקח זוגיות. כרגע, בשלב הזה בחיים, כשרוב חבריי כבר 'ממוסדים' עם בני ובנות זוג ולחלק גדול גם יש כבר צאצאים, זה מרגיש בוער עוד יותר. אשר לשאלותייך בסוף, חשבתי רבות אתמול על כל העניין בעקבות שיחה בנושא עם אימי ובעקבות תגובות שקיבלתי גם בפורום אחר. כל זה הביא אותי למסקנה/הרגשה שאני לא בטוח שההצעה הזו (עד כמה שהיא מחמיאה וקוסמת) תתאים לי אם איננה חלק מזוגיות. אני מתכוון לשוחח עם הבחורה על הנושא, להסביר לה את הרגשתי אחרי חשיבה קצת יותר מעמיקה ולראות אם יש אפשרות למצוא דרך שתספק את שנינו.
 

דינהלה1

New member
טוב לבצע בירור עצמי לפני קבלת החלטות

עוד דבר אחד, אם תחליט שמטרתך להקים משפחה עם ילדים אני ממליצה לך שבמערכת היחסים הבאה שלך תבדוק את העמדות של בת הזוג שלך בנושא כבר בתחילת הקשר. כי מגיע גיל מסוים שבו חבל לבזבז זמן יקר.אמנם יש נטייה מצד החברה להתייחס יותר לנשים בנושא של "השעון הביולוגי" אבל אני אישית מכירה יותר מידי בחורים מצוינים שמרגישים היום שהזמן ברח להם בין הידיים בלי להרגיש. מאחלת לך שתימצא במהרה את שאתה מבקש.
 

anigodin

New member
החלטות החלטות החלטות....

אני מרגיש כאילו העניין הזה העיר אותי מאיזו 'שנת חורף' שהייתי שרוי בה תקופה מסוימת. זה גרם לי להתחיל שוב לחשוב לעומק על דברים שנדחקו לשוליים בגלל השגרה.. מצחיק שזה ככה, כי ההשלכה של כל החלטה שאקבל תהיה שינוי השגרה הזו. תודה על נקודת המבט הנוספת ואני באמת מקווה שאמצא במהרה.
 

TaraSky

New member
אתה צעיר בכדי לחפש דרכים אחרות

אם אתה רוצה בת זוג אז תתחיל ללכת על זה ברצינות ולהקים משפחה עם האשה שאיתך. בהצלחה בכל מה שתבחר והכי חשוב תחשבו על הילד.
 
למעלה