כמה ראית?
זה קצת נורא להודות שאני מזדהה עם הדמויות שם, אה? הן מוקצנות, ברור שהן לא אני, אבל אני מזדהה במידה רבה.
זה כמו שאני מזדהה עם דון דרייפר וטוני סופרנו, את יודעת? אני לא חושבת שאני הם, אבל אני מבינה ומתחברת לאנושיות שבהם..או משהו כזה.
הקטע של לייצג את הדור שלנו תקף רק בחברה מסוימת, מעמד מסוים- הן מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה, ליברלי-אקדמאי ומתוך תחום מדעי הרוח, אומנויות.
לפחות ככה אני רואה אותן.
הקטע עם הייצוג של הגברים בעייתי בטירוף גם בעיני, ה'תירוץ' של אנשים הוא שזה מנקודת המבט של הדמויות הנשיות, אני חושבת שהטיעון הזה יותר בעייתי בעונה השנייה אבל הייצוג שלהם גם קצת משתנה בשנייה אבל כן, בעונה הראשונה זה ממש ממש הציק לי שאדם הוא רק מה שהיא רואה את אדם..וגם צ'ארלי.
אני לא חושבת שבגלל שהם אמריקאים או שמדובר בסדרה קומית, אגב, אני חושבת שלנה דנאהם כותבת את מה שהיא מכירה וזה...מה שהיא מכירה.
מה שאני אוהבת בסדרה זה במידה רבה הריאליזם- ש...נו, ברח לי השם של הדמות הראשית שמגלמת לנה - בכל מקרה שהיא מראה עירום מכוער, סקס גרוע, משיכת תחתונים מהתחת...כל הדברים האלה שהטלוויזיה מייפה ומוחקת.
אני חושבת שבהגזמה של הדמות שלה והפינוק והתלונות והריכוז העצמי של הדמות שלה, בין אם היא מודעת לכך או לא, היא מותחת ביקורת על עצמה ועלינו, אני לפחות רואה את זה כביקורת על עצמי ועל האנשים שמקיפים אותי ואני חושבת שזו הגדולה.
אחרי שראיתי כמה ראיונות עם לנה אני לא בטוחה שהיא בכלל יודעת שזה מה שקורה, אני חושבת שהיא פשוט מרוכזת בעצמה כמו הדמות שלה והיא לא מודעת לפינוק שלה כמו הדמות שלה, מחשבה מפחידה אבל אחרי מה שהיא אמרה על סוף עונה 2 זה אולי נכון.
בכל מקרה, 'בנות' היא..מה שהיא. אם לא התחברת תוך פרק או שניים קשה לי להאמין שזה יקרה, אני סיימתי את העונה הראשונה ביום.
לי היה מאוד קל להתחבר ולהזדהות אגב, גם לאחותי ולהדס ולעוד לא מעט בנות סביבי אבל ברגע שבנות אחרות אמרו לי שהן ממש לא התחברו, התחלתי להבין למה...
העונה השנייה אגב הרבה פחות טובה בעיני, היא באיזשהו מקום מנסה להיות העונה הראשונה. נקווה שבשלישית הסדרה תחזור לעצמה.
ולגבי 'הקול של הדור שלנו' היא אומרת את זה בתוך הסדרה ואז לוקחת בחזרה עם 'קול של איזשהו דור, אולי' או משהו כזה.