סבתא לקוית שמיעה

[דוד27]

סבתא לקוית שמיעה

סבתי בת 93, לקויית שמיעה. מכיוון שהיא ממעטת ביציאה מהבית, היא סרבה למכשיר שמיעה. מסתפקת במכשיר לטלויזיה וטלפון מיוחד מבקול, אשר פרט לצורך בהחלפתו כבר כמה וכמה פעמים בשנה, גם עובד. לאחרונה עברתי לגור בשכנות לה ונוכחתי כי פעמים רבות כשאני מדבר היא לא יודעת מה אמרתי ועושה כאילו הקשיבה. בפעמים אחרות, מתעלמת מכך שדיברתי לחלוטין. במיוחד שמתי לך לכך כשאני שואל שאלה והיא כלל לא עונה ונראה שלא יודעת שהייתה שם שאלה. אין לה פגם קוגניטיבי שיסביר כזה חוסר הבנה. אם ניסיתי להגיד לה משהו חשוב והמסר לא עבר כשהרושם שלי שאינה מנסה להקשיב, אני מרים את קולי. כעת פעמים רבות היא עדיין לא תבין את כול דברי, אך הפעם לא תתעלם מכך שדיברתי. בשלב זה נוצרת בעיה חדשה והיא שמתחיל להפריע לה הטון שלי. כאמור, בצורת דיבור רגילה אני זוכה בהתעלמות. בהגברת קולי, יש לה בעיה עם הטון שלי. מכשיר שמיעה לא תשים והיא צודקת שאין לה צורך בו רוב היום. במצב המתואר, נוצרים הרבה פעמים מתחים, אשר לדעתי הם מיותרים; גם עקב דעתה על הטון שלי, גם מצידי, כי רציתי להגיד משהו והתסכול כי מסר חשוב לא עבר וגם כי היא חושבת שאמרתי דברים שלא אמרתי כלל. אני לא רוצה לנתק את הקשר איתה, או לדבר איתה כמו עם תינוק שלא מסוגל לכלום. בעייני היא אדם בוגר ושווה לי, אדם שאני מאוד מעריך. אשמח לעצתכם מה ניתן לעשות לפתרון המצב. הנושא גם מוביל אותי לשאלה נוספת וחשובה לא פחות. ידוע לי עד כמה קשה לאדם עם לקות שמיעה להשתלב בחברה הרגילה. נכון, יש כאלו שלא רוצים בכך וחיים בגטו של דומים להם, אך יש רבים שכן רוצים להשתלב בעבודה ובחברה. כעת, כשאני נתקל באדם עם לקות שמיעה לא מתוקנת, שאלתי היא איך עלי כאדם ללא לקות שמיעה לפעול כדי להצליח בתקשורת הרצויה. אני לא שואל על הצד של לקוי השמיעה. שאלתי היא מה תוכלו להגיד לאדם ללא לקות זו, לגבי הגישה הנכונה מצידי כדי להצליח בהתקשרות עם לקוי השמיעה. תודה

 

[בועת sabon]

קודם כל - כל הכבוד על המאמץ שאתה משקיע

בניסיון לשמור על תקשורת תקינה עם סבתך. בגילה המופלג קשה מאוד להתרגל לדברים חדשים, כל שכן למכשירי שמיעה. מה שאתה יכול לעשות זה להקפיד על קשר עין איתה. כלומר, לראות שהיא מסתכלת על השפתיים שלך, לדבר אליה במקום מואר ושקט, לדבר לאט וברור ולא להרים את הקול. כשאתה מרים את הקול הדיבור מתעוות וקשה יותר להבין. במידת הצורך, ניתן לרשום את הדברים על דף נייר (איתי עושים את זה לא פעם...) וכמובן, המון סבלנות. לפעמים יש צורך לחזור על הדברים כמה פעמים כדי שהיא תבין. צריך לזכור שלהבין דיבור עם שמיעה לקויה דורש ריכוז עצום. יכול להיות שאחרי פרק זמן מסויים של שיחה היא פשוט מתעייפת ומאבדת ריכוז. לי זה קורה כל הזמן (וזה לא בעיית קשב וריכוז, זה פשוט דורש המון אנרגיה). מקווה שעזרתי במשהו ובהצלחה.

 

[דוד27]

תודה על התשובה-חלקית ענית לי, אבל

לגבי השאלה על הגישה הכללית שלי אל אדם לקוי שמיעה, אין ספק, תרמת. תודה. אכן, יוצא לי בעבודתי לפגוש לקויי שמיעה. כאן תרמת. לגבי סבתא שלי. מספר שעות לאחר ה"ריב", חזרתי שוב לביתה והפעם קיבלתי ארוחה טובה. לציין שלפני כן ביקשתי מאימי שתדבר איתה ותסביר לה את חשיבות הנושא. עוד תרמת לי כשהסברת למה הרמת קולי לא תעזור. לא ידעתי. הקושי הגדול יותר שלי עם סבתי היה שהיא פשוט לא שיתפה פעולה עם ניסיוני לדבר איתה. היא פשוט סובבה אלי את גבה והמשיכה בעיסוקיה בלי להסתכל עלי. גם ייתכן וכדבריך יש פרט נוסף והוא הקושי בריכוז. נכון שסבתי קוראת ספרים ומתמצאת בחדשות וכדומה, אך אין ספק שיש בתיפקודה פגיעה ביחס לשנות השיא שלה. אולי האנרגיה הרבה הדרושה להבנתי, היא מאמץ גדול עבורה. אשמח לקבל כמה שיותר תגובות בפורום לשתי שאלותי. נכון, רצון טוב וסובלנות כמו שיש לי ייתכן ומספקות התחלה, אבל חשוב לי לשמוע בנושא כמה שיותר מכם, אחרת אף פעם לא באמת אדע. ההבנה של מישהו מבחוץ לעולם אינה זהה תודה

 

[רונה140]

לדעתי סבתך פשוט מתעייפת

מהריכוז העצום של לקרוא שפתיים במשך כמה זמן. מלבד זאת אם היא איננה בחברת אנשים, מהיכן תתרגל קריאת שפתיים? אתה צריך גם לזכור שמה שנראה לך כגסות רוח, לה נראה כעיסוק בפעילויות שלה. היא פשוט לא מודעת לכמה השמיעה שלה התדרדרה. מה שבועת סבון אמרה נכון - עליך להיות הרבה יותר סבלני ובעל תושייה לדאוג שתראה אותך כאשר אתה מדבר אליה, ולזכור שהיא לא יכולה להתרכז לזמן רב. משפטים קצרים וברורים יעזרו כאן.

 

[דוד27]

תודה רונה

אכן, כפי שכתבתי לזהבית, היום, לאחר מספר דקות של שיחה מוצלחת עם סבתי, היא הלכה לחדר אחר לקרוא ספר. היא גם מרבית היום נמצאת לבדה, כך שהיא בטח כבר לא רגילה למקובל בשיחה בין אנשים. נתתי לה ללכת ולא המשכתי בשיחה. נכון חשבתי שניתן היה לומר עוד, גם מצדי וגם מצידה, אך יצאתי מהשיחה בהרגשה טובה. אני חושב שניתן להרחיב מתוך דבריך שצריך להיות סבלני ולנסות לקבל אנשים מתוך הזוית של עולמם וקשייהם האישיים. אין אנשים מושלמים. מניח שזו הדרך היחידה ליצור ולשמור על קשרים רגשיים.

 

[זהבית135]

כמה דברים נוספים

א. האם סבתך לקויית ראייה בנוסף? האם היא יכולה בכלל לראותך בבירור? אם לא, מה שצריך לעשות - וזהו כלל הנכון גם לחירשים ולכבדי שמיעה - עליך לגשת אקרוב אליה ולגעת בידה בעדינות (לא לטפוח על כתפה בחוזקה, חלילה) כדי להסב את תשומת ליבה לכך שאתה רוצה להגיד לה משהו. אפש לומר לה משפט פתיחה כמו: "סבתא, אפשר לדבר איתך?" אם היא תגיב בחיוב, אתה תדע שהיא מקשיבה או מנסה להקשיב לך. ב. אם היא לא רוצה להרכיב מכשירי שמיעה, כפי שרוב המבוגרים אינם רוצים, אזי קיים אביזר שמיעה שדומה לסטטוסקופ של רופא, שאותו מכניסים לאוזניים וכל מה צריך לעשות זה לסובב כפתור להגברת הווליום. האביזר נקרא "מגבר שמיעה". הוא זול לאין שיעור ממכשירי שמיעה וניתן להשתמש בו בבית בנסיבת שבהן זקוקה סבתך להגברה, גם כששאר בני המשפחה מדברים איתה. אפשר להזמין זאת דרך מכוני שמיעה או דרך חברת מהל"ב לניסיון, ואם זה לא עוזר - ניתן להחזיר במשך 14 יום ולקבל את הכסף חזרה. לגבי הגישה ללקויי שמיעה בכלל, כפי שכבר כתבו לך: לעמוד מולם, לדבר ברור ולא מהר מדי כדי לא לבלוע מילים אך גם לא להגזים באיטיות - פשוט לדבר טבעי עד כמה שאפשר, לעמוד עם הפנים לאור, לא לזוז לכל הכיוונים תוך כדי שיחה, לא להתרחק מהם תוך כדי דיבור, אם הם לא שמים לב - לגעת בעדינות בידם כדי להסב את תשומת ליבם, לא ללעוס מסטיק, לא לעשן תוך כדי דיבור ולא להכניס שום דבר לפה, וגם לא לכסות את הפה ביד בזמן דיבור. בחושך הבנת קריאת השפתיים פחותה ויש להשתדל להימצא באור. ומעבר לזה, להתייחס אל כבדי שמיעה ו/או אל כל אדם עם לקות כלשהי - כאל אדם ולא כאל מוגבל ומסכן שזקוק לרחמים ולעזרה. ושיהיה לך חג שמח ומועדים לשמחה.

 

[דוד27]

תודה זהבית

רציתי להגיד לך תודה על התשובה המפורטת. לדעתי הדברים שאת והאחרים כתבתם הם מידע שיכול לתרום לא רק לי, אלא לכול אדם הנפגש עם כבד שמיעה. סבתי אכן גם כבדת ראיה. יש לה את המכשיר הזה שדומה קצת לסטטוסקופ שלי. לצערי היא לא משתמשת בו מספיק כשהיא משוחחת עם אנשים. היא כן משתמשת במכשיר לטלויזיה. היום כשביקרתי אותה, היא אכן ניסתה להקשיב לי למספר דקות ושיתפה פעולה בשיחה באופן ענייני. בהמשך הלכה לחדר אחר לקרוא ספר. ייתכן שהמאמץ עייף אותה. מסכים איתך, הבסיס ביחד לאדם עם מגבלה הוא יחס מכובד, אנושי ואדם שווה לי. לכולנו יש מגבלות כאלו או אחרות ורק סובלנות וקבלה, הם שיאפשרו קשרים תקינים, בין אם מקצועיים, אישיים, או אחרים. היחס כמסכן שצריך עזרה ורחמים, רק מרחיק את האדם עם המגבלה מהשתלבות בחיים הרגילים.

 

[זהבית135]

סבתא כבדת שמיעה וראייה

היי דוד, אכן, תיארתי לעצמי. פעמים רבות כשאתה סבור, אולי, שהיא מתעלמת ממך, היא פשוט לא מבחינה בך או בניסיונות התקשורת שלך. ולכן, כל תקשורת עימה צריכה להיות מקרוב, וכשיש לך משהו לומר לה לגעת בידה ולהסב את תשומת לבה לכך שאתה בקרבתה. אגב, האם אתה בטוח שאינך מבלבל בין "מגבר שמיעה" לאוזניות טלוויזיה? יש גם אוזניות כאלה שנכנסות לתוך האוזניים, והן מחוברות למן קופסה שתלויה על החזה, אבל הן קצרות." מגבר שמיעה" מחובר לכלבים ארוכים ולקופסה קטנה יותר. אתה יכול לבדוק באתר של חברת מהל"ב את שני הדברים. וכן, התקשורת שלה עם העולם החיצון מעייפת מאוד, ביחוד בהתחשב בגילה, לכן תצטרך לסלוח לה כשהיא מבקשת לפרוש. בהצלחה וכל הכבוד על האיכפתיות.

 

[bekol1]

קצת באיחור, אבל

קודם כל- אצטרף למברכים על היחס המכבד והדואג שלך כלפי סבתא. נשמע שנאמרו כבר הטיפים לתקשורת- בכל זאת אצרף לך דף מידע של ארגון בקול, המפרט דרכי תקשורת עם אנשים כבד"ש. מקווה שתמצא בו תועלת. לגבי פתרונות תקשורת- אני מבינה שהקושי העיקרי הוא בתקשורת בינאישית (ופחות בטלביזיה, טלפון וכדומה). מה עם אפשרות של מגבר אישי? מדובר במכשיר שמורכב ממיקרופון אותו מחזיק הדובר, ואוזניות אותן מרכיב האדם לקוי השמיעה. ניתן להשיגו גם בחברות שצויינו. אמנם קשה להתרגל למכשיר, בכל גיל ובעיקר בגיל המבוגר, אולם כדאי לנסות להמשיך "לטפטף" לסבתא את התועלת והחשיבות שיש למכשיר שמיעה. אפשר להתחיל מאביזרי עזר (כמו מגבר אישי) ולאחר שתראה את התועלת שבו להמשיך לדבר על מכשיר שמיעה. היא יכולה גם להגיע לייעוץ אצל קלינאית תקשורת אצלנו ולשמוע על כל האפשרויות ותהליך ההתאמה, או להתחיל מהגעה לפעילויות (אם היא ניידת), בהן מגיעים גם אנשים כבד"ש מבוגרים וקשישים, המרכיבים מכשיר, ולראות שמדובר במשהו פשוט ויעיל. בהצלחה.