סגירת מעגלים...
בוודאי קראתם, שמעתם או נשמע לכם מוכר: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג´1) אנחנו עוברים תהליכים בחיים שלנו, ונראה כאילו החלקים לאט לאט מתחברים לתוך פאזל אחד גדול שנקרא החיים. וכל תהליך שאנחנו עוברים כאילו מגיע בזמן שהוא צריך להגיע- לא מאוחר מדי, ולא מוקדם מדי. וכך, אני מסיירת לי על כל פיסות הפאזל שבידי, ונדהמת מהמיקום הנכון והמדוייק שלהם בחיי, שהביאו אותי למי שאני היום. והתובנה הזאת מביאה אותי להבנה נרחבת יותר של האירועים שקורים לי בתקופה האחרונה. אני מרגישה כסוגרת מעגלים על מעגלים על מעגלים עם אנשים שבסופו של דבר גורמים לי לסגור מעגלים עם עצמי. לפתע אנשים מעברי יוצרים איתי קשרים- בתכנון בשוגג, פשוט עוברים בדרכי ומנסים לאחוז במה שניתן להם לאחוז מהעבר שלהם איתי. מספרים על געגוע, על חסכים, על אהבה וחשיבות, פותחים תיבת פנדורה אבודה שסחבו איתם ופתאום מצאו פתח בטוח. ואני מוצאת בליבי מקום להבין, לסלוח, לחייך, לקבל, לשלוח יד ולהיות שלווה עם כל הדברים שקרו- כי עכשיו אני מסוגלת להסתכל ולהבין את חלקי הפאזל ולהיות איתם שלמה. למדתי לסלוח לאנשים שפגעו בעצמם ובי. המעגלים של חיי נסגרים, ואוטוטו נפתחים חדשים, ואני צועדת לקראתם במעין שביל היטהרות רוחני- מוכנה. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג´1) שיהיה רק טוב, רוז
בוודאי קראתם, שמעתם או נשמע לכם מוכר: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג´1) אנחנו עוברים תהליכים בחיים שלנו, ונראה כאילו החלקים לאט לאט מתחברים לתוך פאזל אחד גדול שנקרא החיים. וכל תהליך שאנחנו עוברים כאילו מגיע בזמן שהוא צריך להגיע- לא מאוחר מדי, ולא מוקדם מדי. וכך, אני מסיירת לי על כל פיסות הפאזל שבידי, ונדהמת מהמיקום הנכון והמדוייק שלהם בחיי, שהביאו אותי למי שאני היום. והתובנה הזאת מביאה אותי להבנה נרחבת יותר של האירועים שקורים לי בתקופה האחרונה. אני מרגישה כסוגרת מעגלים על מעגלים על מעגלים עם אנשים שבסופו של דבר גורמים לי לסגור מעגלים עם עצמי. לפתע אנשים מעברי יוצרים איתי קשרים- בתכנון בשוגג, פשוט עוברים בדרכי ומנסים לאחוז במה שניתן להם לאחוז מהעבר שלהם איתי. מספרים על געגוע, על חסכים, על אהבה וחשיבות, פותחים תיבת פנדורה אבודה שסחבו איתם ופתאום מצאו פתח בטוח. ואני מוצאת בליבי מקום להבין, לסלוח, לחייך, לקבל, לשלוח יד ולהיות שלווה עם כל הדברים שקרו- כי עכשיו אני מסוגלת להסתכל ולהבין את חלקי הפאזל ולהיות איתם שלמה. למדתי לסלוח לאנשים שפגעו בעצמם ובי. המעגלים של חיי נסגרים, ואוטוטו נפתחים חדשים, ואני צועדת לקראתם במעין שביל היטהרות רוחני- מוכנה. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג´1) שיהיה רק טוב, רוז
