העונה הזאת היא הצלחה מסחררת.
הפרק הזה הביא אותי לסף דמעות, וזה אומר המון כי אני ממש לא בנאדם שבוכה מסרטים וסדרות וכאלה. אבל באמת שזה היה פרק מרגש, עם האדי ושהם סיפרו לה ושהיא התקשרה לאדם ודרשה ממנו להתנהג אליה כמו מבוגרת ושאלה אותו מה שלומו והוא כמעט נשבר. והמשחק של ויקטור. והפישול של ג'וליה וההתקף חרדה.
הסדרה הזאת פשוט נוגעת ללב, אין שום דרך אחרת לתאר אותה.
לגבי השאר -
אני שונאת את שרה בכל ליבי. כל שניה שמראים את הפרצוף שלה רק מתחדדת בי ההבנה שהיא הולכת לפגוע במארק ולרסק לו את הלב לרסיסים, ואני רק רוצה שהיא תעשה את זה כבר ותגמור עם זה ותפסיק לגרום לו לפתח ציפיות כמו כלבלב קטן ומושלמי שהבעלים שלו מקדישים לו תשומת לב כי הם מרגישים רגשות אשם שנולד להם תינוק או משהו שבוע לפני שהם זורקים אותו לרחוב.
ויאי גדול עם לוק (זה לא יעזור, הוא תמיד יישאר לוק
) ואמבר.