אני בינתיים ממש נהנית. כן, היו הרבה דרמות בפרק הזה
. ואמנם דיוויד ומרי מרגרט אכן חמודים ביחד, בצורה מתקתקה ודי מזעזעת [והסיפור הטרגי עם היונה
], אבל אני קצת נגד, כי די, אם נשארת עם אשתך אל תהיה חרא ואל תבגוד. אם אתה רוצה לעזוב אותה, תעזוב אותה, אבל לבגוד בה עם מרי-מרגרט זה כל כך לא רעיון טוב. אפילו בלי שרג'ינה תדע את זה. והיא יודעת. העניין של הבחורון הזר נחמד דווקא, אני די בטוחה שהוא קשור איכשהו לספר של הנרי אבל טרם החלטתי בדיוק איך (הוא כתב אותו? הוא הבן של מי שכתב אותו? לא יודעת
), ומשעשע אותי שהוא מפלרטט עם אמה (הרגע קראתי לה "זואי"
. כנראה שהתפקיד האחרון שלה עדיין טבוע בי
. אם כבר הייתי מצפה לקמרון
. כמה בלתי צפוי
), והיא כולה "אווו אני השריף ואני חשדנית" בצורה די גרועה
. כל מה שמתרחש בעולם האגדות מגניב וכיפי מאוד ואני ממש סקרנית איך הכל יתכנס למה שאנחנו מכירים ויודעים מתחילת הסדרה (כמו - מתי בדיוק סנואו מבטיחה את בכורה לבחור הזהוב עם השם המסובך שבעולם האמיתי הוא מר גולד?) בקיצור ממש כיף לי הסדרה הזאת. זה נחמד
.