סוגיה רגישה

adif11

New member
מסכימה איתך שלהפוך את הנושא

לבסיס קבוע לריבים וקרבות זה לא כדאי. גם אצלי עם שני הבנים, למדתי עם השנים שהסברים
ברוח טובה ופיקוח מחויך וקבוע לאורך זמן מביאים לתוצאות טובות יותר מאשר אכיפה בכח .
מה שעבד אצלנו בענין המזון היה שילוב של :
הסברים בנושא תזונה - מה בונה שרירים וכו' (מה שדיבר לליבם)
ויתורים במידת האפשר על איכות המזון לטובת הכמות , הצעיר, למשל, מאוד אוהב קורנפלקס עם הרבה חלב וגם לשתות הרבה שוקו. אפשרתי ללא הגבלה כמעט
בתקופות שבקושי אכל משהו.אני חושבת שריבוי הסידן עזר בצמיחה שלו לגובה.
הסכמים של כבוד ברוח טובה - עם הצעיר יש הסכם של משהו אחד מהצומח ליום, תפוח, מלפפון וכו' . עד היום הוא מקבל לבית ספר כל יום לחמניה אחת עם שוקולד
ולחמניה אחת עם משהו אחר בריא כמו חביתה, פסטרמה וכו. היום, אחרי כמה שנים כאלה, הרבה פעמים הלחמניה עם השוקולד חוזרת הביתה והלחמניה היחידה שנאכלת היא הבריאה יותר.
בהצלחה !
 

maysher

New member
סוגיה רגישה

בכורתי צמצמה את הארוחות שלה. בעצם אף פעם לא הייתה אכלנית גדולה אבל סה"כ אכלה בסדר. אין לה טיפת גרם של שומן, הילדה נראית מהמם אבל גם כמתעמלת וגם כמאוד נמוכה, נראה לי חשוב פי כמה שתאכל. כל הזמן טוענת שהיא לא רעבה אבל אם אני מתעקשת- בסוף אוכלת ואוכלת טוב.
אתן דוגמה- היום בבוקר אכלה לחמניה עם קוטג' ועגבניות שרי ונקטרינה. כשאספתי אותה מבית הספר שתתה מיץ גזר סחוט וטענה שהיא לא רעבה יותר. רק ב15:30 התעקשתי שתאכל צהרים מכיוון שהייתה צריכה לצאת לחוג של שעה וחצי ומשם לעוד איזה משהו והיה יוצא שלא הייתה אוכלת כלום עד 18:30 לפחות. בגלל שאיימתי שלא תלך לחוג אם לא תאכל צהרים- הסכימה, שמתי לה שני כרוב ממולא ולמרות שטענה שלא רעבה, דווקא סיימה את כל המנה.
אני פשוט לא יודעת איך להתנהג- לעזוב אותה ולתת לה להיות רעבה? להתעקש כמו עכשיו שתאכל בעיקר בגלל העיסוק האובססיבי בספורט? אולי לפנות לתזונאית כדי שתבנה לה תפריט?
אגב, זאת ילדה שלא נוגעת בממתקים או שתיה ממותקת או שוקו ודברים בסגנון. והיא גם בעלת שליטה עצמית שאני לא חושבת שיש הרבה מבוגרים עם כזה כוח רצון ויכולת להתמיד במשהו אחרי שהחליטה.
אולי אני גם דואגת סתם, פשוט יש לה אחות שהיא ההפך הגמור ממנה, כל הזמן רעבה, אוהבת לאכול, אבל גם עוד שניה עוקפת את הגדולה בגובה, ככה שאני משווה אותה למישהי עם חילוף חומרים מהיר שנמצאת בתהליך מואץ של הגדילה.
אז כמה אוכלים בני ה9-11 שלכם? אולי אני סתם מגזימה בלחץ שלי?
אגב, אצלה בקבוצה ממש לא מעירים בנוגע למשקל, רק פעם אחד המאמן העיר להם בנוגע לתזונה אבל יותר בקטע של תזונה נכונה כמו הקפדה על אכילת חלבון ופחממות מורכבות, בגלל העיסוק בספורט והמנעות מאכילת ממתקים ושתיה ממותקת. כלומר הוא לא טען שצריך להפסיק לאכול אלא שספורטאים צריכים לאכול נכון.
 
כמה מחשבות

א. הקשר בין כמה היא אוכלת וכמה היא גדלה מן הסתם קיים אבל הוא ממש לא ישיר. את תניחי שאחותה יותר גבוהה כי היא אוכלת יותר טוב. (אצלי הבכור אוכל מצוין והרבה, השני אוכל סביר והרבה פחות, שניהם במידות דומות יחסית לגיל, אם כבר, אז הגדול יותר רזה).
שנית, אם היא גם נמוכה ורזה וגם אבדה את התיאבון - נראה לי שכדאי לעשות לה בדיקות דם. אמנם לא נראה לי שאפשר לחשוד בה שהיא אנמית לפי כמות הפעילות שלה, אבל בכל מקרה לא מזיק לבדוק מדי פעם.
שלישית, אם את באמת חושבת שהיא לא אוכלת מספיק, אפשר לנצל את היותה אחראית ובעלת שליטה עצמית כמו שתארת אותה. אפשר להתייעץ עם הרופאה, ואם היא תחשוב שיש צורך גם אם דיאטנית, ואם היא תשמע ממישהי מהן שהיא צריכה לאכול יותר, אולי היא תגייס את המשמעת העצמית שלה לעשות את זה.

בכל מקרה - הייתי עושה את זה רק אם את רואה שחוסר התיאבון הוא לא עניין זמני של שבועיים-שלושה אלא משהו מתמשך.
 

אשרז4

New member
אישית היתי בודקת האם זה לתקופה ממושכת ולא משהו קצר

יכול להיות שחזרה לבית ספר שינוי שעות שינה וכד' משנה לה גם את תחושת הרעב.
היתי מנסה לקלוט אם יש הערות בנושא שלה ושל סביבתה (חברות לאו דווקא מאמן)
היתי כן מתעקשת על אכילה, כפי שעשית ומתוך הסיבה שלפני ספורט צריך לאכול ולהזין את הגוף ולא סתם "כי אי אפשר לא לאכול"
אם ממשיך עוד זמן היתי פונה איתה לדיאטנית, אחרי בדיקת דם.
בעיקר בגלל שאפיינת אותה כילדה ש"עושה מה שצריך" שמעריכה סמכות וידע יתכן ותפריט מורכב מראש, עם הגיון מאחורי יעזור לה לחזור למסגרת אכילה נאותה.
ודרך אגב, מה שכתבת בארוחת בוקר שלה + כוס מיץ גזר סחוט בהחלט יכול לתת הרגשת שובע לאורך זמן במיוחד למישהי שלא אוכלת בהתלהבות
 
תחליטו יחד על "סדר יום" של ארוחות

תגידי לה שבשביל להתעמל היא צריכה לאכול בשעות מסויימות. אני חושבת שנכון לאכול בערך שעתיים לפני האימון. אבל בכל אופן - היא צריכה להבין שאי אפשר להתעמל בלי לאכול, כי הגוף עובד על משהו.

כתבת שיש לה שליטה עצמית ויכולת התמדה. אני לא רוצה סתם להכניס לפאניקה, אבל הבנתי שזה מאפיין של אנורקסיות. הצורך להוכיח שליטה. כלומר - בניגוד למה שיש אנשים שחושבים, שליטה עצמית זו לא ערובה להקפדה על דיאטה מאוזנת, היא יכולה להוביל גם להגזמה. אז תיזהרי לא להיכנס איתה לממלחמה שלא ייצא שהאוכל זה האינטרס שלך, והיא תהיה חייבת להוכיח לך שהיא יודעת יותר טוב ...

עוד משהו - הבנות שלי אוכלות הרבה פחות באחרונה, ואני חושבת שזה גם בגלל מזג האוויר. אז כמעט כל יום אני מכינה לנו שייק פירות. שמה בו גם טחינה או ממרח שקדים.
 

adif11

New member
עם בן ה 13 שלי יש לנו אותה בעיה כבר שנים

לא אכלן גדול . הוא דוקא גדל יפה וגבוה לגילו אבל נסיונות להשאיר לו את האחריות על נושא המזון נכשלו לחלוטין
ולכן, עד שיגדל קצת, אני מפקחת ללא בושה ומזכירה לו לאכול בצורה מסודרת ונכונה.
נראה לי בהחלט נכון להשאר עם יד על הדופק, לוודא שהילדה אוכלת שלוש ארוחות ביום וכו'. אני כרגע מדברת רק על הכמויות
ברור שיש גם לדאוג להרכב המזון ,לזה , כך קיבלתי את הרושם\ את דואגת בכל מקרה.
 
אני חושבת שחשוב לבדוק ממה הצמצום נובע.

האם הילדה באמת לא רעבה או שהיא עושה זאת כדי לרדת במשקל.
בשני המקרים אני חושבת שחשוב להתייעץ עם דיאטנית ולהקפיד על אכילה מסודרת ובשעות קבועות.
&nbsp
היום הפרעות אכילה מאוד נפוצות וחשוב מאוד לתפוס אותן כמה שיותר מוקדם כי אחכ מאוד קשה לצאת מזה.
כמו כן, מציעה לנסות ולר "לעשות סיפור" סביב האוכל ולשדר "עסקים כרגיל", בלי לחץ.
&nbsp
בהצלחה ומקווה שתעדכני...
 

נושיfay

New member
אוכל זה חשוב

מעבר להתייעצות עם דיאטנית ורופא, אני חושבת שהפנייה לילדה שלך צריכה לבוא בצורת התעניינות בתחומים שהיא אוהבת ולא בצורה יבשה של "למה את לא אוכלת" כדי, כמו שציינת לא לעורר התנגדויות מיותרות.
תשאלי אותה איך הולך באימונים, אם היא מרגישה עייפה אחרי החוג. תגידי לה שלא מזמן קראת כתבה כמה חשובה תזונה נכונה ושאת מאוד רוצה שהיא תרגיש טוב יותר אחרי האימונים - ואולי כדאי לה להחליט על מאכלים שהיא רוצה/ תפריט שהיא אוהבת כדי שתוכלי להכין לה לפני האימונים כי כמו שהיוא יודעת ואת יודעת ברגע שמגיעים לנקודה ולא רעבים קשה לחשוב על אוכל.
&nbsp
ככה היא לא תתנגד כי בסך הכל הספורט זה אינטרס גם שלה והיא רוצה את החוגים, ואת גם משאירה לה את השליטה לגבי האוכל שהיא בוחרת וכו וכו.
בהצלחה
 
למעלה