סוגיות זוגיות

[m a t a n O]

סוגיות זוגיות

היי, יש לי התלבטות קשה שעומדת על הפרק, אני מחליט- וחוזר אחורה. מחליט- וחוזר בי. (כמו שאני אומר זה נשמע שזאת התלבטות המאה..) טוב, רק לעבור עיר. יותר נכון- אלה הם פני הדברים: זוגי ואני גרים בשלוש שנים האחרונות בירושלים. כל אחד מאיתנו סיים את לימודיו. הוא במקור מהמרכז, ואני-ירושלמי מבטן. במשך הזמן דיברנו על מעבר לת"א כאופציה ל"חיים אחרים" קצת התאווררות מהאווירה המאוד ספציפית של ירושלים, להיות קרובים לחברים אחרים, לנהל סדר יום שונה, לפתח את העבודה שלי (קונדיטוריה), להראותה ולראותה ברבים, ואולי במידה מסויימת להרגיש "חופש" לפני שעוברים לבית קבוע. אני אומר חופש כי זה ברור לשנינו שלטווח הרחוק, בירושלים/ת"א הן לא הערים שבהן נרצה להשתקע, להביא בהן ילדים.. (אין בדברי דבר מעליב לאף אחד, ואם כן, ממש לא בכוונה תחילה..) אם אנחנו מדברים על עוד שנתיים לעבור שוב, זה יהיה כבר למושב. אבל לא זה העניין. אנחנו עכשיו נמצאים בצומת שכזאת- בעוד חודשים ספורים (מאוד) נגמר לנו החוזה בירושלים, התחלנו את הדיון שוב. אפילו הסכמנו בשלב כלשהו על מעבר לת"א, ואמרתי לעצמי- מה הבעיה? מקום שאני לא מכיר יותר מדי, אנשים שאני לא מכיר, יכול להיות נחמד, לגלות דברים חדשים על עצמי. לחיות אחרת. ואחרי יומיים אמרתי את אותו הדבר, רק עם סימן שאלה בסוף. אני חווה עכשיו פחד משתק. מלעבור, מלהיות בעיר זרה לי, ממנטליות עירונית זרה לי (בירושלים אני מכיר את הרחובות כמו את כף ידי..) אני מפחד לא להתאים. מלקום בבוקר, לצאת מהבית, להסתובב חזרה ולחזור פנימה כי הכל נראה לי מפחיד. בחיי, לפעמים כשאני בת"א אני לא מבדיל בין ימין לשמאל. טוב, זה אולי סתם כי אני מרחף מטבעי... אני מת מפחד מלחפש דירה- גם כי אני לא יודע איפה כדאי לחפש וגם: - אתם ראיתם את שכר הדירה הממוצע לדירות שלושה חדרים? תגידו לי, מה קורה פה? מה נסגר איתכם?? ונוסף על כל זה, ומה שמנצח את הכל בבת אחת: למה שארצה, בראש צלול, לעבור לעיר שכל היום נותנת לי להרגיש כאילו אני מכסה של סיר מהביל, כזה שלא נרטב, אבל ספוג לחות? בירושלים אני מכיר את הבתים, אנחנו גרים בבית ערבי, ובת"א מה? הכל אותו דבר, איפה הייחוד של הבית? אני גם מאוד איש של בית, וקשה לי לחשוב על מה אצטרך להתפשר כדי להגיע ל"תל אביב", הארץ המובטחת. בקיצור, הכל מרתיע אותי. מפחיד אותי לא להיות (ועל זה אני בטוח שיחלקו עליי רבים) הומו טוב בת"א. זה מצחיק- בירושלים אני מרגיש נוח בעור של עצמי, ובת"א אני בוחן את עצמי 20 פעם לפני שאני זז. טוב, אני לא יודע מה אני באמת אומר פה, מה אני מחפש. אולי שמישהו יגיד לי שיהיה בסדר? שזה יסתדר? למישהו יש עצה? אשמח להגיגיכם מתן.

 

[אוהדאדם]

אתם אוהבים אחד את השני?

אז יהיה בסדר. אתה תסתדר. אנשים מתרגלים לכל דבר בסוף, וגם בתל-אביב יש דברים לאהוב. בכלל, זה כולה 40 דקות באוטו; אם אתה מרגיש קצת חנוק, קופצים לנשום אוויר הרים צלול כיין, ואז חוזרים למישור החוף.

 

[m a t a n O]

אוהדאדם,

תודה הייתי צריך לשמוע את זה. אוהבים זאת לא מילה, החיים יפים

 

[yosef 30]

ברוכים הבאים לתל אביב ../images/Emo13.gif

אין ספק שתל אביב יכולה להיראות מפחיד למי שמגיע בחוץ החוויה שלי כשהגעתי מתל אביב - בחור שקט וביישן (עדיין) אך הרבה יותר משופשף

הייתה מאוד מלחיצה - עיר עם תנועה ללא הפסקה, אנשים ברחובות - מה לא עובדים כאן

לא מכיר את הרחובות, לא מבין איך היא בנויה על אף שזה נראה פשוט - עדיין מסתבך בה - אך נהנה מזה היום. שינוי הוא לא דבר קל, הוא מעורר הרבה פחד שהוא לגיטמי וטיבעי לכל דבר. עולות הרבה שאלות כמו שעולות בך - איך אני אסתדר

אני לא מכיר שום דבר, האם אמצא את מקומי בתוך ההמולה וכו'. אך אני יכול לומר לך שיחד עם כל התנועה - אפשר למצוא את השקט, את הכייף, לרדת בבוקר לשדרה, לשתות קפה להנות מקריאת עיתון או ספר, או סתם לשבת ולהנות מכל מה שמסביב. יש משהו מאוד מיוחד בתל אביב, הבניינים מאוד מעניינים, האנשים ללא ספק

. גם מבחינת תעסוקה אני מאמין שתוכל למצוא יותר אפשרויות, כך שאתה יכול רק לצמוח. עם הזמן אתה תלמד את מקומך, זה דבר טיבעי שמגיע. החשש שלך הוא טיבעי אל תתן לו לחסום ולעצור אותך. דבר נוסף יש לך את בן זוגך שאני בטוח שיחד אתם תעבור את זה בשלום ותראה את זה כחוויה משותפת, עוד משהו שיכול לקדם ולחזק את הזוגיות. מה זה הומו טוב בת"א

יש הרבה הומואים לא רק טובים אלא איכותיים, בני אדם, עם עולם שופע ומעניין אל תתן לסטיגמות למלא לך את הראש. אני הגעתי עם הרבה פחדים וסטיגמות והאמת שלקח לי זמן לשחרר אותם. כשהבנתי שזה קשקוש בלבוש

. אתה תסתדר כמו שכולם מסתדרים. נכון השכר דירה ייקר ללא ספק, אך כשזה בשניים זה הרבה יותר קל. קדימה תתחיל לארוז ארגזים, ולחפש דירה

שיהיה בהצלחה ואנחנו כאן בכדי לתמוך ולעודד

יוסף.