סובל

toeman

New member
סובל

התגייסתי לפני שמונה חודשים לחיל קרבי, לא היה לי עודף מוטיבציה אבל אמרתי לעצמי שאני יכול לנסות לאולי אפילו להצליח ולהנות. בטירונות כבר התמוטטתי לא יכלתי לתפקד, לישון או לחשוב. סבלתי מכל רגע, המ"מ ראה את המצוקה שלי ולאחר כמה שיחות איתו יצאתי לקורס חובשים, שם היו לי שלושה וחצי חודשים מהנים וקשים וחשבתי שאחרי הקורס הכל יהיה בסדר. שמו אותי כחובש קרבי, ואני סובל עכשיו אפילו יותר. אני מאוד רחוק מהבית וקשה לי לא להיות בבית הרבה זמן, אולי תקראו לי מפונק אבל אני באמת לא מצליח להסתגל אני נהיה חולה מזה, אני כל הזמן עייף וכואב לי הראש וכל פעם שאני חוזר הביתה אני מרוחק מחברים שלי, אם יוצאים אני יושב בצד ואין לי כוח לכלום אני רק רוצה לחזור הביתה ולישון. כשאני בבסיס ויש לי זמן חופשי אני כל הזמן מתקשר הביתה ולחברים כי אני חייב לדבר עם מישהו, אם אני לא עושה כלום אני יכול להשתגע. אני לא יודע מה אני רוצה ומה אני יכול לעשות. אם למישהו יש הצעות בשבילי אז תודה.
 

kaban

New member
מצוקה

אתה מתאר מצוקה שיש לך סביב השירות הנוכחי אינני יודע וקשה לי להעריך מה מתוכם חוסר מסוגלות, מה מתוכם קושי ומה מתוכם חוסר רצון או חוסר מוטיבציה אך אני בהחלט שומע את הקושי הקיים סביב השירות הנוכחי ואת הצורך בקשר מתמיד עם הבית ועם החברים שנמצאים שם הפורום הזה לא נועד כדי לתת לך עצות - וגם קשה ליעץ לך מבלי להכיר אותך ממש אני רק מרגיש כי אתה צריך מישהו שיהיה קרוב אליך ושיוכל להיות מקור תמיכה רצוף. אם היית מוצא מישהו כזה ביחידה אני מניח כי היה לך קל יותר, אולי כדי לך לחשוב על איש מקצוע איתו תוכל לדבר בפתיחות ואני מניח כי יוכל לעזור לך לעבור את המשבר, הארוך, בו אתה נמצא. אבל אני חושב כי אתה צריך לבדוק איך אתה נשאר ומתמודד ולא עוזב או בורח (ואני לא מתכוון ללברוח מהיחידה אלא מלברוח מתהתודדות אני שוב חושב כי יש אולי מקום להתייעץ ביתר מקצועיות כי אתה נמצא בקונפליקט והקונפליקט צריך למצוא פתרון איך שהוא לעזרתך בהמשך
 
למעלה