סבתא שלי
שלום לכולם, שלום רותי,ֿ רציתי לשתף ולהתייעץ בתקופה שעוברת על סבתא שלי. היא אישה מבוגרת מאוד, בת 90, ובמצב לא טוב כבר תקופה ארוכה. נראה שאלה באמת הימים האחרונים שלה. שלשום סבתא שלי בקשה מאמא שלי למסור לי לא לבוא יותר לבקר אותה ואחרי שאמרתי לאמי שאני מתלבט אם לכבד את הבקשה שלי, סבתא שלי הופיע אצלי בחלום ואמרה לי בצורה הכי ישירה "באתי להפרד ממך" וביקשה שאשמור על אשתי והילדים. סבתא שלי מודעת לאורך כל התהליך. גם עכשיו, למרות שהיא כבר ממעטת לדבר, כל משפט שיוצא ממנה חד וצלול כמו לפני שנים. לאורך הדרך היא אפילו המציאה שירים על ההדרדרות במצבה... מה שמוזר הוא שגופנית, בריאותית הכל בסדר. הרופאים אומרים שאין שום דבר ולמרות זאת היא דועכת בתהליך איטי אבל ברור. זה נראה כאילו יש שני כוחות שפועלים כאן - אחד רוצה להשאר והשני רוצה ללכת. זה גם מסתדר גם מקרים בהם תקשרתי עם הנשמה שלה. בסוף הקיץ, דברתי עם הנשמה שלה, היא הודתה באוזני שקשה לה, שאלתי אותה אם כך למה היא נשארת, היו לה חיים מלאים. היא עברה כל סיבה אפשרית להשאר (המשפחה לא מוכנה, אבא שלי בחו"ל ולא רוצה שיצטרך לחזור בפתאומיות לארץ) וחתמה את השיחה "לא. אני אחכה". בשבועות האחרונים אנחנו יושבים איתה בחדר היא דיווחה כבר כמה פעמים על אנשים שהגיעו לחדר כדי לקחת אותה ואמרה שהיא לא הולכת איתם. השאלות שלי הן, למה הגוף והנשמה לא מסונכרנים. למה נראה שאחד רוצה להשאר והשני ללכת? מי מבין השניים מחליט? ומה יכולה להיות הסיבה של אחד מהם להשאר? תודה
שלום לכולם, שלום רותי,ֿ רציתי לשתף ולהתייעץ בתקופה שעוברת על סבתא שלי. היא אישה מבוגרת מאוד, בת 90, ובמצב לא טוב כבר תקופה ארוכה. נראה שאלה באמת הימים האחרונים שלה. שלשום סבתא שלי בקשה מאמא שלי למסור לי לא לבוא יותר לבקר אותה ואחרי שאמרתי לאמי שאני מתלבט אם לכבד את הבקשה שלי, סבתא שלי הופיע אצלי בחלום ואמרה לי בצורה הכי ישירה "באתי להפרד ממך" וביקשה שאשמור על אשתי והילדים. סבתא שלי מודעת לאורך כל התהליך. גם עכשיו, למרות שהיא כבר ממעטת לדבר, כל משפט שיוצא ממנה חד וצלול כמו לפני שנים. לאורך הדרך היא אפילו המציאה שירים על ההדרדרות במצבה... מה שמוזר הוא שגופנית, בריאותית הכל בסדר. הרופאים אומרים שאין שום דבר ולמרות זאת היא דועכת בתהליך איטי אבל ברור. זה נראה כאילו יש שני כוחות שפועלים כאן - אחד רוצה להשאר והשני רוצה ללכת. זה גם מסתדר גם מקרים בהם תקשרתי עם הנשמה שלה. בסוף הקיץ, דברתי עם הנשמה שלה, היא הודתה באוזני שקשה לה, שאלתי אותה אם כך למה היא נשארת, היו לה חיים מלאים. היא עברה כל סיבה אפשרית להשאר (המשפחה לא מוכנה, אבא שלי בחו"ל ולא רוצה שיצטרך לחזור בפתאומיות לארץ) וחתמה את השיחה "לא. אני אחכה". בשבועות האחרונים אנחנו יושבים איתה בחדר היא דיווחה כבר כמה פעמים על אנשים שהגיעו לחדר כדי לקחת אותה ואמרה שהיא לא הולכת איתם. השאלות שלי הן, למה הגוף והנשמה לא מסונכרנים. למה נראה שאחד רוצה להשאר והשני ללכת? מי מבין השניים מחליט? ומה יכולה להיות הסיבה של אחד מהם להשאר? תודה