סוגייה

NETA 2005

New member
סוגייה../images/Emo22.gif

חשבתי שלא משנה מה עושים,מכל דבר אפשר ללמוד. המחשבות יכולות לבוא אליי לא משנה מה אעשה,גם אם סתם אתבטל בחדר ואבהה בתקרה,גם אם אעבוד,גם אם אטייל או אתרחץ או ייקלף חתיכת עור מהאצבע בעודי מחכה לקו אוטובוס בתחנה. ואם מכל דבר אפשר ללמוד,אז סימן שהמוח מייצר מחשבות באופן חופשי וספונטאני,סימן שזה קצת לא קשור למציאות-לא משנה מה תמיד אתה מגלה דברים חדשים ומגיע לתובנות חדשות.המוח "מפריש" מחשבות בלי קשר למציאות כלל!כי עובדה היא שכל שנייה אתה לומד. אז מה זה אומר בעצם?שתמיד יש מה ללמוד?ומתי אני אגיע למשהו מסויים שאדע שהוא בטוח ואז ממנו אני לא אתקדם כי הוא יהיה המוחלט? ואולי זה בעצם הולך לפי מה שאני רוצה,כמו שכותב אדאמס בספרו- "יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן,ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר. "יש תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה" (חחח) אז מה אתם אומרים?זה הכל "המצאה" שלנו? ובעצם המחשבות שאני חושבת הן סתמיות,כי במילא אח"כ זה משתנה ואני מגלה עוד ועוד דברים ושום דבר אינו עקבי בעצם.מחשבה מחליפה אחרת,וככה לנצח..עד שנגלה משהו שיחזיק מעמד לנצח,והאם בכלל יכול להיות משהו כזה? אני מקווה שהבנתם את קו החשיבה,תוסיפו מחשבות...!
 

hilabarak

New member
נטע קו החשיבה שלך מעניין, אך

אני רואה בעייה בזרימה שלו. את טוענת שמכל דבר אפשר ללמוד - זה מקובל. ואז את טוענת "ואם מכל דבר אפשר ללמוד,אז סימן שהמוח מייצר מחשבות באופן חופשי וספונטאני,סימן שזה קצת לא קשור למציאות-לא משנה מה תמיד אתה מגלה דברים חדשים ומגיע לתובנות חדשות.המוח "מפריש" מחשבות בלי קשר למציאות כלל!". ובעיני זו לא המסקנה. מכל דבר אפשר ללמוד כי כל דבר הוא מיקרו קוסמוס בפני עצמו לא כי המוח ממציא. אם תקחי כוס יין, אז בשבילך זה סתם יין. בשביל טועם יינות היא מיקרו קוסמוס, הוא מנער את היין ומריח אותו וועם בו טעמים שונים ונותן ליין להתגלגל בפה. בשביל אדם שעושה מדיטציה מול השמיים, אז השמיים הופכים ליין שלו. הוא רואה בהם גוונים שונים ודקויות שונות ומרחבים. המיקוד מאפשר לראות את המיקרו קוסמוס שבתוך כל דבר. המוח איננו ממציא שום דבר, הדברים קיימים שם, רק המיקוד מאפשר לראות זאת. כוונתי היא שאם אדם שוכב מול התקרה ואיננו מתמקד או עושה מדיטציה, סביר להניח שלא ילמד כלום. פעולת הלמידה איננה אוטומתית, היא פעולה הנובעת ממיקוד כזה או אחר. בהמשך את שואלת "ומתי אני אגיע למשהו מסויים שאדע שהוא בטוח ואז ממנו אני לא אתקדם כי הוא יהיה המוחלט?". התשובה ברורה - לעולם לא. ככל שתתמקדי בפרטים תמצאי עוד ועוד פרטים מתחבאים. כמו האנשים שלומדים במשך שנים את המונה ליזה ותמיד מגלים עוד פרט. ולגביי הטענה "יש תיאוריה הגורסת כי אם אי פעם יגלה מישהו לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן,ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר. "יש תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה" (חחח) אז מה אתם אומרים?זה הכל "המצאה" שלנו? " - אני חושב שנושא המיקוד פותר את הטענות הללו. את מבינה אם החיים הם סך הכל יין או מונה ליזה שאנו מתבוננים ומביטים וטועמים מהם עוד עוד וכל פעם מגלים פרט חדש, אז אין כאן "המצאה" שלנו. אנחנו פשוט בוחנים את הקיים מזוויות שונות. בדיוק כמו שחוקר התמונות ואיש היינות אינם ממציאים את היין או את המונה ליזה, הם רק בוחנים אותם מעוד ועוד זוויות.
 

NETA 2005

New member
אם פעולת הלמידה אינה אוטומטית,

וזה לא "המצאה" שלנו,ובן אדם שבוהה בתקרה לא יילמד דבר-סימן שאין ללמידה הזו ערך. כשאני חושבת על העניין מהבחינה ההגיונית,אני רואה איזה סוג של אבסורד מסויים,הריי אם אתה מגלה דברים חדשים כל יום וכל פעם מחדש,ואם אתה משנה את הראייה שלך כל יום,ובכלל ניתן לומר שהכל הוא זמני ומה שאתה מרגיש היום לא יהיה נכון בשבילך מחר.זה לא מצב מושלם שהייתי מגדירה אותו כטוב,הייתי מעדיפה שיהיה משהו שהוא קבוע. איך זה שככל שאני מתמקדת בפרטים אני מגלה עוד?אני יודעת שזה נכון,אני פשוט לא מבינה למה זה כך. אולי הדבר היחיד שיש זה הרצון..
 

sleeper1111

New member
כל שנייה

אתה חושב. פעולת החשיבה היא לא בהכרח למידה אני יכול גם לחשוב מחשבות ששופטות דברים מהמציאות, מחשבות למידה, מחשבות שמעלות זיכרונות שמפעילות רגש מסוים, מחשבות על עבר או עתיד ועוד... אני אצטט ממשהו שכתבתי בדיוק... המוח לא מייצר. כי אנחנו כמו מטוטלת, מטוטלת שמתנדנת כל היום בין המחשבות, כל מחשבה מעלה אסוציאציה חדשה למחשבה אחרת. תחשבו על גלידה ופתאום תחשבו על מתוק. המתוק יזכיר לכם דברים מתוקים כמו שוקולד והרי לכם שק ממתקים שלם של מחשבות. תחשבו על העבודה שתזכיר לכם את הבוס המעצבן והבוס המעצבן יזכיר לכם עוד אנשים מעצבנים שאתם מכירים וכן הלאה... כל דבר קטן שאת רואה,שומעת,מרגישה יביא לך אסוציאציה חדשה שתביא לעוד מחשבה. זה משנה בכלל אם זו המצאה שלנו או לא ? אם היקום אנחנו יצרנו או לא? לדעתי השאלה הנכונה יותר, היא איך אפשר לשלוט על המטוטלת. ומי מניע לכיוונים מסוימים בדר"כ. השאלה היא גם, למה בכלל לשלוט על המטוטלת ? מה רע במחשבות כל היום ? מספיק חומר לחשיבה? אני מקווה שעשיתי לך מספיק התנעה למטוטלת שלך
בכל אופן אני אכתוב על הנושאים האלה במאמר קרוב בינתיים הנה מאמר שמתאר את מה שאת מדברת עליו
 
למעלה